tag:blogger.com,1999:blog-362816252011-07-08T01:17:32.805+03:00ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועודראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.comBlogger1041100tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-19627344179892790162009-11-04T09:03:00.002+02:002009-11-04T09:05:25.421+02:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SvEniZ6OYcI/AAAAAAAAAiQ/CAmIT4PEDNo/s1600-h/1.jpg"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 303px; height: 400px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SvEniZ6OYcI/AAAAAAAAAiQ/CAmIT4PEDNo/s400/1.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5400140900218069442" /></a><br /><span class="Apple-style-span" style="font-size: large;"><span class="Apple-style-span" style="font-family:arial;"><b>זמן חורף של הקתדרה</b></span></span><div><span class="Apple-style-span" style="font-size: large;"><span class="Apple-style-span" style="font-family:arial;"><b>להרשמה לרשימת התפוצה: <span class="Apple-style-span" style="color:#CC0000;">rosh.hagiva@gmail.com</span> </b></span></span></div><div><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1962734417989279016?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-10814075990925284682009-06-25T14:38:00.002+03:002009-06-25T14:39:39.251+03:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SkNh5TemVFI/AAAAAAAAAhs/SOf6m3px4f0/s1600-h/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5351228419355333714" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 290px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SkNh5TemVFI/AAAAAAAAAhs/SOf6m3px4f0/s400/1.jpg" border="0" /></a><br /><div><strong><span style="font-size:180%;">זמני שחיה נפרדים</span></strong></div><br /><div>נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל על ידי הרב מוטי אפרתי</div><br /><div></div><br /><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1081407599092528468?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-90967912740397075302009-06-03T16:20:00.001+03:002009-06-03T16:22:10.506+03:00<p><span style="font-family:arial;font-size:180%;"><strong>ולאחיו יאמר: "חזק"!</strong></span></p><p><span style="font-family:arial;"><strong>הועלה לאתר ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</strong></span></p><p><span style="font-family:arial;"><strong>על ידי שי שגב</strong></span></p><p><span style="font-family:arial;"><strong><br /></strong>בתחילת הפרשה מספר רש"י מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים: "לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך! שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות". זה אולי הסיפור הידוע ביותר של "חלשה דעתו". עם זאת, עיון במקורות מעלה, כי אין זה מקרה יחיד. מכירים אנו סיפורים נוספים של גדולי ישראל, אשר חלשה דעתם. ומי לנו גדול כמו רבן גמליאל (ברכות כח.), ר' חמא בר ביסא, מר עוקבא (מס' כתובות) רבי יוחנן (בבא מציעא פ"א י.) רב נחמן ורבי יהודה הנשיא (תענית כה.), ועוד ועוד.<br />ואולי מכל אלה מייצג סיפורו של חוני המעגל, שישן 70 שנה ולאחר שקם משנתו ושמע כיצד מדברים בשבחו, אמר לחכמים "אני הוא חוני המעגל", ולא האמינו לו; חלשה דעתו, ביקש רחמים ומת. ועליו נאמר "או חברותא או מיתותא" (תענית כא.).ומה למדנו מכאן – שכל אדם, גדול ככל שיהיה, זקוק לחיזוקים. אפילו אהרון הכהן, שהיה שקול כמשה רבינו, אף הוא זקוק לחיזוק! ואידך זיל גמור.</span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-9096791274039707530?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-3499854966276237872009-06-03T16:13:00.005+03:002009-06-04T08:12:50.067+03:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ4N1VKzuI/AAAAAAAAAhk/Af-1P0jYbV4/s1600-h/12.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343090186971172578" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ4N1VKzuI/AAAAAAAAAhk/Af-1P0jYbV4/s400/12.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ4MzkKKwI/AAAAAAAAAhc/uCBAaoZHqJM/s1600-h/11.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343090169317305090" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ4MzkKKwI/AAAAAAAAAhc/uCBAaoZHqJM/s400/11.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31v6hEZI/AAAAAAAAAhU/rsLLu1vNSc4/s1600-h/10.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089773200347538" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 268px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31v6hEZI/AAAAAAAAAhU/rsLLu1vNSc4/s400/10.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31mc0LwI/AAAAAAAAAhM/di3owsYVydo/s1600-h/9.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089770659852034" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 268px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31mc0LwI/AAAAAAAAAhM/di3owsYVydo/s400/9.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31fEoMSI/AAAAAAAAAhE/VLSFD_Xh2eY/s1600-h/8.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089768679354658" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31fEoMSI/AAAAAAAAAhE/VLSFD_Xh2eY/s400/8.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31EwoyzI/AAAAAAAAAg8/rkPIMaVlPS0/s1600-h/7.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089761616186162" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ31EwoyzI/AAAAAAAAAg8/rkPIMaVlPS0/s400/7.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3017zwTI/AAAAAAAAAg0/-ZZJFmQ-Gn4/s1600-h/6.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089757636510002" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 268px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3017zwTI/AAAAAAAAAg0/-ZZJFmQ-Gn4/s400/6.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3cPa7o5I/AAAAAAAAAgs/lHH9Bodst1s/s1600-h/5.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089334981206930" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3cPa7o5I/AAAAAAAAAgs/lHH9Bodst1s/s400/5.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3b7QDjvI/AAAAAAAAAgk/ydZCcGyoXo8/s1600-h/4.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089329566879474" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3b7QDjvI/AAAAAAAAAgk/ydZCcGyoXo8/s400/4.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3buiqwmI/AAAAAAAAAgc/_-TBp4CNzjI/s1600-h/3.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089326155285090" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3buiqwmI/AAAAAAAAAgc/_-TBp4CNzjI/s400/3.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3bYSLviI/AAAAAAAAAgU/KzDF8-on3WI/s1600-h/2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089320180563490" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3bYSLviI/AAAAAAAAAgU/KzDF8-on3WI/s400/2.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3bJ37ifI/AAAAAAAAAgM/qeKNKdocFXA/s1600-h/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5343089316312353266" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 268px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SiZ3bJ37ifI/AAAAAAAAAgM/qeKNKdocFXA/s400/1.jpg" border="0" /></a><br /><strong>הכנסת ספר תורה בגבעת שמואל - ע"ש רס"ן רועי קליין הי"ד</strong></div><div>מיוחד לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל<br />ברוב עם הוכנס ספר תורה לע"נ גיבור ישראל רס"ן רועי קליין הי"ד.<br />תהלוכת הכנסת ספר התורה החלה מהכיכר על שם רועי קליין הנמצאת בסמוך לקניון גבעת שמואל. הכיכר הוקדשה לזכרו של רועי קליין על ידי המועצה המקומית בגבעת שמואל.<br />השתתפות הקהל הרב הייתה הבעת הערכה לזכרו של רועי קליין. ספר התורה נתרם על ידי משפחת דלגושן שלא חסכו מאמץ להיטיב עם המשפחה והאורחים הרבים שהגיעו לאירוע בניצוחה של אילנית נציגתו של מר יוסי דלגושן.<br />ספר התורה הוכנס למשכנו בבית הכנסת מורשת זבולון.<br />הציבור, בני המשפחה, ילדיו של רס"ן רועי קליין יואב וגלעד, אביו אהרן קליין, ראש העיר ומכובדים רבים התכבדו בכתיבת האותיות האחרונות בספר התורה.<br />רגעי השיא היו כאשר בניו של רועי, יואב וגלעד כתבו אות בספר התורה וגללו את ספר התורה.<br />ראש העיר מר יוסף ברודני העלה על נס את פועלו של רס"ן רועי קליין ואת התנהגותו המהווה סמל לגבורה ומופת לכל עם ישראל.<br />הרב יוסף זינגר דיבר בשבחו של רועי וציין כי ככל שעובר הזמן מתעצמת דמותו של רועי ועוצמת מעשיו וגבורתו.<br />הרב הראשי, הרב מצגר דיבר על מעלתו הרוחנית והמקצועית של רועי שידו בכל. שאת הכל עשה, כחייל, כלוחם, כאיש משפחה, כתלמיד ישיבה וכסטודנט להנדסה והכול בהצטיינות יתירה. כך היה רועי, תלמיד חכם וקצין מצטיין.<br />הרב קשתיאל, אשר למד בחברותא עם רועי יום יום משעה חמש בבוקר אמר דברים לזכרו והרב שמואל יניב סיים בדברי הוקרה לפועלו של גיבור ישראל.<br />דודי זלצברג, חבר ילדות של רועי קליין הנחה את האירוע<br />הספר הוכנס ברוב פאר והדר למשכנו החדש.</div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-349985496627623787?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-82555493387878283482009-05-26T12:01:00.006+03:002009-05-27T14:13:52.190+03:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/Sh0gYjETIKI/AAAAAAAAAgE/P-xjG0bCbbE/s1600-h/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5340460339233497250" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 298px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/Sh0gYjETIKI/AAAAAAAAAgE/P-xjG0bCbbE/s400/1.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/ShzP_n94GOI/AAAAAAAAAf8/j1jImN5Ubps/s1600-h/1.jpg"></a><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/ShzP_vpQQYI/AAAAAAAAAf0/lAHTQ9BIMHA/s1600-h/2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5340371952182772098" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 273px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/ShzP_vpQQYI/AAAAAAAAAf0/lAHTQ9BIMHA/s400/2.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/ShuyvVyRCeI/AAAAAAAAAfs/Tu7TQh2WbDE/s1600-h/L-2.jpg"></a><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/ShuyvNdFA8I/AAAAAAAAAfk/m_4q2ymYPAk/s1600-h/L-1.jpg"></a><br /><br /><br /><br /><br /><div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/Shuw6-P8rQI/AAAAAAAAAfc/Bi_Bm-gAxcY/s1600-h/lessons.jpg"></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" style="TEXT-ALIGN: right"><span style="FONT-WEIGHT: bold"><span style="font-family:arial;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל שמח להציג לכם: רשימת השיעורים לתיקון ליל שבועות תשס"ט</span></span> </div><br /><br /><br /><div dir="rtl" style="TEXT-ALIGN: right">מעודכן </div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8255549338787828348?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-5790664523136699612009-05-07T12:12:00.003+03:002009-05-07T12:22:47.911+03:00<span style="font-family:arial;font-size:130%;">תקציר שיעורו של <strong><span style="font-size:180%;">ד"ר יהושע מירון</span></strong> בקתדרה</span><br /><span style="font-family:Arial;font-size:130%;">הועלה על ידי צוות ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#cc0000;"><strong>"על אבולוציה ואמונה"</strong></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#006600;"><strong>האם העולם נברא ע"י כוח עליון (כאמור בתורה)? או שהוא קדום והיה מאז ומעולם (כדברי אריסטו)? או שנוצר ספונטנית (כדעת הניאודרוויניסטים)? </strong></span><br /><span style="font-family:arial;">מרבית העולם המדעי זנח את הדעה של אריסטו ומקבל כיום את תיאורית המפץ הגדול שבמהלכו נוצר חומר מאנרגיה, ונוצרו הגאלקסיות, מערכות שמש וכוכבי הלכת שלהן לפני כ 16 מיליארד שנים (גמוב 1946, הוכחת הקרינה האלקטרומגנטית בחלל החיצון של פנזיאס ווילסון ב 1965, הוכחת תנועת הגלקסיות ע"י האבל, ומדידות הקרינה וריכוזי הגזים בחלל וקצב התפשטות היקום של NASA ב 1992). </span><br /><span style="font-family:arial;">תיאוריית המפץ הגדול מתבססת על תורת היחסות ועל הוכחות שהיקום מתפשט ומתרחק מהמרכז הדמיוני בו נוצר המפץ. זה תואם את הכתוב בתורה ואת דברי הרמב''ן שאמר לפני 800 שנה: "ביום אחד לבריאה, לפני היקום לא היה מאומה….אבל אז לפתע הופיעה כל הבריאה כנקודה זעירה, וגרגיר זה שהיה דק מאד אין בו ממש, הפך לחומר". הרמב"ן בעצם תיאר את הקשר בין מסה לאנרגיה לפי נוסחת איינשטין: E=MC2 . במאמר זה ננסה להוכיח כי תיאורית האבולוציה (נאו דרוויניזם) אינה מבוססת מדעית, ולכן יותר ויותר מדענים (כ 40% מהמדענים בארה"ב) מכירים כיום בבריאה אלוקית. </span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;color:#006600;"><strong>איך מוסבר הפער בין 5769 שנה להערכות המדעיות על כך שגיל היקום כ 16 מיליארד שנה?<br /></strong></span>תשובה: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב' ט). הרמב''ן בשם הקבלה אומר: מדוע מחלק משה את הזמן לשני חלקים –ימות עולם וימי הדורות? כיוון שימות עולם הם ששת ימי בראשית, ואילו שנות דור ודור נספרים מאז ימי אדם הראשון והלאה (כיום 5769 שנה מאז ראש השנה של שלהי היום השישי לבריאה). גם ממצאי הארכיאולוגיה תומכים שאכן רק לפני כ 6000 שנה הופיע באזור הסהר הפורה האדם המודרני הראשון שהחל לתקשר במילים ובכתב, ועסק בחקלאות ובגידול מקנה למחייתו.<br />ומה קרה בששת ימי הבריאה? הרמב''ם מדגיש את הבעייתיות בפסוקים: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי- והרי רק ביום הרביעי מופיעה השמש?" הרמב"ן עונה על כך: ערב= ערבוב, בוקר= סדר. הרמב"ן קבע שיש הבדל איכותי, בין אחד לראשון. אחד הוא מוחלט ואילו ראשון הנו יחסי. לדעת הרמב''ן ביום הראשון נברא הזמן ובלשונו: ''משנוצר גרגר החומר הראשון, יתפוס בו זמן". זה בדיוק מה שלימד אותנו איינשטין בחוקי תורת היחסיות שלו. המפץ הגדול הביא לקיום לא רק חלל וחומר אלא גם את מימד הזמן. לפי פרופ. ג'רי שריידר, קיים יחס הפוך בין קצב השעון הנמדד בגוף נע במהירות גבוהה (יחסית למהירות האור) ומתרחק מהמרכז, לבין כוח הגרביטציה המופעל עליו מהמרכז. ככל שכח הגרביטציה גדול יותר (המרחק מהמרכז קצר) קצב השעון איטי יותר. קצב השעון תלוי גם במהירות, כאשר במהירות האור (300,000 ק"מ לשנייה) הזמן עומד מלכת. בבריאה היה רדיוס היקום אפסי, ועקב המפץ הגדול התרחק כדור הארץ ממרכז היקום המתפשט כמעט במהירות האור. במקביל קטן פרופורציונאלית כוח הגרביטציה המופעל על כדור הארץ כך שהזמן בארץ במהלך ששת ימי הבריאה התקדם בקצב מהיר הרבה יותר. לפי ספרי הפיסיקה המודרנית היחס בין נקודת זמן נתונה בהתחלת היקום לבין נקודת זמן כיום הנו 1012, ויחס זה מבטא את אפקט התפשטות היקום. דהיינו כאשר צופה מבראשית מתבונן קדימה בזמן ואומר אצלי עברו ששה ימים, הרי שבאותו זמן אצלנו יעברו 3656*1012 / = כ 16.4 מיליארד שנים.<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#006600;"><strong>סתירה מדעית של תיאורית הנאודרוויניזם:</strong></span></span><br /><span style="font-family:arial;">1. יצירת חלבונים תלויה בפעולה מתואמת של ח. גרעין, ויצירת RNA ו DNAתלויה באנזימים חלבוניים. פעילותם תלויה באנרגית ATP וארגון רכיבים ספציפי. מנגנון זה, זהה וקונסרבטיבי בכל היצורים כולל בחד תאיים ולא השתנה במשך מיליארדי שנים. אין הסתברות סטטיסטית ליצירה בו זמנית ספונטנית של חלבונים ואנזימים ממולקולות אורגניות אחרות. </span><br /><span style="font-family:arial;">2. אפילו נניח שהיו באוקינוס הקדום חומצות אמינו וחומצות גרעין חופשיות, התנאים ליצירת תא חי יחיד הם: התלכדות ספונטית של 10,000 חלבונים (שכל אחד מורכב משרשראות של מאות חומצות אמינו בסדר מסוים) יחד עם 30,000 חומצות גרעין מחוברות לגנים ספציפיים, בצפיפות של 1-10 אלפיות המ"מ למשך דקה. ההסתברות להתרחשות ספונטנית כזו לפי הויל וויקראומרינג (1981) 10-40000 היא למעשה אפסית ובניגוד לחוק האנטרופיה (שאיפה לאי סדר). לפי קריק (מגלה מבנהו של סליל ה DNA ): "ראשית החיים היא נס".<br />3. זוהו עד היום כ 4,000 מיני יונקים, 9,000 מיני עופות, 6,000 מיני זוחלים, מיליון מיני חרקים ומיליון מיני יצורים ימיים. קיים מחסום רבייתי ואין אפשרות להכלאה ספונטנית בין מיני צמחים שונים. לא נמצאו מאובנים של צמחי חוליות הביניים. גם בין המינים השונים של בעלי החיים קיים מחסום גנטי להתרבות בין מינית (בהכלאה בין סוס וחמור יוצא פרד לא פורה). קיומו של מחסום זה נוגד לחלוטין את תיאוריית האבולוציה, ואילץ את הניאודרוויניזיסטים להסתמך על עיקרון המוטציות הספונטניות שהביאו להתקדמות איטית בהתפתחות המינים.<br />4. ע"פ כל המאובנים שנמצאו עד כה, מינים קדומים הופיעו בבת אחת ונעלמו בפתאומיות. אין אף עדות על המצאות מאובני צורות הביניים החיוניות למעבר הדרגתי בין מינים שונים. כלומר אין אף עדות במאובנים להתפתחות אבולוציונית של המינים. מינים שנחשבים עתיקים ולכאורה נחותים (חיידקים, חרקים וכריש) חיים עד היום לצד מינים מתקדמים מהם, וגוברים עליהם במלחמת הקיום. זה סותר את עקרון הברירה הטבעית שביסוד תיאורית האבולוציה. ההסתברות הסטטיסטית ליצירת מין חדש ע"י מוטציות ממין אחר היא אפסית. אבל מוטציות + רבייה עשויות לגרום לשינויים מהירים והתפתחות רבגונית של תכונות בתוך אותו מין נתון (ראה הפרושים מאיי גאלאפאגוס).<br />5. יש מחסום גנטי לרבייה בין אדם וקופי אדם. וההסתברות להחלפת גן יחיד של קוף בגן אנושי בר קיימא המקדד לחלבון שונה בחומצת אמינו ספציפית אחת, היא אחד ל 10 מיליון בכל דור. היות והאדם שונה מהקוף בכ 200 גנים סטרוקטוראליים (3% מהגנום), נדרש להפיכה ספונטנית של קוף לאדם זמן של 10 מיליון *200* 20 שנות דור = 40 מיליארד שנים (הרבה לפני יצירת היקום). ההומוסאפיינס הארכאי, והאדם הניאדתרלי חיו במקביל במשך 200 ו400 אלף שנה ללא שום שינוי ואבולוציה, והיה ביניהם מחסום גנטי. גם הומוארקטוס שקדם להם לא עבר שום התפתחות במשך כשני מיליון שנים. (מדרש רבה- בנה עולמות והחריבם). ע"פ השלדים והממצאים הארכיאולוגיים, האדם המודרני הופיע בבת אחת לפני כ6,000 שנה תוך שינוי קיצוני בכושרו האינטלקטואלי (צלם אלוקים), שהתבטא בכליו, באומנותו, בחשיבתו, ובניצול בע"ח וצמחים לפרנסתו לעומת ההומונואידים שקדמו לו.<br />6. נשמת האדם לא באה יחד עם הגוף, כמו ביצורים האחרים, אלא היתה דרושה לשם-כך פעולה מיוחדת של הקב"ה - "ויפח באפיו נשמת חיים". כלומר, הנשמה באה "מתוכו ומפנימיותו" של הקב"ה, כביכול. על אף כל העדויות וההוכחות המראות על כך שלאחר מות הגוף, הולכת הנשמה לעולם הבא, לא הצליחו חוקרי המוח לגלות את מיקום הנשמה בגוף, ואין הוכחה למציאותה הגשמית. ולכן ממילא אין מה לדבר על מוטציה מבע"ח חסרי נשמה שהביאה ליצירת הנשמה באדם.<br />ולמרות כל אלו מה הדבקות בניאודרוויניזם? הנאודרוויניזם הפך לאמונה חלופית לבריאה. מרבית העולם המדעי עדיין תומך בתיאוריית ה"שען העיוור" של דוקינס כי זה מבצרה האחרון של הכפירה במציאותו של בורא לעולם. שהרי, אם מכירים בבריאה זה מחייב את מי שמחפש נוחות אישית להכיר שהאדם אינו במרכז העולם!!! לכן להכרה בבורא יש השלכות המזעזעות את דרך החיים של הכופר באלוקים.</span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#006600;"><strong>עם כל התקדמות המדע והטכנולוגיה, אף אדם באף מעבדה בעולם עדיין לא הצליח לברוא בבחינת "יש מאין" אפילו חיידק יחיד שלא לדבר על יצורים מורכבים יותר!</strong></span><br /><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#006600;"></span></strong><br /><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#cc0000;">=======</span></strong><br /><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#cc0000;">בשבוע הבא:</span></strong><br /><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#cc0000;">הרב שמואל יניב - סוד האותיות</span></strong><br /><strong><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#cc0000;">הרב יואל בן נון - על יום העצמאות</span></strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-579066452313669961?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-33567802248360022072009-05-07T12:08:00.004+03:002009-05-07T12:12:33.793+03:00<span style="font-size:180%;"><span style="font-family:arial;color:#663366;"><strong>תקציר שיעורו הראשון של הרב יואל בן נון בקתדרה</strong></span><br /></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong>בשיעורו מ-6/5/09</strong></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong>סוכם והועלה על ידי צוות ראש הגבעה - גבעת שמואל</strong></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">הרב יואל בן נון דיבר על כך שבעצם הציונות התחילה עם הרב אלקלעי בשנת ת"צמ (1840 למיניינם). הרב אלקלעי באר את הפסוקים מפרשת ניצבים (דברים ל' א-ז,) וחילק את תהליך התשובה העתידי של עם ישראל לשני תהליכים נפרדים שאינם תלויים זה בזה: </span><br /><span style="font-family:arial;">הראשון, תשובה פרטית של חזרה לקיום מצוות, </span><br /><span style="font-family:arial;">השני, תשובה אישית (שיבה לארץ) במסגרת לאומית כוללת של שיבה אקטיבית מרצון לארץ ישראל ובנייתה. </span><br /><span style="font-family:arial;">שנאמר: "והשבות אל לבבך" ואח"כ "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום" (לפני הכניסה לארץ וכיבושה). </span><br /><span style="font-family:arial;">אז, אחרי שתשובו בפועל ארצה ותתחילו לקומם אותה, יתקיים: "ושב ה' אלקיך את שבותך, וריחמך ושב וקבצך מכל העמים" (קיבוץ גלויות בעזרה מהשמים). </span><br /><span style="font-family:arial;">בהתאם לכך קרא הרב אלקלעי לכל תפוצות היהודים בגלות להתחיל בשני תהליכים: להתאסף (זה היה כ-40 שנה לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון) ולבחור במנהיג לאומי (הוא הציע לתפקיד את השר משה מונטיפיורי), ולהקים קרן שתתמוך בעלייה של יהודים וכלכלתם בארץ (חזה את קק"ל). </span><br /><span style="font-family:arial;">הוא הזהיר שאם זה לא יקרה במאה של ת"ר (1840-1939) מרצון, זה יגיע חס וחלילה במאה של ת"ש (1940) בכפייה: "יקום מלך נוכרי שגזרותיו קשות מאלו של המן ויפגע בנו". ואכן כידוע בשנת ת"ש התחילה השואה. </span><br /><span style="font-family:arial;">הרב באר גם את הפסוק (דברים כ"ט כ"א) "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה וכו" וטעם שהנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה הוא מרק טווין שבביקורו בארץ בסוף המאה ה-18 תיאר את שממת הארץ ותחלואיה בספרו. </span><br /><span style="font-family:arial;">הרב יואל בן נון מעביר סדרת שיעורים מרתקת במסגרת הקתדרה על נס קיבוץ גלויות.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3356780224836002207?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-79654406754695632342009-04-28T14:29:00.004+03:002009-04-28T14:39:58.191+03:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SfbpCsc7zGI/AAAAAAAAAfU/sQn49PbNbR8/s1600-h/קתדרה+-+×—×"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5329703441541090402" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 496px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SfbpCsc7zGI/AAAAAAAAAfU/sQn49PbNbR8/s400/%D7%A7%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%94+-+%D7%97%D7%A0%D7%9F+%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA+029_0001.jpg" border="0" /></a><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#cc0000;"><strong>תקציר שיעורו של הרב חנן פורת במסגרת ה"קתדרה"</strong></span></div><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#663366;">הועלה על ידי ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></div><br /><div><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#663366;"></span></div><br /><div><span style="font-family:arial;">הרב חנן פורת בשיעור מלהיב, התמקד בשאלה מדוע "כך היא גאולתם של ישראל" – קרי קמעא קמעא? בדברים הנאמרים מהלב, של מי שהיה שותף בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בתהליך הגאולה – צבא, התיישבות והנהגה, עד כדי מסירת נפש ממש, הרב הביא שלושה נימוקים חשובים לכך. שני הנימוקים הראשונים מופיעים בספר "קול התור": הראשון: הגאולה מגיעה גם כאשר ישראל אינם ראויים לה ועל כן היא מגיעה קמעא קמעא.<br />נימוק שני: הסתגלות. כשאדם יושב בחושך ופתאום מאירים עליו בפנס, אזי במקום לראות את האור הוא עלול להסתנוור. זה מה שקרה בגאולת מצרים. העם לא הספיק להסתגל לנסים הנפלאים, והיה חייב להישאר 40 שנה במדבר. הרב הביא את המדרש המדהים על בני ישראל, החוצים את ים סוף, וכל מה שהם רואים הוא שנעליהים התלכלכו בבוץ ושאלו איש את רעהו: במצרים טיט, וכאן טיט – למה לנו הגאולה?... תהליך ארוך מסייע לנו באמת "להרים את העיניים מקצה הנעליים" ולהרגיש בתהליך.<br />הנימוק השלישי, ועליו הרחיב הרב את הדיבור, הוא הצורך שלנו להיות שותפים בהליך הגאולה – לכן באה גאולה באופן של אתערותא דלתתא. שותפות כזאת אפשרית, רק אם היא מותאמת לקצב שלנו. דוגמה שהביא הרב: כאשר אנו רואים מטוס חולף בשמים, לכל היותר אנו יכולים ללוות אותו במבטנו. אולם כאשר אנו רואים עגלה שנתקעת, אנו מסוגלים לחלץ אותה מהבוץ ולדחוף אותה הלאה. הרב דיבר והרחיב רבות על ערך השותפות – כך, באופן של השתתפות פעילה בתהליך הגאולה, נוכל ליהנות מפירותיה, באופן של לכתחילה ולא באופן של "נהמא דכיסופא" (לחם בושה). כך גם הקב"ה רוצה, שאנו כביכול "נעורר" אותו, ונהיה שותפים בגאולה.<br />אמנם, שותפות אמת הינה שותפות ש"מותר" לאחד השותפים גם לטעות – זו מהותה של שותפות, אחרת לא היתה זו שותפות אמת. אך עם כל זאת, התהליך קיים ויש להודות לקב"ה על כל צעד ושעל. </span></div><div><span style="font-family:Arial;"></span> </div><div> </div><div><span style="font-family:Arial;"></span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#3333ff;"><strong>ביום רביעי הבא השיעורים כדלקמן:</strong></span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#3333ff;">========================</span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#3333ff;">09:00 ד"ר יהושע מירון - על אבולוציה ואמונה</span></div><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#3333ff;">10:00 הרב יואל בן נון - נס קיבוץ גלויות</span></div><br /><div><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7965440675469563234?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-49931847379968114122009-04-23T16:28:00.003+03:002009-04-23T16:38:11.051+03:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong>קווים לדמותו של האדמור ממודזיץ זצוק"ל ליום הסתלקותו</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל ע"י נ'</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">רבים הם האומרים "חבל על דאבדין ואינם משתכחים" אחרי ארונו של האדמור ר' שמואל אליהו זצוק'ל, שהסתלק בד' באייר תשד"מ. מקונן מרה הניגון החסידי, שהרבי היה ענק בדורנו והציבור - חסידים ושאינם חסידים ופשוטי העם כולם אהבוהו, כי היה אוהב ישראל גדול בלי מליצות רבות במובן האמיתי של המושג.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">האדמור רבי שמואל אליהו טאוב נולד בלובלין בשנת תרס"ה לאביו האדמור שאול ידידיה אלעזר זצוק"ל ולאמו הרבנית קיילא נחמה ע"ה בת האדמור ר' עקיבא אייגר זצוק"ל. מגזע היוחסין של אביו היה נין ונצר לשושלת המפוארת של אדמורי מודזיץ עד לאדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר זצוק"ל זי"ע.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">עוד בצעירותו נכרה גאונתו בתורה חריצותו וצניעות המידות שליווהו עד נשימתו האחרונה. עודו בחור צעיר וכבר הוכתר בכתר ההוראה ע"י רבני וורשה, בראשם הרב שלמה דוד כהנא רב צבי יחזקאל מיכלזון זצ"ל ורבי ישעיהו גוטשכטר זצ"ל.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רבים השליחים המגיעים אל בית אביו באוטווצק כדי להציע את כס הרבנות בקהילותיהם לאברך הצעיר ששמו הולך לפניו, אך ליבו של שמואל אליהו במקום אחר.<br />בשנת תרצ"ב הוא נלווה אל אביו במסע בלתי נשכח לארץ ישראל והוא אינו יכול להתנתק מן הארץ אותה אהב אהבת נפש עוד מרחוק. בדחילו ורחימו הוא מבקש מאביו רשות להישאר - הרשות ניתנת והרבי שאול ידידיה אלעזר אומר לחסידיו המפצירים בו להעביר לישראל את חצרו - לא אשאר כאן עתה אך אשוב ואבוא בעתיד ולפי שעה מותיר אני אצלכם משכון אוצר חשוב ויקר, את בני.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ר' שמואל אליהו בוחר להתישב דווקא בתל אביב בדרום העיר ברח' כפר גלעדי, כתובת שהפך למושג בפי כל מי שהכיר את תל אביב מהימים ההם שלפני פרוץ מלחמת עולם השניה והיא אז דלה ביהודים שומרי מצוות שלא לדבר על חסידים כמסורת בפולין.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בשנת תש"ו מגיע ארצה אבא ר' שאול ידידיה אלעזר זצוק"ל שניצל בדרך נס מופלא. ברצונו לכונן בארץ הקודש את חצרו אך חמישה וחצי חודשים לאחר מכן הוא מסתלק לעולמו באופן פתאומי והוא רק בן ששים ואחת שנים, ומותיר את קהל חסידיו הרבים שכולים והמומים, החסידים רואים בבן הבכור שמואל אליהו את הממשיך הטבעי, אך הוא בצניעותו טוען שאיננו ראוי לתפקיד; אולם רצון החסידים חזק עליו והוא מוכתר לאדמו"ר.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">למעלה משלושים ושבע שנים הנהיג הצדיק ר' שמואל אליהו זצוק"ל את קהילת חסידיו, תחילה בביתו ברח' כפר גלעדי ומאוחר יותר בשנת תשי"ז עוברת החצר לרח' דיזנגוף בתל אביב. המקום נראה מדהים אך הרבי לא נרתע מן האתגר.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אחרי פטירתו של הרב הראשי בתל אביב בזמנו הרב פרנקל זצוק"ל הגדיר את ישיבתו במקום הזה "הרבי יושב כאן כמו רמזור אדום לעצור את הטומאה". ומי מאלה שגדלו בתל אביב לא יכול לשכוח את הבית ברח'דיזנגוף 36 בשיא פריחתו, את הטישים של ליל כל שבת קודש, את ההמונים הצובאים מכל שכבות העם.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אי אפשר לשכוח את מוצאי שמחת התורה את ההקפות השניות, המסורת שהרבי היה חלוץ בא לרחוב שנסגר לתנועה כדי להכיל את ההמונים ואת הרבי המרקד בראש החסידים שהוא נושא את ספר התורה הקטן המיוחד שלו, שהיה ניצול מהשואה ופניו הקדושות לוהטות בהתלהבות של מצווה ועיניו מקרינות את האור.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כמו כן אי אפשר לשכוח את גולת הכותרת, את תפילות הימים הנוראים: הרבי היה עובר לפני התיבה בכל התפילות הרבות של היום - עבודת ההכנה החלה עוד בחודש אלול. 12 ניגונים חדשים היה מלחין לתפילות וכל ניגון היה בוקע שמים.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">לאחר תפילת כל נדרי ותפילת ערבית היו החסידים יושבים על מדרגות הכניסה של בית המדרש ושרים וחוזרים על הניגונים החדשים ומשננים אותם שהיו ערבים לאוזן שעות רבות.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בשנים האחרונות לחיו הוא כבר חלש וחולה אסרו עליו הרופאים לעבור לפני התיבה מפאת המאמץ הקשה מדי ובכל זאת הרבי היה אוזר כוח והתפלל בקולו הערב ונאים החודר כליות ולב. גם בשנה האחרונה לפני מותו איש לא האמין כי הוא יעמוד במאמץ העצום הנדרש לעובר לפני התיבה. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">המאמצים הרבים של הרופאים לא יכלו לרפאו ונשמתו יצאה בטהרה ביום הזכרון לחללי צה"ל הי"ד, בשעה שתיים אחרי הצהרים, כשהמוני חסידיו ובני משפחתו מקיפים וזועקים בבכי מר, "שמע ישראל". </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">יהי זכרו ברוך. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4993184737996811412?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-82875386314698630432009-04-17T11:56:00.006+03:002009-04-20T17:51:15.799+03:00<span style="color:#ff0000;"><span style="font-family:arial;font-size:180%;"><strong>הקתדרה - הודעה חשובה</strong></span> </span><br /><span style="color:#ff0000;"><br /></span><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:arial;">הקתדרה עוברת מקום - השיעורים <strong>לא</strong> יתקיימו בבית הכנסת "היכל רחמים" <strong>אלא בבית הכנסת החדש שלידו: <span style="color:#ff0000;">בית הכנסת החדש בשכונה של משהב - רחוב לוי אשכול 15 גבעת שמואל</span></strong></span><br /><span style="font-family:arial;">אנא רשמו בפניכם והודיעו למכריכם. </span></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /></span><span style="font-family:arial;">בברכה, </span><span style="font-family:arial;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8287538631469863043?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-30809483264211624372009-04-16T13:00:00.003+03:002009-04-20T17:49:00.992+03:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeyLQD4liiI/AAAAAAAAAfE/R_J7TGF7UE8/s1600-h/Clipboard01.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5326785567309269538" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 285px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeyLQD4liiI/AAAAAAAAAfE/R_J7TGF7UE8/s400/Clipboard01.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SecBxU7JDAI/AAAAAAAAAe8/gABCrauvkq0/s1600-h/k1.jpg"></a><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SecBxdoV3wI/AAAAAAAAAe0/MBRhJBpEEOk/s1600-h/k2.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325227033667952386" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 283px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SecBxdoV3wI/AAAAAAAAAe0/MBRhJBpEEOk/s400/k2.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#cc66cc;"><strong>הקתדרה - שימו לב למקום המעודכן!</strong></span></div><br /><br /><br /><div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3080948326421162437?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-89740637328137312222009-04-12T14:04:00.004+03:002009-04-12T14:12:10.631+03:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSmOsZHI/AAAAAAAAAdo/TGU5ah0sd9I/s1600-h/DSC00602.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323760854400525426" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSmOsZHI/AAAAAAAAAdo/TGU5ah0sd9I/s400/DSC00602.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSmVG8nI/AAAAAAAAAdg/KgJZAxSVqkE/s1600-h/DSC00616.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323760854427431538" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSmVG8nI/AAAAAAAAAdg/KgJZAxSVqkE/s400/DSC00616.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSZxN5YI/AAAAAAAAAdY/kLcBzfdZDMI/s1600-h/DSC00655.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323760851055666562" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSZxN5YI/AAAAAAAAAdY/kLcBzfdZDMI/s400/DSC00655.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSdxGqnI/AAAAAAAAAdQ/hD3ZVsKeFgI/s1600-h/P1010584.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323760852128934514" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSdxGqnI/AAAAAAAAAdQ/hD3ZVsKeFgI/s400/P1010584.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSDvm7PI/AAAAAAAAAdI/TOyJe0c8FcE/s1600-h/P1010586.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323760845143338226" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHMSDvm7PI/AAAAAAAAAdI/TOyJe0c8FcE/s400/P1010586.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLcDyzskI/AAAAAAAAAdA/MMhAVq5g3Sg/s1600-h/DSC00622.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323759917443822146" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLcDyzskI/AAAAAAAAAdA/MMhAVq5g3Sg/s400/DSC00622.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLcOew0mI/AAAAAAAAAc4/IGaa8fEntlk/s1600-h/DSC00547.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323759920312537698" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLcOew0mI/AAAAAAAAAc4/IGaa8fEntlk/s400/DSC00547.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbzexCjI/AAAAAAAAAcw/9ox8WjOsonA/s1600-h/DSC00536.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323759913064794674" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbzexCjI/AAAAAAAAAcw/9ox8WjOsonA/s400/DSC00536.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbqawTCI/AAAAAAAAAco/xSEI7xiXN1I/s1600-h/DSC00530.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323759910632049698" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbqawTCI/AAAAAAAAAco/xSEI7xiXN1I/s400/DSC00530.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbsApVrI/AAAAAAAAAcg/1Na-ueNmitY/s1600-h/DSC00527.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323759911059412658" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHLbsApVrI/AAAAAAAAAcg/1Na-ueNmitY/s400/DSC00527.JPG" border="0" /></a><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>מצפה רמון בשבת הגדול</strong></span></div><div><span style="font-family:arial;">ראש הגבעה - גבעת שמואל יצא יחד עם קבוצה למצפה רמון, לשבת רוחנית קהילתית בשבת הגדול</span></div><div><span style="font-family:arial;">לפניכם מספר תמונות.</span></div><div></div><div><span style="font-family:arial;">לצפיה בסרט על שבת זו ועל שבת קודמת במצפה רמון, עברו לאתר ערוץ ראש הגבעה - לחצו </span><a href="http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/"><span style="font-family:arial;">כאן</span></a><span style="font-family:arial;">. </span></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8974063732813731222?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-28288495774288288712009-04-12T13:56:00.003+03:002009-04-12T14:02:39.008+03:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXszZLOI/AAAAAAAAAcY/974C2qqlAtc/s1600-h/PRAY.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323757643529530594" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXszZLOI/AAAAAAAAAcY/974C2qqlAtc/s400/PRAY.jpg" border="0" /></a> <div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXrvHOZI/AAAAAAAAAcQ/iAy2MGNqS8w/s1600-h/DSC00693.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323757643243141522" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXrvHOZI/AAAAAAAAAcQ/iAy2MGNqS8w/s400/DSC00693.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXb4nMAI/AAAAAAAAAcI/gl-mLUqhPtk/s1600-h/DSC00685.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323757638988017666" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXb4nMAI/AAAAAAAAAcI/gl-mLUqhPtk/s400/DSC00685.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXYymZ3I/AAAAAAAAAcA/ExLzNyZg3rI/s1600-h/DSC00683.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323757638157494130" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXYymZ3I/AAAAAAAAAcA/ExLzNyZg3rI/s400/DSC00683.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXOI6p0I/AAAAAAAAAb4/41AE9Tpj_Vo/s1600-h/DSC00679.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323757635298305858" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/SeHJXOI6p0I/AAAAAAAAAb4/41AE9Tpj_Vo/s400/DSC00679.JPG" border="0" /></a><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#cc66cc;"><strong>תמונות מברכת החמה תשס"ט</strong></span></div><div>נערך בבית המדרש הקהילתי בראשות הרב יוסי שרים</div><div>לסרט שצולם במעמד הגדול לחצו <a href="http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/">כאן</a></div><div>מובא אליכם על ידי ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</div><div> </div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2828849577428828871?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-1270829999711279182009-04-07T09:54:00.006+03:002009-04-07T10:00:22.776+03:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/Sdr5-pYSnPI/AAAAAAAAAbo/npLyGDAQOIU/s1600-h/Clipboard01.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5321840764346604786" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 295px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/Sdr5-pYSnPI/AAAAAAAAAbo/npLyGDAQOIU/s400/Clipboard01.jpg" border="0" /></a><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:180%;"><strong>הגדת ראש הגבעה</strong></span><br /><br />הגדה של פסח עם פירושים מאת תושבי גבעת שמואל - ניתן להורדה ללא תשלום<br /><br /><a href="http://www.f2h.co.il/1491988901">להורדת ההגדה לחצו כאן</a><br /><br />אם יש לכם חידושים או סיפורים להגדה של פסח אנא שלחו אלינו ואנו נעדכן את ההגדה.<br /><br />ביטאון ראש הגבעה, גבעת שמואל</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-127082999971127918?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-60716112585057904532008-12-08T09:46:00.004+02:002008-12-08T09:53:56.926+02:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSbJ14-YI/AAAAAAAAAaM/FZcQ5Qy8XAE/s1600-h/DSC00412.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277324227311630722" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 225px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSbJ14-YI/AAAAAAAAAaM/FZcQ5Qy8XAE/s400/DSC00412.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSa3ZteyI/AAAAAAAAAaE/L9MrVtcutKo/s1600-h/P1010568.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277324222361598754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSa3ZteyI/AAAAAAAAAaE/L9MrVtcutKo/s400/P1010568.JPG" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSaUqUDtI/AAAAAAAAAZ8/iHnlKF68Sy0/s1600-h/P1010566.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277324213035994834" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzSaUqUDtI/AAAAAAAAAZ8/iHnlKF68Sy0/s400/P1010566.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR__CH8XI/AAAAAAAAAZ0/LVmBQucbEyE/s1600-h/P1010559.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277323760553685362" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR__CH8XI/AAAAAAAAAZ0/LVmBQucbEyE/s400/P1010559.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR_W8E6FI/AAAAAAAAAZs/EwePaRanjn8/s1600-h/P1010555.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277323749790902354" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR_W8E6FI/AAAAAAAAAZs/EwePaRanjn8/s400/P1010555.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-3BIvEI/AAAAAAAAAZk/uL4xhmxazmA/s1600-h/P1010552.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277323741222190146" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-3BIvEI/AAAAAAAAAZk/uL4xhmxazmA/s400/P1010552.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-sXn1aI/AAAAAAAAAZc/EeDw_8srmFg/s1600-h/P1010544.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277323738363712930" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-sXn1aI/AAAAAAAAAZc/EeDw_8srmFg/s400/P1010544.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-J9Dq7I/AAAAAAAAAZU/2DzO3WhamjM/s1600-h/P1010541.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5277323729125485490" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_5f2aWjMxEj4/STzR-J9Dq7I/AAAAAAAAAZU/2DzO3WhamjM/s400/P1010541.JPG" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div><span style="font-family:arial;font-size:130%;">תמונות מסופשבוע במצפה רמון</span></div><br /><br /><br /><br /><div>פרשת ויצא - מיוחד לביטאון ראש הגבעה</div><br /><br /><br /><div>תמונות מסדנת טאי צ'י, פעילות לילדים, טיול שקיעה על המצוק, זריחה במצפה רמון, ועוד. </div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-6071611258505790453?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-40792615426910056322008-11-24T10:27:00.001+02:002008-11-24T10:27:42.425+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:180%;">קובי גרוס ז"ל –הספד בהלוויה<br /></span><br /><span style="font-size:130%;">אבי רט<br /></span><br />"כל שרוח הבריות נוחה הימנו- רוח המקום נוחה הימנו".<br /><br />רבים וטובים חיים איתנו, אך ישנם בודדים עליהם ניתן לומר בפה מלא ובהסכמה של כולם שאכן רוח הבריות נוחה מהם, וקובי היה אחד מאלו. רוח הבריות תמיד הייתה נוחה הימנו- ועכשיו גם רוח המקום נוחה הימנו.<br /><br />36 ושש שנים חלפו מאז נפגשתי איתו לראשונה, בסניף בני עקיבא בבני ברק, ועד פגישתנו האחרונה אתמול ליד מיטתו, סמוך לפטירתו.<br /><br />וכולן שווין לטובה. היה זה אותו קובי כילד, היה זה אותו קובי כנער, היה זה אותו קובי כבחור, והיה זה אותו קובי כבעל משפחה. היה זה אותו קובי בביתו והיה זה אותו קובי בעבודתו. היה זה אותו קובי באזרחות והיה זה אותו קובי בצבא או בהתנדבות במשטרה. כולן שווין לטובה- איש אהוב ויקר, שרוח כל הבריות נוחה הימנו.<br /><br />קובי היה לנו סמל הטוב,השלווה,השקט הנפשי,הענווה,מאור הפנים,העשייה השקטה,החריצות,הדייקנות והיושר. קובי על חיוכו הקבוע והביישני הישרה נועם ונעימות בכל מקום בו היה.<br /><br />על מעטים ניתן לומר בלב שלם ובפה מלא – תוכו כברו. וקובי היה אחד מאותם מעטים. חף מכל פוזה,רחוק מכל גינוני כבוד, לא היה בו ולו גרם אחד של צביעות, או של חוסר יושר. כולו הגינות, יושרה ומסירות.<br /><br />לפני מספר חודשים, כאשר הייתה לו קרחת עקב הטיפולים הכימותרפיים, ניסה ללכת כמה ימים עם פאה והפסיק. כששאלתי אותו למה הוא לא הולך עם הפאה יותר – הוא ענה לי בפשטות- כי זה לא אני.<br />וכל מה שלא היה קובי- לא היה.<br /><br />האני הזה של קובי היה כולו אצילות,שקט נפשי, חן וענווה.<br />האני הזה הנחה אותו כגבאי אהוב ומסור בבית הכנסת שלנו היכל יהודה. האני הזה היה נר לרגליו במשך עשרים שנה כחבר וועד בית ישר ומסור, שניהל את עניני הבית בשקט,ביושר נותן דין וחשבון על כל פרט ועל כל אגורה.<br />האני הזה היה הבסיס בחייו המקצועיים ובעבודה. בכל מקום היה אהוב, מוערך ונעים הליכות.<br />קובי שלנו- חבר טוב,שכן טוב,עין טובה,לב טוב. רוח הבריות נוחה הימנו.<br /><br />ל'אני' הזה יש חצי שני, שותפה לדרך ולחיים, אורנה שלנו, תיבדל לחיים ארוכים. הזוגיות שלכם הייתה זוגיות מופלאה ויפה כל כך. הכרתם בסניף כשהייתם בני חמש עשרה, ומאז אתם ביחד, כבר שלושים וחמש שנים. הייתם סמל לזוג שכפי שאתם העדתם על עצמכם ואחרים העידו עליכם- מעולם לא רבתם על כלום. היו אלו שלושים וחמש שנים של אהבה וזוגיות, הקמת בית למופת, עם שלושה בנים נהדרים הממשיכים דרך אבות- ביושר,בענווה, ובחן המיוחד.<br /><br />לפני חודשיים זכה קובי להוביל את בנו הבכור צורי לחופה. הייתה זו חתונה שכולה שמחה ותפילה. קובי קיווה במהלך כל המחלה לזכות להגיע לרגע הזה, בו צורי נכנס תחת החופה עם יעל, ומניח את האדנים לבית חדש ולדור חדש בישראל. רגע אחד לכד את עיניי וליבי במהלך כל החתונה המרגשת והמיוחדת הזו. לאחר שצורי כיסה את הכלה בהינומה, ניגש אליו קובי, הניח את ידיו על ראשו- והחל לברכו בברכת הבנים. קובי ברך וברך וברך באריכות. כולם המתינו- וקובי ברך בהתרגשות. כביכול חש את הצורך לפני הסתלקותו- להעביר את כל אשר לו- את כל האהבה והברכה, התקווה והתפילה- דרך ברכת הבנים הזו.<br /><br />בליל שבת האחרון, פרשת לך לך, לא עמדו לו כוחותיו של קובי לבוא לבית הכנסת, והתארגנו לתפילת קבלת שבת בביתו.<br /><br />קובי ביקש שאגש להתפלל. שאלתי אותו- רגיל ? קצר ? קובי חייך ואמר לי- קרליבך. ידעתי שהוא חלש ואולי קשה לו התפילה , עם הניגונים והתוספות. הסתכלתי עליו לדעת כמה לשיר וכמה להאריך. קובי הסתכל עליי ועם היד עשה לי סימן- תמשיך תמשיך , שיהיה פריילאך-שמח, שיהיה 'לייבדיק'. למרות הקושי התאמץ מאד לעמוד בתפילת העמידה, ובעוד קטעים בתפילה.<br /><br />בדיעבד הייתה זו קבלת שבתה אחרונה שלו, וקבלת שבת האחרונה איתנו ביחד- קבלת שבת של שמחה גדולה וניגון שהיו בבית.<br /><br />אתמול, שעות ספורות לפני פטירתו, עמדנו ליד מיטתו. אחזתי בידו של קובי, ולפתע הוא אמר: תביאו לי בבקשה את בגדי השבת שלי. באותו רגע שהוא אמר את זה, אמרתי לרב רפי שטרן שעמד לידי- זהו. קובי מבקש את בגדי השבת. הנשמה מבקשת את בגדי השבת להיכנס לא לשבת הרגילה, אלא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. כשם שהגוף עוטה ומתעטף בבגדי השבת מדי שבוע, כך מתעטפת לה הנשמה בבגדי שבת העולמים שלה, מוכנה לעולם האמת, לעולם שכולו טוב, מזומנת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.<br /><br />אנחנו כבר מתגעגעים אליך קובי. הקהילה,החברים,כולנו. אמש הייתה כל הקהילה בחתונה של מש' דימנט, שם קיבלנו את הבשורה המרה על הסתלקותך. רקדנו ובכינו. רקדנו על עוד זוג מהקהילה המקים את ביתו, ובכינו עליך קובי, על שאינך עוד איתנו. הכסא שלך בבית הכנסת נשאר מיותם. בשבתות ובחגים, בימי חול ובמועדים- כיסאך הריק יזכיר את נוכחותך איתנו .<br /><br />קווינו והתפללנו כל כך. בליל כל נדרי האחרון, רצינו לכבד אותך בפתיחת הארון ובנשיאת הספר, אך כוחותיך לא עמדו לך, וכיבדנו את צורי במקומך. אולי זה יהיה לך לסגולה.<br /> בתפילת ונתנה תוקף, התבוננתי בך. כל כך רצינו והתפללנו כשאמרנו בבכי 'כמה יעברוך וכמה יבראון מי בקיצו ומי לא בקיצו' שתיגזר לבריאות ולחיים טובים.<br />בשמחת תורה האחרון, עשית מאמצים כבירים לרקוד ולו קצת עם ספר התורה, אולי השמחה והתורה יביאו לך בריאות. ולא עזר.<br />היית מעמודי התווך של הקהילה , קהילה שהתייתמה מהטוב שבחבריה. קהילה שבע"ה תחפש ותמצא דרך להנציח אותך, קובי חברינו האהוב.<br /><br />נוהגים לומר שצדיקים הולכים לעולמם ביום שישי, ומגיעים ישר לגן עדן, לשבת של מעלה. הנה אנחנו ביום שישי. אל תכעסו עליי על מה שאומר, אבל אני מקנא בך קובי. אני מקנא על מה שזכית לו בחייך, ואני מקנא בך על שאתה זוכה להגיע בשם טוב לעולם שכולו טוב. אתה תפגוש למעלה הרבה מחברינו לכיתה,לשבט, לשירות הצבאי שנפלו במשך השנים. תפגוש את חנן ואת יעקב,את גרשון ואת נפתלי , ואת שאר חברינו הי"ד. אתה תפגוש למעלה את חברינו ישראל פוקס ז"ל, ואת בננו האהוב חנני ז"ל. כן, אני מקנא בך.<br /><br />לך קובי , עם כל החבר'ה שתפגוש, אל כסא הכבוד- תבקש עם כולם טוב בעדינו. תבקש על כולנו שנזכה לרפואה שלימה, לנחמות,לגזירות טובות, לשמחות בבתינו ובבתי כלל ישראל. תבקש על השבויים והנעדרים, על העם,התורה והארץ שכה אהבת. בקש על ילדיך ועל כל משפחתך , בקש על הכל. אתה כבר יודע בדיוק על מה.<br /><br />קובי אהובנו. בשמי ובשם החברים כולם, אנחנו מבקשים ממך סליחה אם חלילה פגענו בך או לא נהגנו בך בכבוד הראוי.<br />קובי אהובנו. אנחנו כבר מתגעגעים- לכל הטוב שהיה בך, לאישיות המיוחדת שלך, למאור הפנים. לצניעות ולענווה.<br /><br />קובי אהובנו. לך לך עם בגדי השבת, לעולם שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.<br /><br /> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4079261542691005632?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-38659541117058844562008-11-07T13:17:00.001+02:002008-11-07T13:18:36.299+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:180%;">לפרשיות נח ולך לך - קטני אמונה<br /></span><span style="font-size:130%;">מיוחד <strong>לביטאון ראש הגבעה</strong>, מאת ר' איסר שולמן<br /></span><br />מהו קטן אמונה? איך שוקלים זאת? איך שוקלים כמה אמונה יש לך?<br />על פי ספר קדושת לוי: איך מפרשים נח מקטני אמונה היה? הרי הכתוב מעיד עליו נח איש צדיק היה בדורותיו? תשובה: יש שני מיני צדיקים שעובדים את הבורא: יש שרוצה להיות רק עובד הבורא,<br />ומאמין שיש לו כוח בעליונים, להנהיג את העולמות כרצונו "צדיק מושל ביראת אלוקים, מי מושל בי? צדיק!, הקב"ה גוזר והצדיק מבטל!" ויש צדיק שאומר "אני שפל בעיני עצמי - מי אני שאבטל הגזירה??" וזה היה נח: הוא לא התפלל על אחרים, לא האמין שבכוחו לבטל הגזירה.<br /><br />אדם מאמין, ע"י שמשמיע קולו בתפילתו, נקרא "מקטני אמונה", מוחא כף, עושה תנועות, הכל טוב! אבל הקב"ה אינו חיצוני, הקב"ה נמצא בתוכך!! נהל איתו דיאלוג הכי פשוט, תחיה אותו!<br />מסופר על חסידי הרבי מקוצק שהיו צועקים ועושים פרצופים בתפילה, והרבי עצמו כעמוד שיש<br />ופניו בוערות כלפידים לא זז ולא נע. והסביר להם: לא שואלים אדם "סליחה אתה חי?" האדם עצמו אינו מציץ בשעון לבדוק האם הוא חי. אדם חייב להיות חדור אמונה שלימה בלתי ניתנת לערעור, כי הקב"ה נמצא בתוכך והוא שומע כל תפילה, ואדם צריך לדעת שתפילתו פועלת אך חכה ותראה!<br />אדם חושב אחרי חורבן או צרות, כי העוון גרם העדר השגחה, וחייו כאילו מופקרים, ואינו מאמין שהשם יתברך משגיח עליו בקטנותו לעת רצון לעוזרו.<br /><br />לפעמים יימצא כופר או גנב, שיש לו אמונה בטוחה שיצליח יותר מאלפי מאמינים קטני אמונה: אמונתו בלתי ניתנת לערעור על מעשיו והוא בטוח שלא ייתפס. מספרים בדיחה על אדם שהלך לרבי לבקש ברכה שיהיה גנב... אמר הרבי למה? וענה: א. בגלל האמונה של הגנב ב. אם נגזר על פלוני להפסיד 200000 ₪, שאני אהיה השליח להרוויח...<br /><br />בליקוטי מוהר"ן: פעם ר' נתן נכנס לבקש ברכה. אמר לו ר' נחמן על הפסוק "מקוצר רוח ועבודה קשה": ע"י קטנות אמונה צריך לעבודה קשה , כשיש פגם וקטנות באמונה צריך לעשות עבודה קשה, כי יש צדיקים שהם קטני אמונה כי אין להם אמונה בעצמם שהם חביבים בעיני ה' יתברך, כי לפי גדולת טובתו של ה' יתברך, גם הוא גדול וחשוב בעיני ה' יתברך<br /><br />בפרשת לך לך הדברים נאמרים במילה אחת. שרה עקרה אין לה ילדים מציעה לאברהם קח את הגר, הוא פסיבי והגר אקטיבית והנה לאחר כל הפעולות שרה צועקת עליו חמסי עליך. אומר רש"י: אתה התפללת רק על עצמך, כמו שכולם עושים: "מה תתן לי ואנוכי הולך ערירי", והיה לך להתפלל גם עלי, תפילה על שנינו: אנחנו הולכים עריריים, תחשוב עלי ועל צערי, אל תהיה כמו נח, שלא התפלל על העולם, תתפלל על אחרים, על אישתך, על החבר, תתפלל על העבודה שלך, על כולם שיצליחו, אמן</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3865954111705884456?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-85992615637339645042008-11-05T08:29:00.000+02:002008-11-05T08:30:19.018+02:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">אברהם אבינו הבוחר והנבחר<br /></span>מאת ישראל פרידר</div><div dir="rtl" align="right"><br />מיהו אברהם ? בפרשת "בראשית" ובפרשת "נח" קיבלנו סקירה ממצה של הבריאה (המפץ הגדול) תאור גן העדן ,עץ הדעת והנחש, דור המבול וסיפור מיגדל בבל . מפרשת "לך לך" מתמקדים באישיות אחת וצאצאיו ,כאשר מפליא מאד שהכתוב לא מציין כלל בתחילת הפרשה מיהו האיש ,מהן זכויותיו לעומת הפתיח לגבי נח שזכה לתואר "איש צדיק תמים" (בראשית ו,ט). כמו כן קורות חייו מתחילים בגיל שבעים וחמש !<br /><br />הפרשנים דשים בנושאים הללו וניתן מהמדרשים והפרושים הרבים ללמוד על אברהם אבינו. לאחר כאלפיים שנה מבריאת העולם כאשר מתקיימת דיקטטורה של "האח הגדול" נמרוד ששולט בנתיניו וכל האזרחים חייבים לסגוד לאלי הממסד נולד אברהם ועוד בהיותו רך בשנים מתחיל לחשוב !! מתחיל לשאול כאשר הוא לבד עם המחשבות :"ולא היה מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים, בין עובדי כוכבי ם הטיפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים,והוא עובד עמהם-ולבו משוטט ומבין,עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה" (רמב"ם,הלכות עבודה זרה,פרק א)<br />אברהם הגיע אל האמונה, אברהם בחר להכיר בבורא עולם שאין בילתו וכל הכוחות נובעים ממנו . ללא ספק אדם אמיץ נונקומפורמיסט שקרא תיגר על הדיקטטורה ולא פחד מאיומי המשטר. אברהם לא רק ניתץ את האלילים והביך את קרוביו בשאלות נוקבות, אלא ערער את שלטונו של נמרוד והשמיע את דעתו בראש חוצות ונכון היה למות על מזבח אמונתו . אברהם נידון לשריפה ונימלט אל חרן.<br /><br />קראנו על התוכניות של הניסוי בשווייץ לשיחזור המפץ הגדול .בעזרת הרצת הפרוטונים מתכננים המדענים ליצור מההתנגשות את חלקיק המסה החדש יש מאין וליצור את החור השחור (תחת בקרה...) . ללא קשר שהניסוי בינתיים לא הצליח , מדען ישראלי ממכון וייצמן הבהיר שאלוקים צריך לפחד . ניתן יהיה להתחרות ביצירת העולם על ידי הבורא.<br /><br />אין ספק שהתורה שפתחה בתאור המפץ הגדול ובבריאת העולם על ידי אלוקים מעניקה משמעות לדיבורים על מוסר , על בחירה בין טוב לרע, על יושר וצדק ועל אחריות האדם למעשיו כי האדם נברא בצלם אלוקים !! פרוטונים ,אלקטרונים וכו לא היו מעניקים לעולם את ההבחנה בערכים ולא היו מאפשרים להלחם בשלטון הרשע בכל דור שקמו.<br />גם דור הפלגה ראה את הניסיון לכפור בבורא עולם והגיע לאבסורדים בעת בניית מגדל בבל "אם נפל אדם ומת, לא היו שמים את לבם עליו, ואם נפלה לבנה,היו יושבים ובוכים:אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה"(פרקי דרבי אליעזר),והפתרון היה של פיצול לעמים רבים ,למען לא יסגדו כולם לאותו רעיון.<br /><br />אברהם אבינו ללא ספק מייסד האמונה העברית ,הוגה אמיץ שנברא בצלם אלוקים בחר והכיר בבורא עולם ובמוסרו ובפרשת "לך לך" נבחר על ידי אלוקים והוטלה עליו השליחות "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב,א)<br />אברהם נדרש לפתוח דף חדש בארץ חדשה ובדוגמא אישית לעמוד מול העולם וללא מורא .<br />בשבוע הקרוב הולכים לבחירות בגבעת שמואל . הזכות הזאת שניתנה לכל תושב מגיל 17 הינה חובה מוסרית לבחור את הראויים להבחר . אנו נבראנו בצלם אלוקים ויש לנו את היכולת להבחין בין הטובים לרעים .סדרי העדיפות וניהול המשאבים הנכון יקבעו בחמש השנים הבאות את איכות החיים ,המשאבים לחינוך ולתנועות הנוער שלנו ואת כבוד התורה . אברהם אבינו בחר ונבחר ויצר את עם ישראל. כולנו נקראים לבחור ויהי רצון שהראויים יבחרו.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8599261563733964504?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-80436564669126431372008-06-12T11:07:00.007+03:002008-06-12T11:53:55.968+03:00<span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>מפעל המשנה</strong></span><br /><br /><div><div>השבוע ביקרנו במבחן השני של מפעל המשנה היפה, ביוזמתם של ר' אליהו ירט ור' איתן כהנים. הגיעו למבחן ילדים חביבים, שבמשך למעלה מחודש ימים שיננו 3 פרקים במסכת ברכות, ונבחנו על מבחן לא קל - אתם מוזמנים לנסות את כוחכם!</div><br /><div>בשל העובדה שהתקיימו באותה שעה בחינות לישיבת קרית הרצוג, הגיעו פחות נעדים, אולם ר' אליהו סיפר לי כי גם נערים אלה הגיעו אליו לאחר המבחן, על מנת להיבחן גם במבחן המשנה. במבחן השתתפו גם בנות, שזכו בפרסים. </div><div></div><br /><div><span style="font-size:130%;">בין הפרסים - MP4 שני גי'גה וספרים. כמו כן מי שתמיד במבחנים ייכנס להגרלה הגדולה. </span></div><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfHLqmobI/AAAAAAAAARs/s61YYqi6X2I/s1600-h/DSC00384.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5210910083351224754" style="CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfHLqmobI/AAAAAAAAARs/s61YYqi6X2I/s200/DSC00384.JPG" border="0" /></a><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfFz1IAAI/AAAAAAAAARk/W3PSFQrqhmo/s1600-h/DSC00389.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5210910059773034498" style="CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfFz1IAAI/AAAAAAAAARk/W3PSFQrqhmo/s200/DSC00389.JPG" border="0" /></a><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfAR6bbYI/AAAAAAAAARM/3nme4F7w_hA/s1600-h/DSC00380.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5210909964769127810" style="CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SFDfAR6bbYI/AAAAAAAAARM/3nme4F7w_hA/s200/DSC00380.JPG" border="0" /></a><br /><div>אולם הפרס הגדול ביותר הוא עצם הלימוד, החוייה של ללמוד עם אבא או אמא!</div><br /><div>אנו מצרפים מספר תמונות וכן סרטון קצר של חלק מהברכות של הרב זינגר שליט"א לנערים החביבים. </div><div></div><div></div><div><br /><object width="383" height="300" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-27246e8677dd4e65" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v6.nonxt4.googlevideo.com/videoplayback?id%3D27246e8677dd4e65%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330454785%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D717E40B71C9D0CEAD9DBAEB0BD36E89CA7BDA520.49519558C1FE6355E0B8AF2CEC5EE4E7E6166C06%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D27246e8677dd4e65%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DD-OBC0nhvNHRLc4kETATWpwsK9o&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="383" height="300" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v6.nonxt4.googlevideo.com/videoplayback?id%3D27246e8677dd4e65%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330454785%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D717E40B71C9D0CEAD9DBAEB0BD36E89CA7BDA520.49519558C1FE6355E0B8AF2CEC5EE4E7E6166C06%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D27246e8677dd4e65%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DD-OBC0nhvNHRLc4kETATWpwsK9o&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></div></div><br /><p><strong><u><span style="font-size:180%;"></span></u></strong></p><p><u><span style="font-size:180%;color:#009900;"><strong>נסו את כוחכם</strong> (שאלות על פרקים ד-ה-ו מסכת ברכות):</span></u></p><br /><p>שאלה 1:<br />תפילת השחר המוזכרת במשנה פרושה:<br />א. קריאת שמע עם ברכותיה בשחרית.<br />ב. שמונה עשרה הברכות בעמידה בשחרית.<br />ג. כוללת את כל סדר הקורבנות והמזמורים.<br />ד. נאמרת רק על ידי החזן מפאת קדושתה הגדולה.<br /><br />שאלה 2:<br />לפי דעת רבי יהודה במשנה זמנה של תפילת השחר עד ארבע שעות בלבד. כוונתו של רבי יהודה היא:<br />א. שאפשר להתפלל שחרית עד שליש היום בלבד.<br />ב. שצריך להתחיל להתפלל מיד עם הנץ החמה.<br />ג. שאסור לסיים את תפילת מוסף לפני שליש היום.<br />ד. שחייבים לסיים את קריאת שמע אחרי ארבע שעות.<br /><br />שאלה 3:<br />פלג המנחה המוזכר במשנה הינו:<br />א. זמן מסוף שעה תשיעית ומחצה עד הלילה.<br />ב. נמשך יותר זמן בחורף מאשר בקיץ.<br />ג. זמן חצי המנחה שהוא כשתי שעות זמניות ומחצה.<br />ד. נמשך פחות זמן בקיץ מאשר בחורף.<br /><br />שאלה 4:<br />שמה המפורש של תפילת מנחה נקבע :<br />א. מלשון סוף הזמן של שחיטת והקרבת קורבן התמיד של שחרית.<br />ב. בגלל שרצו חכמים לקבע את מנהג תפילת הצהריים בלב העם.<br />ג. לא מוזכר ישירות במשנה אלא רק בהסברי המפרשים על המשניות.<br />ד. מלשון מנוחה, כלומר הגיע זמן המנוחה של האנשים העובדים.<br /><br />שאלה 5:<br />רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר אם שגורה תפילתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו – מעין שמונה עשרה. לפי דברי רבי עקיבא:<br />א. בשעת הדחק מתפלל אדם שלוש ברכות ראשונות, שלוש ברכות אחרונות וברכת הביננו באמצע.<br />ב. שלא בשעת הדחק אפשר להתפלל תפילה מקוצרת ובלבד שתהה שגורה בפיו.<br />ג. חובה על כל אחד ללמוד את כל תפילת שמונה עשרה בעל פה.<br />ד. במקום שמונה עשרה ברכות אפשר לומר את קריאת שמע וברכותיה שהן מעין שמונה עשרה.<br /><br />שאלה 6:<br />הגיע זמן התפילה והיה רוכב על החמור ואינו יכול לרדת ממנו:<br />א. לא יוכל להתפלל תפילת שמונה עשרה משום שזהו בזיון התפילה.<br />ב. יכול להמשיך לשבת במקומו ולהתפלל ובלבד שיכוון ליבו לבית המקדש.<br />ג. עליו לקצר את תפילתו ולהסתפק בקריאת שמע ובברכת הביננו בלבד.<br />ד. חייב לזרז את החמור כדי שיגיע לבית כנסת כלשהו ויוכל להתפלל במניין.<br /><br />שאלה 7:<br />במשנה מובאת מחלוקת רבי אלעזר בן עזריה וחכמים האם צריך להתפלל תפילת מוסף. שורש המחלוקת הינו:<br />א. כי רבי אלעזר סבר שחבר עיר בלבד יודעים את הנוסח המלא ויחיד יכול לטעות בנוסח.<br />ב. שתפילת המוסף הינה כנגד קורבנות הציבור בלבד ולא כנגד קורבנות יחיד ולכן יחיד פטור.<br />ג. כי חכמים סברו שכל יהודי צריך להתפלל את כל התפילות שאפשר וגם את תפילת מוסף.<br />ד. שאין תחנונים בתפילת המוסף אלא שבח השם בלבד ולכן מספיק שהציבור יתפללו אותה.<br /><br />שאלה 8:<br />"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש". פרוש המשנה הוא שהתפילה צריכה להיות:<br />א. לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות.<br />ב. מתוך הכנעה ומורא שמיים.<br />ג. מתוך שמחה של מצווה.<br />ד. ללא שחוק וללא היסח הדעת.<br /><br />שאלה 9:<br />כאשר אדם מתפלל שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה, שהיא החשובה בכל התפילה עליו:<br />א. להפסיק מהתפילה בכל פעם שמישהו מפריע לו ולהתחיל מחדש אחרי שנהיה שקט.<br />ב. לענות שלום למלך ישראל ששאל בשלומו ולחזור לראש התפילה מיד לאחר מכן.<br />ג. להמשיך ולהתפלל אפילו אם נחש כרוך על עקבו בתנאי שאין זו סכנת נפשות.<br />ד. לעצור את תפילתו בכל הפרעה ולהמשיך מהמקום שעצר אפילו אם הוא מצוי בסכנת נפשות.<br /><br />שאלה 10:<br />"גבורות גשמים" שעליהם דברה המשנה:<br />א. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת השנים.<br />ב. מבקשים בברכה שניה ומזכירין בברכת השנים.<br />ג. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת האל הקדוש.<br />ד. מבקשין בברכה שניה ומזכירין בברכת האל הקדוש.<br /><br />שאלה 11:<br />על פי דברי המשנה, שליח ציבור שטעה בתפילתו:<br />א. מתקנים אותו פעם ופעמיים ויחליפו אותו רק אם טעה שלוש פעמים.<br />ב. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני יתחיל בכל מקרה מראש התפילה.<br />ג. מתקנים אותו על כל טעות ולא מחליפים אותו כדי שלא לבייש אותו ברבים.<br />ד. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני מתחיל מהברכה שטעה הראשון.<br /><br />שאלה 12:<br />רבי חנינא בן דוסא היה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת. כששאלו אותו לפי מה היה יודע אם אותו אדם ימות או יחיה אמר:<br />א. אם תפילתי אורכת הרבה זמן בכוונה רבה ובהתרכזות גדולה יודע אני שיחיה.<br />ב. שכאשר הוא מכין את עצמו הרבה זמן לפני התפילה בכוונות מיוחדות יודע הוא שיחיה החולה.<br />ג. אם תפילתי נאמרת ברצף במהירות ללא מכשול יודע אני שהיא מקובלת ויחיה.<br />ד. כשהוא מתבונן במצב החולה לפני התפילה ורואה כמה הוא סובל הוא יכול להתפלל בכוונה גדולה יותר.<br /><br />שאלה 13:<br />אם בירך ברכת בורא פרי האדמה על פירות האילן:<br />א. חייב לחזור ולברך כיוון שיש לדייק בכל ברכה.<br />ב. לא יצא ידי חובתו וצריך לאכול מיד ירק שברכתו בורא פרי אדמה.<br />ג. יצא ידי חובתו אבל לא יכול לאכול את אותו הפרי.<br />ד. יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך.<br /><br />שאלה 14:<br />ברכת "שהכל נהיה בדברו" מברכים:<br />א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ.<br />ב. רק על דברי חלב, ביצים ומים.<br />ג. אך ורק אם לא יודעים את הברכה המדוייקת.<br />ד. תמיד כשמגישים מאכל מירקות או פירות מבושלים.<br /><br />שאלה 15:<br />כשהגישו לפניו מיני פירות הרבה לאכול נחלקו רבי יהודה וחכמים. רבי יהודה אומר שמברך על מין הפירות משבעת המינים בתחילה וחכמים אומרים מברך על איזה מהן שירצה. מחלוקתם:<br />א. נובעת בגלל טעמיהם השונים בסוגים שונים של פירות.<br />ב. חלה רק על מינים שברכותיהם שוות כמו תפוחים ותאנים.<br />ג. נובעת בגלל שחכמים סברו הפוך מרבי יהודה.<br />ד. חלה רק במקרה שמעורבים עם ירקות שעליהם מברכים פרי האדמה.<br /><br />שאלה 16:<br />ברכה מעין שלוש מברכים אם אכל:<br />א. שלושה מינים שונים בסעודה אחת.<br />ב. מזונות ופירות בכמות פחות מכזית.<br />ג. מזונות וגם שתה פחות מכזית יין.<br />ד. לפחות כזית מאחד משבעה מינים.</p><br /><p><span style="color:#3333ff;"><span style="font-size:130%;">מעוניינים לקבל את התשובות הנכונות? להירשם למבחן הבא? לסייע בכתיבת שאלות? לסייע במימון הפרסים היקרים? </span><span style="font-size:130%;">פנו ל-ר' אלי ירט בטלפון 5320588 או במייל: </span></span><a href="mailto:eliyeret@013.net"><span style="font-size:130%;color:#3333ff;">eliyeret@013.net</span></a><span style="font-size:130%;color:#3333ff;"> </span></p><br /><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8043656466912643137?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-11292734578018761052008-06-08T11:36:00.006+03:002008-06-08T11:43:15.313+03:00<span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#006600;"><strong>שיעורים לשבועות בגבעת שמואל</strong></span><br /><br /><span style="font-size:130%;color:#000099;"><strong>באדיבות ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל<img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5209427065323068898" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 430px; CURSOR: hand; HEIGHT: 623px; TEXT-ALIGN: center" height="517" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/SEuaUK_jHeI/AAAAAAAAAQc/S41p6waWPmM/s400/1.jpg" width="457" border="0" /></strong></span><br /><br /><br />בבית הכנסת רמת אילן: <a href="http://www.geocities.com/ramat_ilan_bk/BK_luach.htm">http://www.geocities.com/ramat_ilan_bk/BK_luach.htm</a><br /><br />====================<br /><span style="font-size:180%;color:#3333ff;">שיעורים לנשים </span><br />====================<br /><strong><span style="color:#000099;">בערב </span></strong>[בית כנסת שירה חדשה]<br />22:45 תמר מאיר: הגורן – מרחב ומשמעות: במגילת רות ובסיפור אגדה.<br />23:30 דר' לאה הימלפרב: טוב טעם ודעת למדני<br />00:15-00:30 הפסקה לשתיה חמה וכיבוד קל<br />00:30 דבורה שוורץ: מחיר ה"לחם"<br />01:15 ד"ר איילת סיידלר: שכינה בינהם<br />====================<br /><strong><span style="color:#993300;">שבועות אחר הצהריים</span></strong> [בית כנסת לכו נרננה]<br />17:15-18:00 אורית שרייבר שטח: כוחן של נשים<br />18:15-19:00 ד"ר לאה הימלפרב: "מצאתי לדוד עבדי-היכן מצאתיהו? בסדום."<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1129273457801876105?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-18035892216120136482008-06-05T08:35:00.018+03:002008-06-24T14:26:55.598+03:00<span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#3333ff;"><strong>ולרבו יאמר - "חזק"!</strong></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;color:#990000;"><strong>לכבוד</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#990000;"><strong>הגאון הרב חיים דרוקמן שליט"א</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#990000;"><strong>אנו הח"מ, תושבי גבעת שמואל, מבקשים להודות לך מקרב לב על פעילותך הברוכה ורבת השנים ומסירות הנפש עבור כלל ישראל, בכלל, והציבור הדתי לאומי, בפרט, ומבקשים לחזק את ידיך בשעה זו ולאחל לך עוד שנים רבות של פעילות ציבורית ענפה ומוצלחת</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#990000;"><strong></strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#990000;"><strong>על כן באנו על החתום:</strong></span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br />אורון מיכאל<br />אורמינר זאב<br />הרב אייזנטל דורון<br />אילן צביקה<br />אישון אורי<br />אלטשולר שמחה<br />אלפי אורן<br />אנגלסמן אלחנן<br />אנגלרד אסף<br />אפד שלמה<br />הרב אפרתי מרדכי<br />באומס רוני<br />בוחניק אורי<br />ביטר יעקב (קובי)<br />בלום יורם<br />בן דוד נתי ואפרת<br />בן נר חגית<br />ברם בני<br />ברקן יוסף<br />ברקן יצחק<br />גולניק ליאור ומיכל<br />גורני צבי<br />גלנט צבי<br />הרב גלרנטר שלמה<br />גרוס רוני<br />דיקמן איליה<br />דסקל אשר<br />הירשוביץ צבי ובתיה<br />הקר יהונתן<br />הרמן אפרים וחגית<br />וייס בני<br />וולקן אלון<br />וייטמן אהרון<br />הרב וקסלר משה צבי<br />חבה יחזקאל<br />חורי גבי<br />הרב יונגסטר יהודה<br />הרב יניב שמואל<br />יצחק יגאל<br />כהן אורי וקטי<br />כהן יוחאי<br />כהן יוסף ואורה<br />כהן נתי ושרי<br />כהן פיני<br />ליפשיץ איתי<br />מירון יהושע<br />מנדל חנן<br />מצרי יצחק<br />נגלר כהן לירון<br />סבן עופר<br />הרב סעדון אופיר<br />פיקסלר עקיבא יהודה<br />הרב פריאל יוסף<br />פרידר ישראל<br />פריש עמוס<br />פרקש אריאל<br />צרויה קובי<br />קורנגוט אבי<br />קליינמן ניצן<br />קליינמן רון<br />קראדי שלמה<br />הרב קראוס יצחק<br />הרב רט אבי<br />רוזן מיכאל<br />ריזל אריה<br />שגב שי<br />שולמן איסר<br />שיינברג אורן<br />שפיגל יוסף<br />שרייבר יוסף<br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#3333ff;">המכתב יישלח בע"ה ביום רביעי הבא: 11.6.08. להצטרפות למכתב התמיכה: </span><a href="mailto:rosh.hagiva@gmail.com"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">rosh.hagiva@gmail.com</span></a><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1803589221612013648?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-83758476121257644512008-06-02T15:19:00.012+03:002008-06-10T10:55:21.253+03:00<span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>מכתבי תמיכה ברב דרוקמן</strong></span><br /><br /><span style="font-family:arial;"><strong>נקודה למחשבה - מאת אבי קורנגוט</strong><br /><br />עומדים אנו ימים מספר לפני חג שבועות – חג מתן תורה אך גם סיפור הגרים על ידי רות המואביה.<br /><br />בתחילת שנות התשעים זכינו לפתיחת השערים מרוסיה הסובייטית (לשעבר) בין העולים הגיעו כ -300,000 עולים אשר אינם יהודים על פי ההלכה. חלקם תופשים את יהדותם על פי הרישומים ברוסיה בכך שהאב יהודי או הסב או הסבתא. ילדי העולים אף שאינם רשומים כיהודים משרתים בצה"ל, רבים מהם ביחידות השדה ויחידות מובחרות אחרים משולבים בתעשייה היטק הישראלית. חלקם של העולים אינם מעונינים בגיור וכל רצונם לחיות בחברה הישראלית ואף לבקר בבתי כנסיות שלהם.<br /><br />הציונות הדתית כמי שמעורבת עם כלל האוכלוסיה, בניה משרתים בצה"ל וההורים עובדים בתעשייה הישראלית נפגשים עם המציאות של העולים שאינם יהודים. מציאות זו הנה סכנה לילדינו זוהי מציאות שיכולה חס וחלילה להביא להתבוללות. כולנו רואים את המודעות של ארגון יד לאחים על התבוללות המוסלמית, האם יש שוני בין מוסלמי לגוי שעלה מארץ רחוקה. יש לברך את רבני הציונות הדתית ואת הרב חיים דרוקמן שליט"א אשר מתוך אחריות ודאגה לשלימות ועתיד העם היהודי במדינת ישראל פועלים בנחישות למצוא את הדרך לגייר כהלכה את העולים הרוצים בכך. לצערנו מתוך מאות האלפים לא רבים רוצים בכך!<br /><br />לא רק להגן על כבודו של הרב דרוקמן שליט"א צריכים אנו אלא גם לפרסם את חשיבות הטיפול במאות אלפי העולים שהרב דרוקמן נטל על עצמו יחד עם בתי הדין לגיור. זכתה גבעת שמואל בכלל וקהילת לכו נרננה אשר מארחים בשבתות את אולפן הגיור של צה"ל כדי לחנכם למצוות.<br /><br />הציונות הדתית גאה בפעילותה למען הכלל אני מצר וכואב שבמישור הלאומי כמו במישור המוניציפאלי אין הדבר לידי ביטוי.<br /><br />ידועים פסקי הראשון לציון הרב עוזיאל זצ"ל שחלק מדבריו הביא ראב"ד חיפה הרב שאר ישוב כהן (שבימים אילו יושב שבעה על אחותו ע"ה אשת הרב הראשי הרב שלמה גורן זצ"ל) שמצאתי בעיתון הצופה מלפני כחודש וחצי.<br /><br /><br />יום טוב ויישר כח<br /><br />אבי קורנגוט<br /><br /><span style="color:#000099;">קבלת עול מצוות בגיור בימינו 18/03/2007<br /><br />בעקבות הדיון הנמשך בעיתון "הצופה" בנושא הגיור בישראל, פנה הרב ישראל רוזן, דיין גיור, לרב שאר ישוב כהן, בכדי שיבהיר את עמדתו בנושא חיוב הגר לקבל עול מצוות. שו"ת<br /><br /><br /><br />כידוע לכת''ר הנני איכפתניק בענייני הגיור, מעבר להיותי דיין גיור יום בשבוע, ומייסד מינהל הגיור ברבנות הראשית לשעבר. לאחרונה שב וניעור פולמוס סביב הנושא מעל דפי ''הצופה''. עיקרי הטענות כלפי דייני הגיור הן בשלושה מישורים נפרדים: (א) יחס שלא תמיד מקרין הארת פנים. (ב) שאלות הנחזות כ''מכשילות''. (ג) מהות קבלת המצוות בימינו, הלכה למעשה. אני נדרש במכתבי זה לשאלה השלישית בלבד (הטענות האחרות טעונות בדיקה עובדתית, ובפורום פנימי העליתי הצעות בנדון). אני פונה לכת''ר כמי שישב על כס הדיינות שנים רבות, ובעיקר עקב מה שפורסם בשמו, מתוך דברים שנשא בכנס בנושא הגיור, שכאילו אפשר לוותר על קבלת כל המצוות בבית הדין. אכן, כל דייני הגיור מסכימים שאין להפעיל כיום מעקב ''אחרי'' (וכל מה שנכתב בתקשורת זו פשוט ''עלילת דם''), וזאת על פי דברי ה''אחיעזר, (ח''ג סי' כ''ו), ''במי שמקבל עליו כל המצוות, רק שבדעתו לעבור לתיאבון אין זה חסרון בדין קבלת המצות''. מוקד הפולמוס הוא אחר: האם המתגייר חייב להצהיר בפני בית הדין שהוא מקבל עליו את ''כל מצוות התורה ומצוות דרבנן'', או שיכול להצהיר שמקבל להתנהג רק כמי שמכנים ''מסורתי''? לדעתי, יחיד בדבר זה שאולי מתיר גם לכתחילה לקבל מבלי להצהיר על קבלת המצוות, הוא הרב בצמ''ח עוזיאל זצ''ל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' ס''ה): ''שאין דורשין ממנו לקיים המצות... שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגירות אפילו לכתחילה''. ונפשי בשאלתי: האם כת''ר מציע בצוק העתים לנהוג כרב עוזיאל, ולקבל גר גם מבלי שיצהיר בפני בית הדין ש''מקבל כל מצוות התורה ודרבנן'', או שמא אין מנוס מהצהרה כזו. ואם צריך לקבל כל המצוות יש לחנך לכך באולפני הגיור. רק אם הגר לא שמר בדיעבד ''לתיאבון'', הרי זה כמי שחזר לסורו שגירותו גירות. מכיוון שהדבר נוגע מאוד למעשה, ומכיוון שמתוך הפירסומים בתקשורת עולה כי כת''ר מצטרף לרב עוזיאל, אחת שאלתי: האמנם? </span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000099;"></span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000099;"><strong>הרב שאר-ישוב כהן אין לעקוב אחרי המתגיירים </strong></span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000099;">הנני להשיב על שאלותיך, הן במישור המעשי והן במישור העקרוני-הלכתי מעולם לא אמרתי כי ב''סדר קבלת הגרים'' בבתי הדין, שיש לוותר על אמירת הגר או הגיורת ''הריני מקבל על עצמי לשמור ולעשות ולקיים את כל מצוות התורה כפי שניתנו לעם ישראל, על ידי משה רבנו במעמד הר סיני, כולל מצוות דרבנן''. כך נהגתי בעצמי בהיותי דיין ואב''ד שנים רבות. לכן, הכותרת בתקשורת בשמי טועה ומטעה. השמועה אומרת שבתי הדין לגיור מרבים במבחנים לפני הגיור. דבר זה, לדעתי, מיותר ומכשיל, וגם יוצר סכנה של שבירת הבלעדיות של גיור רק בבתי דין הפועלים כהלכה, ויביא חלילה פתיחת שער לרפורמים למיניהם, ואחריתה מי יישורינו. דברתי נגד מנהג כמה בתי דין להרבות בדרישות וחקירות, ולדחות הבאים לפניהם מפעם לפעם אם התשובות אינן מניחות את מי שרוצה שהגיורת תנהג כאישה חרדית או ''חרדל''ית'', בצורת הלבוש ובשמירת שבת וכשרות בדרגת ''מהדרין'' וכדומה. הדגשתי שגם אם חוששים שלא ימלאו אחרי הצהרתם בפועל, עלינו לגיירם כדעת ה''אחיעזר'' שציטטת, ובמיוחד לגבי נישואי תערובת שזה מצב של דיעבד. על אחת כמה וכמה כשעלו לארץ ישראל והם וילדיהם כאן מוחזקים בטעות כיהודים. והוסיף ה''אחיעזר'': ''חזקה דאגב אונסייהו גמרו וקבלו''. הכלל הוא שעלינו לנהוג כפי שכתב לעניין זה הגרב''צ עוזיאל זצ''ל (משפטי עוזיאל יו''ד, סימן יד) בקשר לנישואי תערובת: ''גויה זו נשואה כבר לישראל, ובהיכנסה מעתה בברית היהדות תתקרב יותר ויותר אל משפחת בעלה ותורתו. ועוד זאת שבניה הנולדים לה יהיו יהודים גמורים, הרי זה דומה למעשה דהלל שבטוח היה כי סופם שיהיו גרים גמורים, ורשאים ומצווה עליהם לקרבם ולהכניסם בברית תורת ישראל, ולהוציא נגע התערובת שהוא נגע ממאיר בכרם בית ישראל''. גם הרב עוזיאל דרש קבלת מצוות והנה עד כמה שעיינתי, מרן הרב עוזיאל זצ''ל לא כתב שאין צורך שיאמרו ''שמקבלים עליהם המצוות'', אלא כתב רק שצריך להקל ומצווה לגיירם, ובוודאי ''לא להרבות עליהם ולא לדקדק אחריהם'', כלשון הרמב''ם הידוע. ראה עוד בפסקי עוזיאל (סימן סה), תחת הכותרת ''גירות לנשי ובני ישראלים שאינם שומרי דת, הרוצים לגייר נשותיהם הנוכריות עם בניהם''. השואל שם כתב: ''והנה האנשים האלה אינם פוקרים לגמרי, ואינם רוצים להיבדל מחברתנו הקדושה ולהיחשב מחוץ לדת ח''ו, ובשם ישראל יכונו. ולפי הנראה חפצים הם להכניס בניהם תחת כנפי השכינה מלב ונפש''. זה המצב כיום בעולי ברית המועצות לשעבר הנשואים לנוכרי או נוכריה, ובני הנוכרים מיהודי שמבקשים גיור כהלכה. והנה הרב עוזיאל כתב שם: ''גר שמל וטבל, או גיורת שטבלה לשם גירות - הרי הם ישראלים גמורים מיד, בין אם מקיימים המצוות או לא, שהרי כל עיקר הגירות הוא להיכנס בבית ישראל וקבלת יחוד ה' וקבלת מצוות תורתנו''. ברור מדבריו שגם הוא הצריך שיאמרו בפיהם שמקבלים תורת ישראל ומצוותיה, וכל דבריו הם לעניין הקפדה על הביצוע אחר כך שאינו מבטל את הגירות, אם לא שפירש הגר חוץ מדבר אחד. ברור שגם לדעתו לכתחילה ודאי שצריך שיאמר בפיו את הקבלה (וראה גם בדבריו שם, עמוד שס''ב). לכן נראה לי כפי שכתבנו שגם לדעת מרן הרב עוזיאל צריך שיקבלו תורה ומצוות בפיהם, גם אם ידוע לנו וברור שלא יקיימו בפועל. הצורך לקרב את המעוניינים בגיור בעניין הצורך לקרבם הרב עוזיאל אינו יחיד. כך שמעתי מפי מרן הרב הראשי, הגר''א כהנא שפירא שליט''א, שהלכה זו ''מסורה למצפונם של הדיינים, ואם כוונתם לשם שמים, וקיבלו הגרים, קבלתם קבלה''. המצב כיום שיש לפנינו ''תקנת השבים'' גדולה, השבים לארץ ישראל והשבים לעם ישראל, ובודאי שמצווה עלינו לקרבם ולסייעם בעבותות אהבה עד כמה שידנו מגעת! והנה מורי ורבי הרב הראשי מרן הגרא''י אונטרמן זצ''ל, כתב דברים (בספרו ''שבט מיהודה'', שער חמישי, א') שכמעט אפשר לומר שנאמרו ברוח הקודש על זמננו: ''יתעוררו עכשיו שאלות גדולות בהלכות גירות הנוגעות למעשה באופן דחוף! בין העולים החדשים שבאים ממדינות שונות ישנם זוגות של נישואי תערובת, וישנם גם ילדים שנולדו מנשים הנוכריות וצריכים לקבלם לדת משה וישראל על ידי גירות כדין תורה. הדחיפות שבדבר היא מפני החשש שכל אלה עלולים להתערב בין הציבור במשך זמן קצר, ולא ידוע מוצאם כלל... בשעת דחק כזו שאי אפשר בשום אופן למנוע שיתערבו עולים גרים בין בני ישראל, יש לגיירם כדין של תורה, כדי להסיר מכשולים ממשפחות ישראל שיתערבו בהן. וכשיראו שלא חזרו לסורם במשך חודש ימים וכדומה, אין להסס יותר''. נעיר כאן שבדרך כלל הביטוי ''חזרו לסורם'', הכוונה לדת אחרת שהיו בה מקודם, ולא שאינם שומרים מצוות בפועל לתאבון, ומתוך תאווה והרגל. בררתי את הדברים בספרי ''חקרי הלכה'' (עמודים ק''י-קכ''ב) ''בעניין גר שחזר לסורו ואינו שומר מצוות'', ובהרצאה בכנס לתורה שבעל-פה תשמ''ח. ושם כתבתי כי קבלת המצוות יכולה להתרחש בדיעבד גם אחרי המילה והטבילה, וראיה לדבר מגר קטן. ברור שחלילה אם הגר אומר במפורש שיש מצוות שלא יקיים, חסרה קבלה ואין לגיירו! אבל אם לא אומר במפורש, ואדרבה, אומר שרוצה להיות יהודי באופן כללי ולקבל עליו עול התורה - גירותו גירות. בדורנו שזכינו לחזות באתחלתא דגאולה וקיבוץ נידחי ישראל, יש לנו לסמוך על ה''אחיעזר'', ''משפטי עוזיאל'' ו''שבט מיהודה'' ואמנם לא לוותר על אמירת ''קבלת המצוות'', אבל לא להתגרות בהם חלילה ולענותם; לא לבדוק אחריהם ולא לשאול שאלות מכשילות. נזכיר עוד את מה ששמעתי באוזני מפי גיסי המנוח, הרב הראשי לישראל הגר''ש גורן זצ''ל: ''שבארץ ישראל יש לא רק להקל בעניין הגירות, אלא מצווה לקרבם ולהשתדל להכניסם תחת כנפי השכינה עד כמה שידנו מגעת. אך לא כך הדבר בחו''ל, שיש לדחותם פעם ופעמיים, ולשדלם שיימנעו מן הגיור עד כמה שידנו מגעת''. וכך נהג הלכה למעשה, ובתעודות הגיור שהוציא כתב שהן תקפות רק בארץ ישראל. </span><span style="color:#3333ff;">נחזור ונסכם: יש לסדר שתמיד יאמר המתגייר או המתגיירת את נוסח ''קבלת המצוות'', אך אין לאיים עליהם ואין לדחותם, אלא אדרבה: להאיר להם פנים, ולקרבם תחת כנפי השכינה. </span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000099;"></span></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="color:#000099;">הרב שאר ישוב כהן הוא חבר מועצת הרבנות הראשית וראב''ד חיפה. הרב ישראל רוזן הוא דיין גיור. הדברים נכתבו בחודש שבט, והובאו כאן בקיצורים הנדרשים </span></span><br /><span style="font-family:Arial;color:#000099;"></span><br /><span style="font-family:Arial;color:#000099;">= = = = = = = = </span><br /><span style="font-family:Arial;color:#000099;"></span><br /><span style="font-family:arial;">לכבוד יהיה לי להצטרף למכתב התמיכה במו"ר הרב דרוקמן. הרב דרוקמן הינו סמל ומופת לאהבת ישראל. זכות גדולה להימנות על מוקיריו ומעריכיו.<br />אופיר סעדון.</span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">= = = = = = = = </span><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">אני מצטרף לקריאת החיזוק והתמיכה בגאון הצדיק הרב חיים דרוקמן.<br />אלחנן אנגלסמן.</span><br /><br />= = = = = = = =<br /><br />שי שלום ,<br />ישר כוח ,<br />אודה לצרוף שמי לרשימה בתמיכה בפועלו הגדול לאורך כל השנים של הרב דרוקמן.<br />בברכה,<br />אריאל פרקש.<br /><br /><span style="font-family:arial;">= = = = = = = =</span><br /><span style="font-family:Arial;"></span><br />שי שלום<br />כל הכבוד על היוזמה.<br />לכבוד ולזכות לי להצטרף למכתב לכבוד הרב דרוקמן<br />בברכת שבת שלום וחג שמח<br />בני ברם<br /><br />= = = = = = = = =<br /><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>שלום</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>ברצוני להצטרף למכתב התמיכה ברב דרוקמן.</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>שמי איליה דיקמן ואני עברתי את הגיור הממלכתי לפני כשנה.</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>הנני מאמין שרב דרוקמן עושה עבודת קודש ולמרות ההתנגדויות של זרמים החרדים הוא המשיך בדרכו.</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>ברצוני לחזק אותו ולאחל לו אריכות ימים.</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>חג שמח ותודה על ההזדמנות!</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>איליה</strong></span><br /><br />= = = = = = = = = = = = =<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8375847612125764451?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-30832726647308595522008-05-07T11:13:00.003+03:002008-05-07T11:17:12.871+03:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:180%;color:#cc9933;"><strong>אתחלתא דגאולה</strong></span></div><div dir="rtl" align="right">מאת ר.ב.</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">לפני מספר ימים עמדו מספר חברים והתלבטו בשאלה האם מדינת ישראל 2008 היא היא צמיחת גאולתנו. ישבתי, חשבתי, וכתבתי את תשובתי עלי שיר והרי הוא לפניכם. מזל טוב ויום הולדת שמח למדינת ישראל, למדינתנו היחידה</div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><strong></strong> </div><div dir="rtl" align="right"><strong>בית א<br /></strong>עוד בימי אברהם אבינו<br />כבר ניתנה ההבטחה<br />ארץ ישראל לנצח<br />לך לך כי היא שלך<br />לך לך היא של עמך<br /><br />גם כשתלינו את כינורותינו<br />על נהרות בבל<br />מעולם שם לא שכחנו<br />את ארצנו ישראל<br />את ארצנו ישראל<br /><br />פזמון<br />מדינה שהיא כולה<br />אתחלתא של גאולה<br />כאן בארץ הבחירה<br />תעלה לה השירה<br /><br />אם נדע לשיר נכון<br />בקול רם ובגאון<br />אז יבוא גם הגואל<br />כאן אל ארץ ישראל<br /><br /><br /><strong>בית ב<br /></strong>תו אל תו נאסף משך שנות הגלות<br />התגלגל מדור לדור<br />את חלום העליה<br />לא הצליחו לעצור<br />לא יצליחו לעקור<br /><br />מקצוות העולם ומשנות נדודים<br />התקבצו ממרחקים<br />להשיב העטרה<br />להגשים ולהקים<br />מדינה של יהודים<br /><br /><strong>פזמון<br /></strong>מדינה שהיא כולה.........<br /><br /><strong>מעבר<br /></strong>לא תמיד הכל זורם<br />לפעמים הקול צורם<br />אבל יש לנו אב, שאותנו יאהב<br />בהסתר בגלוי אם נשמור חוקותיו<br /><br />אם נאהב כל אדם<br />אז נביא גם שלום לעולם</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3083272664730859552?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-34115874498355768792008-05-01T16:36:00.011+03:002008-05-01T16:55:21.364+03:00<div dir="rtl" align="right">בס"ד<br /><span style="font-size:180%;"><strong><span style="color:#3333ff;">דרשת שבת בר-מצווה נעם ליפשיץ<br /><span style="font-size:100%;"></span></span></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><strong><span style="font-size:130%;color:#3333ff;">שבת קדש שביעי של פסח תשס"ח </span></strong></div><div dir="rtl" align="right"><span style="color:#339999;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><strong><span style="color:#663366;"></span></strong></div><div dir="rtl" align="right"><strong><span style="color:#663366;"></span></strong> </div><div dir="rtl" align="right"><strong><span style="color:#663366;">הערת המערכת: דרשה זו נהגתה, נערכה ונכתבה כולה על ידי בר המצווה, נועם, ואנו מודים לו על הסכמתו לפרסם את דרשתו באתר ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#3333ff;"></span></strong></span> </div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#3333ff;"></span></strong></span> </div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#3333ff;">שבת שלום וחג שמח !</span><br /></strong></span><br /><span style="color:#009900;">בקריאת התורה שזה עתה קראנו, בפרשות שקדמו לה- המתארות את יציאת מצריים ובפרשיות שאחריה המתארות את בני ישראל במדבר, ניכרת המנהיגות של משה, אהרון ושבט לוי כולו על עם ישראל החל מיציאת מצריים ועד הכניסה לארץ ישראל.<br />לעומת זאת, המייסד של השבט, לוי האיש, היה בין השבטים היחידים שלא בורך על ידי אביו בפרשת ויחי ואולי אפילו להיפך: יעקב אבינו ממש מקלל אותו: כך נאמר בספר בראשית מט , ה-ז<br /></span><br /><span style="font-family:times new roman;"><strong>"שמעון ולוי אחים כלי חמס מכורתיהם. בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תיחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב אפיצם בישראל."<br /></strong></span><br /><span style="color:#009900;"><strong>בתור כהן וצאצא לשבט לוי מאד נפגעתי בשם לוי על כך שלא קיבל ברכה מאביו!</strong><br /></span><br />רש"י מסביר כי יעקב כועס על לשמעון ועל לוי בגלל שני חטאים:<br />1. רצח אנשי שכם לזה מתכוון הכתוב באומרו "הרגו איש".<br />2. הרצון להרוג את יוסף שכן המילה "שור" מרמזת למכירת יוסף ושחטאם של שמעון ולוי היה שהם אלו שאמרו לאחים האחרים להרוג את יוסף.<br /><span style="color:#009900;">על מנת לבסס את עמדתו ששמעון ולוי הם אלו שהתכוונו להרוג את יוסף משתמש רש"י בדרך של <strong>אלימינאציה </strong>כלומר הוכחה על דרך השלילה דרך פסילת כל האפשרויות האחרות.<br /></span>אם תאמר ראובן ויהודה- הרי לא הסכימו בהריגתו<br />ואם תאמר בני השפחות- הרי לא הייתה שנאתן שלמה שהרי נאמר והוא נער את בני בלהה<br />יששכר וזבולון לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם.<br /><br /><span style="color:#009900;">לכן מסיק רש"י: "על כורחך שמעון ולוי הם שקראם אחים".<br /><br />בנוסף לכך נראה לי שרש"י משתמש בטכניקה שמכונה "<strong>מעשים דומים</strong>" כלומר מי שהמקרא אמר שהרג את שכם, סביר להניח שיש בו גם אחריות מיוחדת גם ניסיון לרצח יוסף.<br /><br />יחסו של יעקב ללוי, למרות הסברו של רש"י עורר אצלי כמה שאלות ותהיות:<br /></span><br /><strong>שאלה ראשונה, </strong>על פי חז"ל שמעון לוי שנאו את יוסף וחשבו שיוסף מתכנן להדיח אותם מעם ישראל. ברוח זו קובע החתם הסופר שהאחים דנו אותו כדין נביא שקר. <strong><span style="color:#009900;">אם אכן, פעלו האחים ממטרות טובות ואפילו דנו את יוסף על פי דין, מדוע מגנה יעקב בצורה כה חריפה את מעשיהם?</span></strong></div><strong><span style="color:#009900;"><div dir="rtl" align="right"><br /></span>שאלה שנייה</strong>, לפחות במקרה של שכם, ברור שכוונתם הייתה טובה שכן הם רצו להגן על כבוד המשפחה ועל דינה! כך נאמר במכילתא על שירת הים:<br /><span style="font-family:times new roman;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:times new roman;"><strong>"ויקחו שני בני יעקב <span style="color:#3333ff;">שמעון ולוי</span> אחי דינה (בראשית לד כה) והלא אחות כל השבטים היתה מה ת"ל אחי דינה אלא לפי </strong></span><span style="font-family:times new roman;"><strong>שנתנו נפשם עליה נקראת אחותם על שמם. "</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>שאלה שלישית</strong>, גם אם נקבל את העובדה שהתנהגות שמעון ולוי בשכם ובעניין יוסף היא חטא, מתעוררת בכל זאת השאלה מדוע רק הם ננזפים בגין החטאים הללו הרי האחים האחרים היו איתם בשתי הפרשיות גם של שכם וגם של מכירת יוסף. האבן עזרא (בראשית פרק לד פסוק כה) מנסה להתמודד עם הכעס המיוחד של יעקב על שמעון ולוי בהקשר לחטא שכם אומר האבן עזרא:<br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:times new roman;"><strong>"וזה המעשה אשר עשו שמעון ולוי לדעת אחיהם עשו, דכתיב במרמה (ברא' כז, לה). ובני יעקב הם כולם, וחרה אף יעקב על שמעון ולוי, בעבור שהם הרגו אנשי שכם: "</strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><br />אולם גם אם תשובתו של האבן עזרא מסבירה את הכעס המיוחד על שמעון ולוי היא מבהירה שיתר האחים לא רק שלא מנעו את הפרשיות הללו, אלא להיפך הם שיתפו פעולה. אם כן גם האחים האחרים אשמים ובכל זאת רק שמעון ולוי נענשים!</div><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>שאלה רביעית</strong> <span style="color:#009900;">האם קללה היא לא דבר חמור מדי? ולמה בכל זאת אין שום ברכה לשמעון ולוי. האם זו הדרך של אב להיפרד מילדיו.</span></div><span style="color:#009900;"><div dir="rtl" align="right"><br /></span><strong>שאלה אחרונה</strong>, <span style="color:#009900;">אם לוי הוא באמת הגרוע מבין האחים עד כדי כך שאין הוא מקבל ברכה מאביו איך בסופו של דבר הוא יוצא שבט כזה מוצלח?<br /></span>כמו שרואים במקרים הבאים:<br />1. על פי חז"ל שבט לוי הוא האחרון השבטים ששרד ועל פי תיאור חז"ל הוא הפך להיות האחרון והמחזיק של הדור<br />2. בני לוי לא חטאו בחטא העגל ועל פי רש"י גם לא בחטא המרגלים.<br />3. משה ואהרון מנהיגי בני ישראל במדבר הם משבט לוי<br />4. שבט לוי והכהנים זוכים לעבוד את ה' בבית המקדש.<br /><br /><span style="color:#009900;">אני חושב שדווקא השאלות והתמיהות שברכת יעקב מעוררת יכולות לפתוח פתח להבנה עמוקה יותר של מהות שבט לוי , חטאו ופתרונו.<br /><br />לוי מהתחלה לא היה בדרגה נחותה. להיפך, מתחילתו לוי היה בעל מעלות גדולות. הוא היה מנהיג, קנאי ודואג לאחותו, למשפחתו ולקדוש ברוך הוא.<br /></span>חטאיו של לוי לא היו חטאים רגילים הנובעים ממקום של חולשה, העדר יראת שמיים או תאווה. להיפך, הם היו חטאים שבאים ממקום של קנאות למשפחה (כמו במקרה של חטא שכם), או מרצון לשמור את עצמו ואת אחיו מהדחה מעם ה' (כמו במקרה של יוסף).<br /><br /><span style="color:#009900;">אבל דווקא המעלות הגדולות של לוי מוליכות אותו בסופו של דבר להתנהגויות החמורות ביותר של חוסר משמעת לאב, חוסר יושר , שנאה, רצח של חפים מפשע ובסופו של דבר אפילו ניסיון לרצח במשפחה.</span> לכן, דווקא בגלל המעלה המיוחדת של לוי ומניעיו הטהורים לכאורה של החטא היה צריך יעקב לנקוט בצעד דרסטי שיבהיר ללוי כמה חמורה עלולה להיות ההשלכה של קנאות לא מבוקרת. העדר הברכה אם כן <span style="color:#009900;">הוא <strong>אמצעי חינוכי</strong></span><strong> </strong>שנועד לסמן ללוי כיצד יוכל להשתפר ולרתום את הכוחות העצומים שיש בו להנהגה של עם ישראל.<br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#009900;">הפרשנות <strong>החינוכית </strong>של "קללת יעקב לשמעון ולוי" מיישבת את כל הקושיות שבהן פתחנו:<br /></span><br />א. היא עונה על שתי השאלות הראשונות, העוסקות באי ההתחשבות בכוונה הטובה של האחים. פרשנותנו מבהירה מדוע הכוונות הטובות של שמעון ולוי בנושא שכם ובנושא יוסף לא היו סיבה להקלה בכעס אלא להיפך הן מחייבות את יעקב להביע את כעסו באופן חריף כדי להבהיר לשמעון ולוי עד כמה כוונות טובות עלולות להיות מסוכנות.<br /></div><div dir="rtl" align="right">ב, פרשנותנו עונה לשאלה השלישית העוסקת בסיבת הכעס המיוחד על שמעון ולוי לעומת יתר השבטים. היא מבהירה שדווקא בשל מעלתם המיוחדת על פני השבטים הם נדרשו לחינוך מיוחד.<br /></div><div dir="rtl" align="right">ג, בהקשר לשאלה הרביעית בדבר העדר "השלמה" בין יעקב לבניו. פרשנותנו החינוכית משתלבת היטב עם עמדתו של רש"י לפיה בסופו של דבר יעקב לא נפרד מילדיו כולל שמעון ולוי בכעס אלא דווקא בברכה. כך אומר רש"י בעקבות חז"ל:<br />רש"י בראשית פרק מט פסוק כח:<br /><span style="font-family:times new roman;"><strong>"יכול שלא ברך לראובן <span style="color:#3333ff;">שמעון ולוי,</span> תלמוד לומר ויברך אותם, כולם במשמע:"</strong></span></div><strong><span style="font-family:Times New Roman;"></span></strong><div dir="rtl" align="right"><br /><strong><span style="color:#009900;">יתרה מזו,</span></strong> על פי פרשנותנו ההפצה של בני לוי בקרב בני ישראל אינה חלק מן העונש. להיפך, היא אפילו ברכה. ברוח זו, נאמר במדרש: <strong>כתר יונתן</strong> דברים פרק י פסוק ט:<br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:times new roman;"><strong>"בעבור כן לא היה <span style="color:#3333ff;">לשבט</span> של <span style="color:#3333ff;">לוי</span> חלק ונחלה עם אחיו מתנה שנתן לו ה' הם נחלתו כמו שׁדִבר ה' אלהיכם לו:"</strong></span><br /><br />לבסוף, מובהר היטב המתח בין הכעס על שמעון ולוי לבין העובדה שבסופו של דבר לוי האדם ולוי השבט היו שבט מוצלח ביותר. מראש, הכעס על לוי אינו נובע מנחיתותו אלא להיפך ממעלתו היה צורך באקט חינוכי כדי לרתום מעלה זו לדרך הנכונה. חינוך זה הצליח וכך:<br />לוי הופך להיות למחזיק את הדור,<br />משה ואהרון הופכים למנהיגי הדור,<br />אהרון אוהב שלום ורודף שלום.<br />בעוד שלוי ושמעון נודעו דווקא בדמם החם ובקנאותם, ערי הלווים שימשו כהרי מקלט להגנת רוצחים בשוגג מפני קנאותם של גואלי הדם.<br /><br />לצד זאת נשמרת קנאותם של בני לוי כאשר הדבר נצרך ונדרש.<br />כך פנחס הורג את זמרי בן סלוא וזוכה לשבח על כך שקנא את קנאת ה'.<br />כך בפרשת העגל משבחים את בני לוי על קנאותם כנגד העובדים לעגל.<br /></div><div dir="rtl" align="right">כפי שמסביר רש"י דברים פרק לג פסוק ט :</div><div dir="rtl" align="right"><strong><span style="font-family:times new roman;">"ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו - כשחטאו בעגל ואמרתי (שמות לב, כו) מי לה' אלי, נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל, או את אחיו מאמו, או את בן בתו, וכן עשו."</span></strong></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="color:#009900;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="color:#009900;">ו</span><span style="color:#009900;">כמובן הקריאה מי לה' אלי, מזכירה לכולם גם את מלחמתם של החשמונאים כנגד המתייוונים.<br /></span><br />עדיין צריך לזכור שלפתח חטאת רובץ ובמספר מקרים במהלך ההיסטוריה הקנאות הלא מבוקרת והשלילית מתפרצת.<br />כך למשל, פנחס בספר יהושע כמעט גרר את בני ישראל למלחמה לא מוצדקת עם שניים וחצי השבטים כאשר חשד בהם לשוא שעבדו עבודה זרה.<br />במסכת יומא מסופר על כהנים שדחפו זה את זה ובמקרה אחד קיצוני אף רצחו זה את זה כדי לזכות במרוץ להקרבת קרבן.<br /><br />נדרשת אם כן עבודה שיטתית ועקבית ואהבת ישראל גדולה כדי לרתום את הקנאות ואת התשוקה הדתית לכיוונים הראויים והנכונים.<br /><br />רציתי לסיים בנימה אישית, בר מצווה הוא טקס התבגרות. במסגרת ההתבגרות האדם מתחקה אחר שורשיו ויסודותיו.<br />דרשה זו שעסקה בשורשי ככהן וכבן לשבט לוי לימדה אותי על היתרונות שבקנאות אך גם על הסכנות שבה. היא לימדה אותי על אהבת ישראל<br />היא עסקה גם בחשיבות החינוך בנושא זה ברצוני לחתום.<br /><span style="color:#009900;">אני מודה להורים שלי על כך שמצד אחד הם נותנים לי מקום לביטוי אישי אך מצד שני הם גם מכוונים אותי. אני מודה להם על החיזוקים והשבחים שהם נותנים לי אך גם על כך שהם יודעים לתת ביקורת מתי שאני הולך בדרכים הלא נכונות ואני מקווה שימשיכו כך בעתיד.<br /></span><br />לסיום ברצוני להקדיש דרשה זו לזכרה של סבתי ציפורה ז"ל אישה ששילבה אהבה קנאית למשפחה עם דרכי נעם ורדיפת שלום אשר לא זכתה להגיע ליום מרגש זה.<br /><br />שבת שלום וחג שמח!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3411587449835576879?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-78649084607128960872008-05-01T16:25:00.005+03:002008-05-01T16:35:47.446+03:00<span style="font-size:180%;color:#000099;"><strong>סיום מסכת מכות - נועם ליפשיץ<span style="font-size:130%;"> </span></strong></span><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#000099;"></span></strong><span style="font-size:78%;"> <br /></span><span style="font-size:130%;"><span style="color:#000099;"><strong>(משבת בר המצוה, שביעי של פסח תשס"ח)</strong></span><br /></span><br /><div align="justify">אורחים יקרים, לקראת בר המצווה החלטנו אבי ואני ללמוד ביחד מסכת בתלמוד ולהשתדל לסיימה עד בר המצווה. זיכנו הקדוש ברוך הוא לסיים את מסכת מכות וברצוני לערוך את הסיום כאן ביחד איתכם.<br /><br />מסכת מכות היא מסכת משפטית מאד. חלקה הראשון עוסק בדיני ראיות בעיקר בדינם של עדים זוממים. פרקיה הבאים עוסקים במשפט פלילי בעיקר, בעונש הגלות להורגים בשוגג ובעונש המלקות. הלימוד של הפרקים הללו היה מאתגר ומהנה כאחד. בניגוד למרבית המסכת, קטעי הסיום הם פחות משפטיים. בקטעים אלה המסיימים את המסכת נעסוק הערב.<br /><br />בסוף מסכת מכות מספרת הגמרא שני סיפורים שבהם מעורבים רבי עקיבא מצד אחד וחכמי משנה אחרים מצד השני.<br /><br />נתחיל בסיפור הראשון המופיע בדפים שבפניכם:<br /><br /><span style="font-family:arial;color:#009900;"><strong>וכבר היה ר"ג, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי יהושע, ורבי עקיבא מהלכין בדרך. ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל. והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: "מפני מה אתה משחק?" אמר להם: "ואתם מפני מה אתם בוכים?" אמרו לו: "הללו כושיים שמשתחוים לעצבים, ומקטרים לעבודת כוכבים, יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה?" אמר להן: "לכך אני מצחק. ומה לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה".<br /></strong></span><br />כלומר המדרש מתאר טיול של קבוצת חכמים, במהלך הטיול הם שומעים את המונה של רומי מתלהבים ומרעישים. וכאן מתגלה העימות ראשון בין תגובת רבי עקיבא לתגובת חכמים:<br /><br />חכמים בוכים כאשר הם משווים בין השמחה שבה שרויים המוני רומי לעומת מצבם של היהודים שבית המקדש שלהם נשרף.<br /><br />לעומת זאת רבי עקיבא צוחק והוא מסביר: אם הקדוש ברוך הוא משמח כך את עוברי רצונו ,כלומר את המונה של רומי, ברור שהוא ישמח אפילו יותר בסופו של דבר את עושי רצונו כלומר את עם ישראל.<br /><br />כעת נעבור לסיפור השני המופיע אף הוא בדפים שבפניכם:<br /><br /><span style="font-family:arial;color:#009900;"><strong>שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: "מפני מה אתה מצחק?" אמר להם: "מפני מה אתם בוכים?" אמרו לו: "מקום שכתוב בו: "והזר הקרב יומת", ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה!?" אמר להן: "לכך אני מצחק, דכתיב "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו" וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, וזכריה במקדש שני, אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב "לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']" בזכריה כתיב "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם" עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת". בלשון הזה אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו".<br /></strong></span><br />גם סיפור זה עוסק בטיול משותף של רבי עקיבא וחבריו התנאים. הסיפור מתחיל בהר הצופים שממנו כידוע ניתן לראות את הר הבית. המשתתפים שראו את אזור בית המקדש חרב קורעים כולם את בגדיהם. בשלב זה של הסיפור, אין הבדל בין רבי עקיבא לחבריו וכל המשתתפים קורעים את בגדיהם. אולם כאשר הצדדים מתקרבים להר הבית ורואים שועל יוצא ממש מקודש הקודשים מתגלה שוב הבדל בין תגובת רבי עקיבא לתגובת יתר התנאים.<br /><br />החכמים בוכים כאשר הם רואים שועלים יוצאים מבית המקדש.<br />לעומתם רבי עקיבא מצחק ומקשר בין נבואות החורבן על הריסתה של ירושלים לבין נבואות הגאולה על תקומתה מחדש. לשיטתו, רק לאחר שמתקיימות נבואות החורבן ניתן לדעת בוודאות כי תתקים גם נבואת הנחמה.<br />החכמים, מקבלים את דבריו של רבי עקיבא והסיפור כמו גם המסכת מסתיים בביטוי עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.<br /><br />בקריאה ראשונה עמדתם של חכמים נראתה לי הגיונית בהרבה מזו של רבי עקיבא:<br />אכן באופן טבעי כאשר אדם רואה את אויביו שמחים וצוהלים הוא לא לומד מכך קל וחומר שגם הוא ישמח בסוף אלא להיפך הוא רואה בשמחתם תזכורת ליגונו. בוודאי, שבאופן טבעי אדם הרואה עדות מוחשית לחורבנו של המקום הקדוש לעם היהודי, טבעי שיבכה ולא שיצחק.<br /><br />אולם רבי עקיבא מצליח להציב בפני החכמים ובפנינו נקודת מבט נוספת אופטימית בהרבה. נקודת מבט זאת רואה דווקא ברגעים הקשים ביותר ברגעי הניצחון של האויב ושיאו של החורבן את העדות לשליטת הקדוש ברוך הוא בעולם. שליטה זו בסופו של חשבון מבטיחה גם את התהפכות הגלגל ואת הגאולה העתידית.<br /><br />אני סבור שאין זה מקרה שדווקא רבי עקיבא הוא שמייצג את נקודת המבט האופטימית. חייו של רבי עקיבא אינם שגרתיים:<br />הוא מתחיל כרועה צאן השונא את תלמידי החכמים ומסיים כתלמיד חכם הגדול בדורו!<br />במישור המשפחתי, הוא מתחיל כחתן שחותנו מנדה אותו ומסיים כחתנו האהוב והנתמך.<br />תלמידיו נהרגים משום שלא נהגו כבוד זה בזה והוא מעמיד תלמידים חדשים ומלמד אותם "ואהבת לרעך כמוך".<br /><br /><span style="color:#009900;">התהפוכות הרבות שעבר רבי עקיבא מאפשרות לו לראות את ניצני הטוב במצבים הרעים ביותר. ללמוד משמחת האויב קל וחומר על השמחה הצפויה לעם ישראל ללמוד מהתגשמות הנבואה על החורבן גם על התגשמותה הצפויה של הנבואה על הגאולה.<br /><br />הקשר שבין שעבוד לגאולה הוא מוטיב משמעותי בהיסטוריה היהודית. כך סיימנו עתה לחוג את חג הפסח ובו ברכנו לא רק על המצות ועל היין שהם סמל הגאולה אלא גם על החרוסת והמרור שהם סמל לגלות. בשיאו של ליל הסדר כרכנו יחדיו את המצה ואת המרור. אכן, אין מצה בלי מרור. אי אפשר לחוש את חדוות הגאולה ללא הגלות והמצוקה שקדמה לה.<br /><br />הקשר בין הגלות לגאולה ובין רגעי השיא והשפל בולטים במיוחד בדורנו דור התקומה. כך, הסבים והסבתות של אבא שחוו את השואה הגיעו לארץ אחרי השואה הצטרפו לסבים ולסבתות של אמא ויחד עם כל בית ישראל בנו כאן מאפס מדינה לתפארת למרות הצרות והבעיות שעדיין קיימות.<br /><br />מרגש אותי אם כן מאד לסיים דווקא בבר המצווה שלי את מסכת מכות עם הסיפור הכל כך אופטימי על רבי עקיבא המנחם את חבריו החכמים.<br /></span><br /><br /><strong>כעת בהתאם למנהג ברצוני להקריא קטע המכונה "הדרן" שנוהגים לאמר אותו בעת שמסיימים מסכת.<br /></strong><br />קטע ההדרן כולל כעין התחייבות לחזור על החומר הנלמד, סגולות נגד השכחה, דברי שבח והודאה העוסקים בלימוד התורה, וחותם באמירת נוסח מיוחד של קדיש. קטע ההדרן מופיע בדפים שבפניכם:<br /><br /><span style="font-family:arial;color:#993399;">הדרן עלך מסכת מכות והדרך עלן. דעתן עלך מסכת מכות ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת מכות ולא תתנשי מינן. לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי<br />הדרן עלך מסכת מכות והדרך עלן. דעתן עלך מסכת מכות ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת מכות ולא תתנשי מינן. לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי<br />הדרן עלך מסכת מכות והדרך עלן. דעתן עלך מסכת מכות ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת מבות ולא תתנשי מינן. לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי<br />יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא. </span><a title="חנינא בר פפא (לא נכתב עדיין)" href="http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%A4%D7%90&amp;action=edit&amp;redlink=1"><span style="font-family:arial;color:#993399;">חנינא בר פפא</span></a><span style="font-family:arial;color:#993399;">, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא.<br />הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל, ונהיה כולנו, אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך. "מאויבי תחכמי מצוותיך, כי לעולם היא לי". "יהי לבי תמים בחוקיך, למען לא אבוש". "לעולם לא אשכח פיקודיך, כי בם חייתני". "ברוך אתה ה', למדני חוקיך" אמן אמן אמן סלה ועֶד.<br />מודים אנחנו לפניך ה' אלקינו ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות. שאנו משכימים והם משכימים, אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אנו רצים והם רצים, אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת. שנאמר: "ואתה אלקים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה – לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך".<br /></span><br />טקס "הסיום" חותם בבקשה לעתיד, המבטאת את הרעיון שסיום המסכת אינה בעצם סיום, אלא התחלה של החלק הבא שבלימוד: אני מאחל לעצמי שאכן סיום מסכת מכות בטקס בר המצווה שלי תסמל את מחויבותי לחיים של לימוד והתפתחות.<br /><br /><span style="font-family:arial;color:#993399;">יהי רצון מלפניך ה' אלהיי, כשם שעזרתני לסיים מסכת מכות, כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, וזכות כל התנאים (והאמוראים) ותלמידי חכמים תעמוד לי ולזרעי, שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם. ויתקיים בי "בהתלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות – היא תשיחך". "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים" "ארך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד". "ה' עז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".<br /></span><br /><br />אורחים יקרים,<br />אני מודה לכולכם שהייתם איתי כאן הערב שמחתם בשמחתי וחלקתם איתי את התרגשותי.<br />אני מודה מקרב לב להורי סבי, סבתותי וכל משפחתי על האהבה התמיכה והחינוך.<br />אני מודה למורי בישראל ובארצות הברית על לימודי וחינוכי ועל אהבת התורה והמדע שהקנו לי.<br />אני מודה לחברי בארץ ובארצות הברית על הידידות.<br /><br />אני מזמין את סבי עזריאל קדים, לאמירת קדיש שנהוג לאמרו בסיום המסכת.<br />אני מבקש שהקדיש יוקדש לביו של סבא עזריאל, יהושע קדים שעל שמו אני קרוי,. לסבתי ציפורה, זכרונה לברכה שנפטרה בדמי ימיה ולא זכתה להגיע ליום זה ולסבתות ולסבים של הורי: רבקה ליפשיץ שושנה קדים יהודה אריה ליפשיץ, פנחס רוט ו - זאב גיבור<br /><br />קדיש<br /><br /><span style="color:#993399;">יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא, וּלְאַחֲיָאה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יַתְּהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנָא קַרְתָּא דִּי יְרוּשְלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מִן אַרְעָה, וּלְאָתָבָא פּוּלְחָנָא דִּי שְׁמַיָּא לְאַתְרָהּ, וְיַמְלִיך קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּמַלְכוּתֵה וִיקָרֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב,<br />וְאִמְרוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:<br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7864908460712896087?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-5035615712075238052008-05-01T15:04:00.002+03:002008-05-01T15:35:44.606+03:00<span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם </span></strong></span><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">נשלח <span style="color:#000099;"><span style="color:#663366;">לביטאון</span> ראש הגבעה גבעת שמואל</span> מאת אפרים דז'בינסקי<br /></span><br />בני ישראל יוצאים ממצרים "ביד רמה" ולאחר שחוו בשינוי סדרי בראשית, במכות מצרים, הם עומדים לעבור חוויה שאף בן אנוש לא חווה ולא יחווה ,וכך אומר משה לבני ישראל על שפת ים סוף(שמות יד, יב):<br />"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם:" על פי דברי משה העם עתיד לראות תופעה שלא נראתה ולא תדמה לה בעוצמתה וייחודה בעתיד. המדובר כמובן בקריעת ים סוף.<br />לאורך הדורות קמו אנשי מדע כאלו ואחרים המנסים להתיימר ולהסביר את האירוע של קריעת ים סוף, כאירוע "מדעי". אולי זה קרה כתוצאה מגאות ושפל, אולי מרעידת אדמה פתאומית ועוד מיני רעיונות.<br />לכל אותם חכמים למיניהם נשאל,איך זה היה בדיוק כשהגיעו? ועוד משך זמן שכל עם ישראל יעבור<br />" והמים להם מימינם ומשמאלם" ואילו לאחר מכן כשעברו המצרים כיסה אותם הים!מישהו זוכר במאות השנים האחרונות תופעה כזאת אם בכלל ?<br />לעניות דעתי הכתוב מורה לנו בצורה ברורה ומפורשת את גודל הפלא והדברים זועקים, שהייתה כאן יד ההשגחה ולא שום תופעה מדעית חריגה. לשם כך הבה נעיין שוב בכתוב בשמות פרק יד:<br />(טז)"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה:<br />(כב) "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:<br />(כט)"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:"<br />שם,פרק טו<br />(יט) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם:<br />הפסוקים מתארים את הנס המרשים ארבע פעמים (ועוד מס' פעמים בתנ"ך,למשל נחמיה ט,יא,תה' סו,ו)<br />המלים המנחות "בתוך הים ביבשה", בציווי למשה(טז) ובתיאור הנס(יד, כב), פעם נוספת בתיאור הנס(כט) בשינוי קל בסדר המילים,במקום "בתוך הים ביבשה", התיאור הוא "ביבשה בתוך הים", אולי להדגיש שבתחילה היו המים רדודים עד שיבש לחלוטין מקום המעבר,או להדגיש שהם בתוך הים אבל המקום עליו הם עוברים יבש לחלוטין! וגם התיאור הוא עבר לפני עבר, מה שאירע כבר קודם! כך לפנינו התיאור בכל שלביו, כשביטוי נוסף המחזק את הנס המדהים" וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם". בסיום שירתו של משה שוב חוזר התיאור(טו,יט) ,לאחר ההתרחשות ושוב, עבר מוחלט להדגשת גודל הנס.<br />כל יום בתפילה אנו מזכירים את הנס הגדול של בקיעת ים סוף והמעניין שהאזכור לקוח מנחמיה ט, יא:<br />"וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים:"<br />הפסוק הוא מימי שיבת ציון, כדי לעודד את העם ולמנוע התבוללות, אמרו הלווים וידוי והזכירו את ניסי ה' לעמו היו חטאים אבל גבורת ה' תיזכר לעד. אנחנו יהודים המאמינים בבורא יתברך וביכולתו "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:", מאמינים שהכול התרחש כהווייתו ומאמינים שגם לעתיד לבוא נזכה "כימי מצרים אראנו נפלאות". </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-503561571207523805?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-37000795846856641772008-05-01T14:57:00.001+03:002008-05-01T15:35:16.014+03:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;color:#660000;">זמן סיום אמירת "ותן טל ומטר"<br /></span></strong>נשלח <span style="color:#000099;">לביטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל </span>על ידי <strong><span style="color:#000099;">יוסף פריאל</span></strong><br /><br />ערב חודש הגאולה, עסוקים אנו בעיקר במשמעותו הלאומית של החודש ובענייני הפסח בכללותם: הכנות לקרבן הפסח, התחברות לחבורה, התארגנות לעליה לרגל, מציאת מקום בירושלים לחג, קניית קרבנות התשלומים שלנו והמרת המעשר שני שפדינו בתשס"ז ועתה עלינו לאכלו בקדושה כשנעלה לרגל. כך שמתוך עיסוקנו הרב בכך, לא תמיד שמים אנו לב לפרטים הלכתיים משמעותיים פחות, ובאחד מאלה ברצוני לעסוק.<br /><br />המשנה במסכת תענית (פ"א מ"א) מביאה מחלוקת "מאמתי שואלין את הגשמים"? נפסקה ההלכה שבארץ ישראל מתחילים ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. כך פוסק הרמב"ם (הלכות תפלה פ"ב הט"ז) וכנ"ל הטור והשו"ע (או"ח סימן קי"ז הלכה א). לכן נוהגים אנו להתחיל לומר "ברך עלינו" (ולאשכנזים "ותן טל ומטר לברכה") החל מז' במרחשון.<br /><br />העיר בנידון הרב "בעל- התניא" (שולחן ערוך הרב, שם), שאמנם היום אין כבר הולכי דרכים שלוקח להם חמש עשרה יום ללכת חזרה לביתם (ונוסיף על כך אנו שלצערנו אין היום עליה לרגל כלל) והיה אם כן מקום להתחיל לומר זאת כבר בסכות ביחד עם "משיב הרוח", אלא שגם לאחר החורבן נאספו לעלות לרגל, לכן לא בטלו תקנת חכמים. הוסיף עליו "ערוך- השולחן" (שם הלכה ב), שמאחר שיש טעם נוסף בהו"א של הסוגיה (תענית ד ע"ב), והוא מציאותם של פירות בשדה גם לאחר סכות, מאפשר טעם זה להשאיר את דחיית התאריכים גם כשאין עולי רגלים.<br /><br />מתעוררת מתוך כך השאלה: <span style="color:#000099;"><strong>מה עם זמן סיום בקשת הגשמים והמעבר לקיץ. מדוע לא נפסקה ההלכה, שגם לקראת העליה לרגל בפסח, יפסיקו לשאול על הגשמים לקראת ר"ח ניסן כדי שיהיו חמישה עשר יום לעולי הרגלים להגיע למקדש ללא גשמים?<br /></strong></span><br />ברצוננו להציע כמה תשובות הקשורות הן בסיבות נפשיות של אופי האדם והן בסיבות אקלימיות וחקלאיות.<br />ראשית, בא"י יש ברוב השנים חמישה חודשי גשמים (חשון- אדר), החריגה מהם היא נדירה בד"כ, כך שבניסן לא צפויה בעיה של עולי הרגלים המגיעים מן הפרת לירושלים.<br />שנית, הפגיעה בעולי הרגלים לפני עונת הגשמים על ידי גשם בדרך, קשה מפגיעתה בסוף תקופת הגשמים, הן מן הסיבה הנפשית של אי המוכנות לגשם בניגוד לעולי הרגל בניסן שכבר התרגלו לגשם שירד לאורך כל החורף, והן מתוקף כך שגשמים פזורים של סוף העונה קלים מגשמי היורה.<br />שלישית, עולי הרגלים הבאים בניסן באים בחדווה ובציפיה. הם צברו חובות של קרבנות ותרומות וההליכה למקדש על משמעותה הדתית רצויה על ידם גם במחיר של גשמים פזורים שיפריעו להם מעט במהלך הדרך. לעומתם, השבים משבעת ימי הסכות כבר מילאו את חובתם ושיא התרגשותם כבר פגה, ועתה עליהם לצאת לדרך ארוכה וקשה מהלך חמישה עשר יום. כדי למנוע מהם קושי נוסף של דרך גשומה, הקלו עליהם חז"ל ע"י דחית בקשת הגשמים.<br />ורביעית, כידוע, עצם העליה לרגל בחג הסכות היא קושי עצום מאחר שמדובר בתקופת האסיף, והיציאה מן הבית לתקופה של כחודש וחצי (חמשה עשר יום מהלך כל דרך, בנוסף לשבעת ימי החג בירושלים, ומתוך הנחה שרוב האנשים העדיפו להיות כבר ביום הכיפורים בבית המקדש), יוצרת קושי נפשי רב, שהרי התאווה לממש ולמכור את פרי העמל שאסף האדם משדהו לאורך הקיץ בוערת בעצמותיו, ודחיית המימוש לתקופה כ"כ ארוכה קשה מני-ים (וראה הרשב"ם החשוב ויקרא כג,מג), לכן ניסו חז"ל לחפש כל דרך שיכולה להקל על הקושי, ומכאן הדחיה של בקשת הגשמים.<br />פסח לעומת זאת, הוא זמן קציר שעורים. הקושי הנפשי לעלות לרגל הוא קטן הרבה יותר מאחר שהשעורים הם מאכל בהמה, שנוגע רק בחקלאים שהם גם בעלי בהמות. בנוסף, יכולת המכירה התעשייתית של מה שנקצר תתגבר יותר רק לקראת הקיץ ולא מיד עם הקצירה, כי כדי למכור כמויות גדולות של שעורים יש קודם לייבשם ולעמרם (לכן נאלצו לקלות את קרבן ה"חדש" שנמצא במצב "אביב" הווי אומר עדיין לח מעט ואינו יבש לגמרי), והשימוש במה שנקצר הוא כנראה לשימוש ביתי בעיקר, לכן לא היה צורך ליצור את אותה הקלה לטובת עולי הרגל של פסח כדוגמת מה שנדרש להקל על עולי סכות.<br />עם כל הנאמר, ברור הוא שאין אנו מדברים על עובדות מחייבות, שהרי תחילת עונת הגשמים וסופה לא תלויה בנו כלל, ואם ירצה ה"משביע לכל חי רצון" ירדו גשמים גם לפני ז' חשוון או לאחר ר"ח ניסן. כך שעניינה האמיתי של התפילה הזו, הוא לחנך את האדם המתפלל, ודחיית בקשת הגשמים בחורף ע"י חז"ל, כמו גם אי הקדמת זמן הסיום של <strong><span style="color:#663366;">הבקשה, כנראה צופנת בחובה סוד שלא באמת ידוע לנו. מקווה אני שהרמזים הרמוזים במאמר זה יהפכו כבר השנה מרמז לדבר יום ביומו.<br /></span></strong><br />להערות והארות: </span><a href="mailto:Priel9@neto.net.il"><span style="font-family:arial;">Priel9@neto.net.il</span></a><span style="font-family:arial;"> </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3700079584685664177?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-24824407994087926192008-04-01T16:10:00.005+03:002008-04-01T16:20:22.682+03:00<span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>קבלת שבת בסגנון קהילתי</strong></span><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#993399;">מיוחד לערוץ ראש הגבעה, מאת שי שגב</span><br /><br /><span style="font-family:arial;">ביום שישי האחרון היתה לי הזכות להשתתף ביוזמה יפה, מצגת לכבוד קבלת שבת, המיועדת לציבור החילוני, המעוניין לשמוע קצת על השבת, מהי, מהם מסריה, ולחוות קצת מקבלת השבת בשמחה.<br />יוזמת האירוע הינה גב' יפית קוזניצקי, האחראית על תרבות תורנית. האירוע נערך ב"מתנ"ס מרחב" (ותודה לשלמה, מנהל המתנ"ס), כשעה וחצי לפני כניסת השבת. מעבירי המצגת: איתי ליפשיץ, ניגן בקלרינט והשתתף בהעברת המצגת, שלמה גלרנטר ניגן בגיטרה ושר (לרבות כמובן הלחנת "לכה דודי" בנעימות מיוחדות), ואני העברתי קטעי קישור בין השירים. ואלה חלק מהמסרים שהעברנו במצגת:<br /><strong><span style="font-size:130%;"><span style="color:#990000;">שבת מנוחה </span><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cG052FI/AAAAAAAAAPs/5ooc_-zBHEI/s1600-h/_0001_0002.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5184264878041978962" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cG052FI/AAAAAAAAAPs/5ooc_-zBHEI/s320/_0001_0002.jpg" border="0" /></a><br /></span></strong>דיברנו על כך שיום השבת הוא "שבת מנוחה" – כל השבוע אנו רצים - רצים אחרי אחרים, ואחרים רצים אחרינו. אבל בתוך כל ההמולה והשיגעון אנו יודעים, כי עוד מעט יגיע יום השבת, ואנו נוכל לנוח ולהתחדש. זו לא בטלה, לא רק מנוחה של הגוף, אלא גם מנוחה של הנפש.<br />אם נביט בטבע, נראה תופעה דומה: הפרחים נסגרים בלילה כדי להתחדש ביום; העצים משילים את עליהם בחורף, כדי להתחדש באביב; בין הערביים השמש מפנה את דרכה על מנת לעלות שוב למחרת – כך גם האדם זקוק ליום מנוחה.<br /><strong><span style="font-size:130%;"><span style="color:#990000;">שבת ואחדות המשפחה ועם ישראל</span><br /></span></strong>שבת היא הכלי באמצעותו עם ישראל מתאחד. למי יש זמן לראות את החברים? המשפחה? מכירים את המושג "שולחן השבת"? פעם בשבת היו יוצאים לגנים, מתראים עם החברים, השכנים וכו'; היום? כולם סגורים מאחורי הטלויזיה והמחשב. <a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052GI/AAAAAAAAAP0/UaxjE0zXjUE/s1600-h/28_03_2008+17_22_0003.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5184264882336946274" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052GI/AAAAAAAAAP0/UaxjE0zXjUE/s320/28_03_2008+17_22_0003.jpg" border="0" /></a><br />האדם הוא יצור חברתי, הוא זקוק לחברה, לנתינה, לאהבה. יום השבת הוא יום של הזדמנות לכך. לארח חברים, להקדיש למשפחה, למלא חוסרים אלה.<br /><strong><span style="font-size:130%;"><span style="color:#990000;">החיבור לטבע</span><br /></span></strong>השבת הוא גם יום חיבור לטבע; ביום השבת אנו זוכרים את מעשה בראשית. בתקופת האר"י היו יוצאים לקבל את השבת בטבע. כשאנו זוכרים את מעשה בראשית ואת הטבע, אנו זוכרים גם את יוצר הטבע. שרנו יחד את "אדון עולם" בלחן היפה של עוזי חיטמן ז"ל. מלים אלה אומרות לנו שהקב"ה היה מלך עוד לפנינו, והוא מלך עכשיו, והוא יהיה מלך גם אחרינו. אנחנו זמניים – הוא קבוע.<br /><strong><span style="font-size:130%;color:#cc0000;"><span style="color:#990000;">"לכה דודי"</span><br /></span></strong>אחד הקטעים היפים של המצגת היה שירת "לכה דודי" בנעימות מיוחדות – הבתים הראשונים בניגון "לו יהי"; לאחר מכן בנעימת "מחר"; וסיימנו במנגינת "עוד אבינו חי". את הבית האחרון שרנו<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052HI/AAAAAAAAAP8/BmEa6GSU_Tc/s1600-h/28_03_2008+17_22_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5184264882336946290" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052HI/AAAAAAAAAP8/BmEa6GSU_Tc/s320/28_03_2008+17_22_0001.jpg" border="0" /></a> בנעימת "בואי בשלום" המפורסמת של ר' שלמה קרליבך זצ"ל. איתי ושלמה לימדו את הקהל את הניגון ולאחר מכן כולם שרו אותו יחדיו.<br />אחד הרגעים החשובים הוא ברכת "שבת שלום" לחבר, לאישה, לבעל, לילדים ולהורים. בברכה זו אין להקל ראש – אנו ממש מברכים, מכל הלב, מתוך רצון שכל האורות של השבת יאירו על המבורך ועל משפחתו ועל כל עם ישראל. לבוא הביתה, לברך את הילדים, ולא לשכוח לבקש מהילדים, שיברכו גם אותנו!<br /><strong><span style="font-size:130%;color:#990000;">הביאו את החברים והשכנים!<br /></span></strong>המצגת היתה מרגשת וקיבלנו עליה תגובות חיוביות מכל מי שנכח בה. שילוב של שירה, מסרים קלים וקליטים, וחוויה. אנו מזמינים אתכם להתעדכן מתי תיערך המצגת הבאה – ולהביא יחד איתכם את השכן או החבר החילוני/המתחזק, המעוניין לקבל קצת מאור השבת. לאחר מכן, יהיה אפשר להמשיך למניין "מתפלל<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052II/AAAAAAAAAQE/g8Hkp9ewyNs/s1600-h/28_03_2008+17_22_0005.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5184264882336946306" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R_I1cW052II/AAAAAAAAAQE/g8Hkp9ewyNs/s320/28_03_2008+17_22_0005.jpg" border="0" /></a>ים יחד" בבית יוסי.<br /><strong><span style="font-size:130%;"><span style="color:#990000;">המצגת עלתה לערוץ ראש הגבעה!</span><br /></span></strong>צילמתי את המצגת וערכתי אותה לסרט בן כמחצית השעה – אתם מוזמנים להיכנס, לראות, ולהעביר הלאה! rosh-hagiva-tv.blogspot.com</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2482440799408792619?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-79414996961137642202008-02-17T14:29:00.003+02:002008-02-17T14:33:19.156+02:00<span style="font-size:180%;color:#000099;"><strong>הוסרו הפרסומות מהאתר</strong></span><br />בחודשים האחרונים נשתלו באתר פרסומות המסופקות על ידי גוגל. פרסומות אלה היו אמורות להתאים לרוח האתר אולם המנוע של גוגל כנראה לא כל כך משוכלל וכך למרות שמרבית האתרים שפורסמו היו אתרי תורה, הסתנן לו אתר של "תורה גבוה העיניים" ועל כך אנו מצרים. לאחר מאמץ רב הצלחנו להביא לביטול כליל של הפרסומות. תודה לכל קוראינו וגולשינו שהסבו את תשומת ליבנו לתופעה זו, אנו מצטערים על עגמת הנפש, ואנו מקווים מאוד שהיא לא תישנה.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7941499696113764220?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-74432356912804934912007-12-20T12:29:00.000+02:002007-12-20T12:44:20.219+02:00<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8JfKAjI/AAAAAAAAAOU/dhK6jfaUsn4/s1600-h/DSC00211.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5146001324353651250" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8JfKAjI/AAAAAAAAAOU/dhK6jfaUsn4/s320/DSC00211.JPG" border="0" /></a> <div><span style="font-size:180%;color:#660000;"><strong>תמונות מכנס התעוררות</strong></span></div><br /><div>ביום רביעי י' טבת תשס"ח התמלא בית הכנסת משכן שלמה ברחוב הרימון 2 גבעת שמואל, בתושבי גבעת שמואל אשר באו לשמוע דברי חיזוק, לראות את הרב המקובל, המלומד בניסים, אברהם חי שליט"א, ולצפות בסרט "חותם אמת" על חווית מוות קליני שעבר גיבור הסרט. </div><div>בתמונות: מצד ימין: הרב יצחק מלכא, רב בית הכנסת. באמצע: הרב אליהו רוסתמי, מזכה הרבים, ומשמאל הרב אברהם חי שליט"א<a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8ZfKAkI/AAAAAAAAAOc/1CVOTx_Am-g/s1600-h/DSC00212.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5146001328648618562" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8ZfKAkI/AAAAAAAAAOc/1CVOTx_Am-g/s320/DSC00212.JPG" border="0" /></a>. למעוניינים לצפות בחלק מהדברים ואת הרב מברך את הקהל, ראו בערוץ ראש הגבעה</div><br /><div><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8ZfKAlI/AAAAAAAAAOk/q7p4bVqdZ3I/s1600-h/DSC00215.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5146001328648618578" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R2pE8ZfKAlI/AAAAAAAAAOk/q7p4bVqdZ3I/s320/DSC00215.JPG" border="0" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7443235691280493491?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-89788396874233075082007-12-11T11:42:00.000+02:002007-12-11T11:52:03.133+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#663366;"><strong>הזמנה ליום עיון מיוחד בבית ועד לתורה </strong></span><span style="font-family:Arial;font-size:180%;color:#663366;"><strong>לכבודו של הרב רפאל שטרן שליט"א</strong></span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:130%;color:#990000;">מאת אלון וולקן - מיוחד לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong><br /><br />"משפטי ה' אמת צדקו יחדיו". הרב קוק זצ"ל כותב בספר האורות שעיקר הייחוד של דת ישראל אל מול דתות אחרות הוא בכך שהתורה מורה דרך גם בדיני הממונות שבין איש לחברו. דבר ה' היורד ופולח אל כל תחומי החיים, כולל הממונות והעסקים, מעיד ש"מלוא כל הארץ (גם בדברים הארציים) כבודו". לכן לימוד ושמירת משפטי ה' יוצרים זוהר מיוחד – "גם עבדך נזהר בהם, בשמרם עקב רב". <a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R15daBj6oII/AAAAAAAAAOM/oezyXMi_C4Q/s1600-h/Clipboard01.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5142650526180745346" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/R15daBj6oII/AAAAAAAAAOM/oezyXMi_C4Q/s320/Clipboard01.jpg" border="0" /></a><br /><span style="color:#000099;"><strong>בית ועד לתורה בגבעת שמואל הוקם ע"י הרב רפאל שטרן, לפני קרוב לשבע שנים, מתוך מטרה לעודד ולחדד את העיון והיישום של ההלכות הנוגעות לחיי הכלכלה וענייני הממון שבין אדם לחברו. </strong></span>קהל הלומדים מורכב ברובו מאנשים העובדים לפרנסתם בתחומי עיסוק שונים ומסייעים להגדיל תורה ולהאדירה מתוך שאלות הנוגעות לתחומי עבודתם. הלימוד בבית ועד לתורה מתנהל כלימוד בחבורה, מתוך עיון במקורות חז"ל, החל מהגמרא, דרך ספרות השו"ת וכלה בפסיקת ההלכה. בית ועד לתורה מציע לכלל הציבור לפתוח את יום שישי בבוקר בלימוד בחברותות ובחבורות, עפ"י דפי מקורות מסודרים, ולסיים בשעה 10:00 לאחר שיעור קצר המסכם ומרחיב את הלימוד. במהלך השנים זכינו ב"ה לעבור בצורה שיטתית ומקיפה על חלק ניכר מהלכות ממונות, לרבות הלכות מסחר, ריבית, פועלים, שכנים הלוואות, צוואות וירושות, וכעת אנו מתחילים בלימוד הלכות טוען ונטען.<br /><span style="color:#000099;"><strong>ביום שישי הקרוב עש"ק פרשת ויחי, בית ועד לתורה עורך יום עיון מיוחד לרגל סיום לימוד הלכות צוואות וירושות, נושא שלצערנו כמעט כל משפחה נתקלת בו, ולרבים רבים חסר הידע מה ראוי ונכון לעשות במקרים אלו על פי ההלכה.</strong></span> ביום העיון יעלה הרב רפאל שטרן את הבעיות ההלכתיות שקיימות בסדרי הירושה האזרחיים, תוך סקירת ההלכות הרלוונטיות, הרב עו"ד יובל בדיחי יציג נוסח צוואה עפ"י ההלכה, עו"ד אלי שחור יעסוק בשאלה האם צוואה הלכתית תקפה בחוקי מדינת ישראל, והרב יעקב אריאל שליט"א יחתום בשיעור ובשאלות ותשובות רלוונטיות בנושאים אלו.<br /><strong><span style="color:#000099;">יום עיון זה, שיכובד בברכתו של המרא דאתרא הרב זינגר שליט"א, ייערך בבית כנסת רמת הדקלים (בית וקאנטרי), וזו ההזדמנות להודות על האכסניה הנעימה בהווה ובעבר (בבית כנסת 'צעירי הגבעה' ו'היכל רחמים'). חברי בית ועד לתורה מבקשים להזמין את כלל הציבור (כולל נשים) ליום עיון חשוב זה.<br /></span></strong>ביום העיון נשיק כהוקרה לרב רפאל שטרן, את הספר 'מנחה שלוחה', שיוצא לאור ע"י חברי בית ועד לתורה ובו דברי תורה ורעיונות לפרשות השבוע, למועדים ולפרקי חיים שנשלחים אלינו מדי שבוע ע"י הרב שטרן. "מגוונים הנושאים שבספר ומעניינים, מתמקדים בממשק של התורה אל החיים, ומגלים טיפה מתורה תמימה שממימיה אנו שותים" (מתוך הקדמת החברים לספר). </span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">===<br />הרעיון הבא הקשור לימים שבהם אנו עומדים, להבדיל בין קדושת מועדי ישראל לבין אידיהם, הינו אחד ממאות הרעיונות הנפלאים שבספר:<br /><br />"<strong><span style="font-size:130%;color:#009900;">הוא קבעם לשם שמים</span></strong>"<br />במשנה במסכת ע"ז (פ"א מ"ג; ח ע"א) הוזכרו ימי אידיהם (חגיהם) של עכו"ם. מבין החגים המצוינים שם יש שני חגים הצמודים אחד אל השני, אחד בסוף תקופת תשרי והשני בתחילת תקופת טבת. הגמ' (שם) מבארת את הטעם לחגים אלו: "תנו רבנן, לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים".<br />לכאורה יש לתמוה מה ראה אדם הראשון לקבוע ימים טובים, בימים שהם מנהגו של עולם? הרי 'לשנה אחרת' התברר לו שטעה בחששו שהעולם עומד להיחרב, ואם כן יש כאן רק תיקון טעות ותו לא?<br />נראה לומר שביסוד הדברים עומדים חטא אדם הראשון, ההכרה בתוצאותיו והרצון לתקנו. בשעת החטא הוכיח הקב"ה את אדם הראשון על חטאו, אך הוא לא נטל עליו אחריות על מעשיו אלא תלה את הקלקלה באשה, באומרו "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל" (בראשית ג יב). לעומת זאת, לשנה אחרת אדם הראשון מתבונן בגרמי השמים, ורואה את העולם מחשיך והולך, ומבין שהאחריות היא עליו, ובחטאו יתכן שקלקל את כל העולם. לאחר שישב בתענית ושב מעומק ליבו על חטאו, גילה ש"מנהגו של עולם הוא" – יש טבע בעולם שאינו ממהר להשתנות בשל עבירות, ויש להודות לקב"ה על כך. יש להודות לו שברחמיו אינו ממהר להעניש על חטאי האדם, שהרי אילו היה כך, לא הייתה לעולם עמידה. הקב"ה מאריך אפו וממשיך להנהיג את העולם באותה צורה למרות מעשי האדם, מתוך צפייה לתשובה. אדם הראשון מבין כי על פלא כזה יש לתת לו תודה. לכן קובע אדם הראשון את הימים המתארכים כימים טובים, ואף הימים המתקצרים זכו לציון כזה. פעמים שהקב"ה מנהיג את עולמו בהסתר, בצורה קבועה ובלתי-משתנית, ופעמים בגלוי, בהנהגה ניסית ונראית לעין ועל שתי הנהגות אלו יש להודות לה'.<br />המעבר בין תקופת תשרי ובין תקופת טבת, הוא תאריך מקורב לסיום חודש כסלו ותחילת חודש טבת. את סביבת התאריכים הללו, אנחנו מכירים משני מקומות אחרים. בכ"ה בכסלו נגמר בנין המשכן (פסיקתא רבתי פרשה ו, ועוד מקומות), והקב"ה השאירו מקופל עד חודש ניסן כמבואר בפסיקתא. באותו תאריך, שנים רבות מאוחר יותר נחנך מחדש בית המקדש השני, ע"י החשמונאים בני מתתיהו, ונקבעו הימים הללו בהלל ובהודאה כמבואר במסכת שבת (כא ע"ב). לאור זאת יש לשאול, מדוע בתקופת המשכן חיכה משה עד ראש-חודש ניסן בכדי לחנוך את המשכן, והאם יש קשר בין חנוכות המשכן והמקדש, לבין מעבר התקופות שחל באותה העת?<br />נראה שאכן ישנו קשר מהותי בין שלושת המאורעות הנזכרים: תעניותיו של אדם הראשון, סיום מלאכת המשכן וחנוכת המקדש בימי החשמונאים. הגויים קלקלו בכך שהם קבעו ימים אלו לעבודת כוכבים. מדובר בימים מיוחדים אלא שהגויים עובדים בהם את אליליהם – כוכבים ומזלות – מרצים ומפייסים אותם. עבודה כזו היא תחליף לתיקון המעשים והמידות. עבודה מסוג כזה היא בבחינת "פטנט", קיצור דרך (מזוייף) כיצד לרצות את האליל בתקופות שונות של השנה (ימים מתקצרים וימים מתארכים). החשש הוא, שאף עבודת המשכן והמקדש הישראליים ייתפסו בעיני עם ישראל כ"פטנט" המחליף את עבודת ה' היום יומית המתישה, ולפיכך לא הוקם המשכן בימים אלו.<br />אמנם, בית חשמונאי, שבאו לבית המקדש לאחר תקופה ארוכה של קרבות ומאבקים עבור קיום תורה ומצוות ושמירת הטהרה הפנימית של האומה, הוכיחו במעשיהם שהם מבינים שבעבודת ה' אין "פטנטים". הלחימה העזה של בני מתתיהו הראתה שהם מבינים שבעבודת ה' יש צורך במאמץ ובהשקעה. לכן יכולים הם אפילו בתקופה זו של כ"ה כסלו, תום תקופת תשרי ותחילת תקופת טבת, לחנוך את המקדש בצורתו הנכונה.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8978839687423307508?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-51978635340449171742007-12-05T09:24:00.000+02:002007-12-05T09:27:09.509+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#990000;"><strong>"אור זרוע לצדיק" </strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#cc0000;">מאת הרב אברהם אוחיון (ממגורשי גוש קטיף, כיום מתגורר בניצן)<br />עבור ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;color:#cc0000;">פרשת מקץ – חנוכה<br /></span><br />המדרש בתחילת הפרשה פותח בפסוק: "קץ שם לחושך" (איוב כח'). זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה, בבית האסורים, כיוון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".<br /><br />פירוש נוסף דורש המדרש: "זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה, שכל זמן שיצה"ר בעולם אופן וצלמות בעולם, נעקר יצה"ר מן העולם אין אופל וצלמות."<br /><br />המדרש רומז לאור הראשון שגנזו הקב"ה לעתיד לבא. כמובא בב"ר על הפסוק: "וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל" "ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבא."<br /><br />"השפת-אמת" (חנוכה תרמ"ד) מחבר בין שתי הדרשות האור שזרח ליוסף במצרים, והאור שעתיד לזרוח על העולם.<br /><br />הקב"ה עשה חסד גדול בזה שגנז לאותו אור, כדי שהרשעים לא יפגמו בו, וזה מה שאנו אומרים בהבדלה: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעים לששת ימי המעשה".<br /><br />יש הבדל בין קודש לחול בשלושה ממדים, עולם, שנה, נפש.<br /><br />אור וחושך – בעולם, בין ישראל לעמים – בנפש, בין יום השביעי לששת ימי המעשה – בשנה – זמן.<br /><br />אבל עיקר ההבדלה תלוי בנפש האדם, ככל שיש בנפשות ההבדלה בין קודש לחול, כך נמצא הבדלה זו בעולם ובזמן, ככל שהטוב מתרחק מן הרע, הטוב הולך ומתחזק.<br /><br />בתחילה, יוסף טעה לשים מבטחו בשר המשקים, וזה גרם לו חיבור כלשהו אל הרשע ולכן הגאולה התרחקה ממנו ולאחר זמן "שלא זכר שר המשקים את יוסף" וגם יוסף "וישכחהו" שהרחיקו יוסף מלבו ושב לשים בה' מבטחו, ניתק עצמו מן הרשע ואז זרחה לו ישועה מאת ה'.<br /><br />כל זמן שיש חיבור עם אומות העולם, אין גאולתן של ישראל שלימה. כך מצאנו בגאולה ממצרים, בתחילה כשיצאו ישראל ממצרים ברשות פרעה, לא נאמר "ביד רמה" רק לאחר שפרעה חזר בו ורדף אחרי בני ישראל נאמר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמות יד',ח').<br /><br />"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום" (עובדיה א', יח').<br /><br />הלהבה בכוחה לשרוף ולכלות, וזה היה כחו של יוסף, לכלות הרע מן העולם "כיון שנולד יוסף נולד שטנו של עשיו" לעומת ה"שור" שב"קליפה" שהוא עשיו – לפי המהרש"א בתחילת בבא-קמא: "ארבעה אבות נזיקין – השור – זה עשיו".<br /><br />קיים "השור" שבקדושה הוא יוסף שנאמר: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח."<br /><br />"אין עמלק נמסר אלא בידי בניה של רחל" ולכן היו הנלחמים בעמלק, יהושע מאפרים, שאול ומרדכי מבנימין.<br /><br />הצדיק נקרא "טוב" "אמרו צדיק כי טוב", והאור נקרא "טוב" "וירא אלוקים את האור כי טוב".<br /><br />על משה רבינו נאמר: "ותרא אותו כי טוב" אומרים חז"ל "שנתמלא הבית אורה, כיון שנולד מהול".<br /><br />הלהבה בכוחה להאיר, מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. "בית יוסף להבה" יוסף שהיה צדיק יסוד עולם, תפקידו היה להאיר את המחשכים, את הגלות שנמשלה לחושך. הוא האור ההולך לפני המחנה.<br /><br />"והארץ היתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום" "חושך" זה יון שהחשיכו עיניהם של ישראל.<br /><br />ולכן גזרו היונים על ישראל: "כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלוקי ישראל."<br /><br />האור הראשון שגנז הקב"ה, היכן גנזו? גנזו לעמלי תורה שבע"פ.<br /><br />"במחשכים הושיבני כמתי עולם" זה תלמודה של בבל. כתב ה"רוקח": "מדליקים ל"ו נרות בחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש "אור הגנוז" לאדם הראשון מיום שישי עד מוצאי שבת.<br /><br />בכל חנוכה מתנוצץ מאותו אור ראשון בנרות החנוכה.<br /><br />בכל חנוכה אנו קוראים את הפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק.<br /><br />ואנו תפילה ל"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לאורו". </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5197863534044917174?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-21818744873557646692007-10-30T15:01:00.000+02:002007-10-30T15:01:35.786+02:00<div align="right"><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycovxXgngI/AAAAAAAAAMs/_Y1s2nR_t68/s1600-h/004.jpg"><strong><span style="font-family:arial;font-size:180%;">תמונות משבת איחוד קהילות שיזם ביטאון ראש הגבעה</span></strong></a></div><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycptBXgnlI/AAAAAAAAANU/Sg8fwTV_7m8/s1600-h/009.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127112554222493266" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycptBXgnlI/AAAAAAAAANU/Sg8fwTV_7m8/s400/009.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127111501955505666" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycovxXgngI/AAAAAAAAAMs/_Y1s2nR_t68/s400/004.jpg" border="0" /><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycowBXgnhI/AAAAAAAAAM0/ybpIzCkrYOg/s1600-h/009.jpg"></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycowRXgniI/AAAAAAAAAM8/sSfRCgpFC6U/s1600-h/011.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127111510545440290" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycowRXgniI/AAAAAAAAAM8/sSfRCgpFC6U/s400/011.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycowhXgnjI/AAAAAAAAANE/4RX8pL0-yA0/s1600-h/036.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127111514840407602" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycowhXgnjI/AAAAAAAAANE/4RX8pL0-yA0/s400/036.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycoyhXgnkI/AAAAAAAAANM/FMzsT1l6uf8/s1600-h/039.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127111549200145986" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycoyhXgnkI/AAAAAAAAANM/FMzsT1l6uf8/s400/039.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;"><strong></strong></span></div><br /><br /><div align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2181874487355764669?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-28092228532930391432007-10-30T15:00:00.000+02:002007-10-30T15:00:57.208+02:00<a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycrAhXgnqI/AAAAAAAAAN8/cAHeqIxM52g/s1600-h/044.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127113988741570210" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycrAhXgnqI/AAAAAAAAAN8/cAHeqIxM52g/s400/044.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXRXgnmI/AAAAAAAAANc/9TxIAI813g4/s1600-h/040.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127113280071966306" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXRXgnmI/AAAAAAAAANc/9TxIAI813g4/s400/040.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXhXgnnI/AAAAAAAAANk/8uGXNzcJlE4/s1600-h/048.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127113284366933618" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXhXgnnI/AAAAAAAAANk/8uGXNzcJlE4/s400/048.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXxXgnoI/AAAAAAAAANs/b_KN0IULVjM/s1600-h/052.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127113288661900930" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqXxXgnoI/AAAAAAAAANs/b_KN0IULVjM/s400/052.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqYBXgnpI/AAAAAAAAAN0/cSDOqGaccpY/s1600-h/058.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5127113292956868242" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RycqYBXgnpI/AAAAAAAAAN0/cSDOqGaccpY/s400/058.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div align="right"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2809222853293039143?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-53579737858201554602007-10-22T14:05:00.003+02:002007-10-22T14:05:59.349+02:00<div align="right"><span style="font-size:180%;"><strong>אתר חדש לרב יניב</strong></span></div><div align="right">אתר חדש המרכז את כתבי הרב יניב וכן שיעורים מוקלטים, עלה לאוויר בימים אלה</div><div align="right">ונמצא עדיין בתהליך בניה</div><div align="right"><a href="http://www.rav-yaniv.org/">http://www.rav-yaniv.org</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5357973785820155460?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-30876539747292199392007-10-16T12:05:00.001+02:002007-10-16T12:05:56.502+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#000099;"><strong>אחד היה אברהם</strong></span><br />לפרשת וירא, מיוחד <strong><span style="color:#660000;">לביטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל</span></strong> מאת <strong><span style="color:#666600;">שושנה משרקי</span></strong><br /><br />בפרשה זו מתגלה אברהם אבינו בשיא אמונתו ואהבתו לבורא ולבריות. אהבת יחיד ומיוחד בדרגת אחוד – הנסתר מבינתנו.<br /><br />הפרשה פותחת בקיום מצוות <strong>הכנסת אורחים</strong> שעליה נאמר "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה". אברהם יושב בפתח האוהל כחום היום – ומצפה לאורחים. אין סיכוי לראות אורחים, מכיוון שביום זה "הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה, שלא להטריחו באורחים" (רש"י שם). אולם רב צערו של אברהם שאי אפשר לו יום אחד בלי אורחים. וכאשר הקב"ה ראה בצערו של אברהם "שלא היו אורחים באים" "הביא המלאכים עליו בדמות אנשים" (רש"י שם).<br /><br />ומה גדולה שמחתו של אברהם לקראת המצווה! הוא רץ לקראתם, משתחווה ארצה, ומתחנן שיסורו לאוהלו. הוא אומר מעט שהוא הרבה, ועושה הרבה מאוד. ו"הוא עומד עליהם" לשמש לפניהם. ועליהם נאמר: ו"יאכלו"... אבל הוא נפשו לא תדע שבעה. הוא עומד ומשמש ככהן גדול בקודש הקודשים. הוא כולו קרבת אלוקים... וכאשר הם נפטרים ממנו, הריהו מקיים מצוות ליווי: "ואברהם הולך עמם לשלחם" "כסבור אורחים הם" (רש"י שם).<br /><br />והנה אנו רואים ראשיתה של<strong> הלכה לדורות</strong>; מצוות עשה של דבריהם: "לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס כלה, וללוות אורחים וכן לשמח הכלה והחתן ולסעדם בכל צורכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו אין להם שיעור" (רמב"ם, אבל, פי"ד ה"א). "האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כיסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו" (רמב"ם סוף אסורי מזבח).<br /><br /><strong>ומה בין הכנסת אורחים לליווי האורחים</strong>: "שכר הלוויה מרובה מן הכל, והוא החוק שחקקו אברהם אבינו, ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן, וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה, שנאמר: "וירא והנה שלושה אנשים", ולווים יותר מהכנסתן" (שם כ"ב). ואוסיף עוד בזה שליווי האורחים משביח את קיום המצווה באופן מושלם – שלא היו לטורח על המארח וגרמו לו רק נחת בעצם המצווה.<br /><br />בהמשך הפרשה אנו מגלים את עוצמתו של אברהם וקרבתו לאלוקים <strong>בעמדה אמיצה נגד השמדת סדום</strong>, לא לפני שהוא מנהל דיאלוג נוקב על הרג חפים מפשע, מתחנן ומבקש חסד וצדק, שאף בעניין זה הוא משמש דוגמא ותובע לראשונה הלכה על חובתו של האדם בבירור כל גזר דין לפני מימושו, <strong>בעשיית משפט צדק ללא משוא פנים</strong>.<br /><br /><strong>לשיא כוחו, אמונתו ואהבתו לבוא מגיעה פרשת העקידה </strong>"ויהי אחר הדברים האלה, והאלוקים נסה את אברהם, ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני" (בראשית כב'). <strong>ב-"הנני" זה מקופלים עולמות טמירים, בהיענות זו ישנה התגלות גדולה, יש בה משום גלוי אופקי – נשמה של אבי המאמינים, משום שעור קומה של האדם הגדול בענקים</strong>. "הנני" זה של אברהם היה כה מלא, כה מוחלט, עד כדי היותו כולל גם את הבלתי צפוי ביותר, <strong>גם את מה שהוא מעבר לכל הגיון</strong>; גם – את העקידה. כבני אנוש אנו קוראים ונרעדים מן המחזה הנשגב מבלי שנוכל בתבונתנו לנגוע באפס קצהו. בחינה גבוהה זו של "הנני" היא רק של אברהם אבינו, ולא זכה לה שום איש זולתו, אפילו לא משה רבינו. וכך אמרו חז"ל: בשני מקומות דומה משה עצמו לאברהם, אמר לו הקב"ה: "אל תתהדר לפני מלך, ובמקום גדולים אל תעמוד" (ברא"ר שם). אכן "הנני" של אברהם הוא מצוי מדרגתו, מצוי ה"אחד" שבו "אחד" – ואין שני לו בזה. בזה פתח את נפשו לשיא-השיאים,לקראת העקידה – ואין דומה ושווה לה.<br /><br />על מאורע העקידה היה אברהם המאמין הגדול, אבי המאמינים בעולם. אור האמונה לבאי עולם. <strong>ולא בא מאורע זה לגלות את מלוא אמונתו אלא להכתירו בתואר ירא ה'</strong>: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". <strong>מכאן אנו למדים מה גדול הוא התואר "ירא שמים"</strong> ומהו הסוד הגנוז של מסירות נפש עד כדי ממדים בלתי נמדדים. "לך לך להר המוריה" היא ההליכה אל מרום הפסגה של יראת ה' של קבלת עול מלכות שמים.<br /><br />"וישם אותו על המזבח ממעל לעצים" (שם). "מהו ממעל", מלמד שעשה המזבח מכוון כנגד כסא הכבוד כד"א: "שרפים עומדים לו ממעל לו" (תנחומא הקדום, שם).<br /><br /><strong><span style="color:#000066;">עיננו האנושיות היו רואות אולי שני אנשים עומדים בראש ההר. אולם האב העוקד והבן הנעקד היו ממעל, רמים ונישאים, יחיד הדורות בקרבת שרפים עומדים ליד כסא הכבוד</span></strong>...</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3087653974729219939?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-82767457693269212402007-10-11T09:48:00.001+02:002007-10-11T09:48:04.290+02:00<a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rw3VJm3_8dI/AAAAAAAAALw/4nNc8PmZk-M/s1600-h/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5119982712421085650" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rw3VJm3_8dI/AAAAAAAAALw/4nNc8PmZk-M/s400/1.jpg" border="0" /></a><br /><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8276745769326921240?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-42684870332627526562007-10-11T09:43:00.001+02:002007-10-11T09:43:48.433+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#000066;"><span style="font-size:180%;">פרשת האדם</span><br /></span><span style="font-size:130%;color:#990000;">מאת שושנה משרקי<br />מיוחד עבור ביטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל</span></strong><br /><br /><br />פרשת נח היא פרשת האדם. כל אדם במשמע.<br />כל מי שרוצה ללמוד על עצמו את רבוי האנפין שבו, את אשר הנהו ואת אשר הוא עלול להיות, את עצמאותו ואת תלותו. הכל.<br /><br />במחצית הדרך ההיסטורית בין האדם הראשון לבין אברהם אבינו עומדת דמותו של נח שעליו נאמר "צדיק תמים" "את האלוקים התהלך" (בראשית ו.ט.) ואילו על אברהם נאמר וירא ה' אל אברהם ויאמר אליו... התהלך לפני והיה תמים" (שם יז א ).<br /><br />נשאלת השאלה מדוע למקרא הדברים מצאו חכמינו ז"ל להשיק בין שתי הדמויות ולהעלות את זהותן כאדם, וההבדל ביניהם: זה אשר גדלותו אמיתית, שהילוכו נוכח מטרת חייו ישר ועקבי ללא הכרח במשענת וללא צורך בהכוונה, לעומת האישיות שאינה עצמאית לגמרי ותלויה בהכוונה מתמדת בהשענות על סמכות גבוהה.<br /><br />נח, זה שנתבשר כי מבול בא לעולם למחות את כל היקום – מחריש. לא נשמעת אנחה לא זעקה ולא תפילה על בני דורו. ליבו של אותו צדיק לא העלה כלום באותה שעה הרת–כיליון–העולם, כאילו נאטמו רגשי הרחמים והצער. ועוד מגלים חכמי התורה סוד איום. וכל כך למה מפני שהצלת עצמו ובני ביתו מילאו את ליבו ומוחו עד כדי שכחת עולם ומלואו.<br /><br />ועוד נקודה – לפנים. תנו רבנן: מה השיב הקב"ה לנח, כשיצא מן התיבה וראה העולם חרב התחיל לבכות – רבונו של עולם נקראת, רחום – היה לך לרחם על בריותך... השיבו הקב"ה: רעיא שטיא, עכשיו אמרת זאת, ולא בזמן שאמרתי לך: ואני הנני מביא מבולי וכאשר שמעת שתינצל אתה בתיבה לא עלה בלבך רעתו של עולם !? ...<br /><br />לעומתו, אברהם שנתבשר על כליונה של סדום ועמד על נפשם, וזעק כלפי מעלה: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?! " הוכיח את ההפך מצמצומו של זה בעולמו הפרט ולכן נקרא אברהם "אב המון גויים".<br /><br />ולא נמסרו דברים אלה מפי חז"ל ולא נתפרשו, אלא כדי שימשו לנו תורה, כדי להבין מתוכה את עצמנו לאמר: מי שאינו מסוגל לרדת לעומק נפשו, הכיצד יוכל לעלות אל מרומי הבינה העליונה ?!<br />להבין סודה של מידת "רחום" דלעילא, ולהדמות לו.<br /><br />למרבה הצער, כיום אנו נתונים בידיו הנפשעות של האדם עצמו, ביצריו הפרועים להוכיח את עוצמתו בטכנולוגיה מפותחת מחריבת עולם. כל בריחה לעולמנו הפרטי, לטיפוח מעמדנו והגדלת רכושנו תטפח על פנינו, אם לא נקדים לראות את חלקנו בשלום העולם, נרחיב את ראייתנו ונפשנו כבנים לאב המון גויים, בתפילה ובזעקה להפר ולסכל ברחמיו הרבים – עצת רשעים. "כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל" .<br /><br />שבת שלום.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4268487033262752656?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-72912601075008638852007-10-09T14:40:00.000+02:002007-10-09T14:40:04.027+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#000066;"><strong>אחדות</strong></span><br /><span style="font-size:130%;">מאת <span style="color:#990000;">יהושע שועלי</span>, קהילת <span style="color:#990000;">היכל רחמים</span>, עבור <span style="color:#000066;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br />אנו נמצאים בתחילת השנה הבעל"ט לאחר תקופת החגים. בפירוש חז"ל על שמיני עצרת ההסבר הוא שהקב"ה כביכול , עוצר את עם ישראל לעוד יום , ואומר קשה עלי פרידתכם.יש המקשים על פירוש זה : הלא גם לאחר היום השמיני קשה יהיה לד' להיפרד ? אלא אומרים המפרשים "קשה עלי פרידתכם", הפירוש: קשה עלי הפירוד שלכם לאחר תקופת החגים שהייתם כה מאוחדים.בראש השנה התפללנו בסדר מלכויות: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי<br />עם יחד שבטי ישראל." בימים הנוראים התפללנו בכל התפילות : "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם."<br /><br />בחג הסוכות אנו מצווים לאגוד יחד את ארבעת המינים המסמלים את כל המגוון בעם ישראל. ומוסיף הפירוש "כלי יקר" על הפסוק :"ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים", אין שמחתם של ישראל לפני ד' כי אם בזמן שהם<br />באגודה אחת.<br /><br />בשמחת תורה אנו רוקדים עם ספר התורה כל עם ישראל, אנשים והטף . כמו"כ עולים כולם לתורה להדגיש לנו שהתורה שייכת לכל עם ישראל. אנו גם קוראים בפר' וזאת הברכה:"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". רש"י מפרש במקום : בהתאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם-הוא מלכם. ומוסיף דעת זקנים בעלי התוספות: כשישראל יחד באחווה ורעות , אז ד' מלך עליהם.<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#000066;">בהזדמנות זו ברכות לאכסניה המכובדת וכל העוסקים בהוצאת העלון "ראש הגבעה", הקב"ה ישלם שכרכם</span>. נתפלל כולנו לשנה טובה ושפע ברכות ,שנת אחדות . "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". ובע"ה נזכה לשמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך במהרה בימינו.<br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7291260107500863885?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-10894815442078292142007-10-07T10:00:00.001+02:002007-10-07T10:00:27.735+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#333399;"><strong>מאיר איגל ז"ל</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;color:#333399;"><strong>נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל על ידי ישראל רוזן</strong></span></div><p align="right"><span style="font-family:arial;">ניסיתי לכתוב כמה מילים/זיכרונות ממה שחוויתי עם ידידי ורעי מאיר איגל זצ"ל.<br /><br />על אף הפרש הגילים בינינו מצאתי את מאיר כחבר ורע מהטובים ומהקרובים אלי ביותר. החיוך הכובש שלו, שמחת החיים שהייתה בו והרצון לעשות טוב ולהיטיב עם האחר כבשו אותי לגמרי וגרמו לי לבקש את קרבתו יותר ויותר.<br /><br />בעוונותי הרבים לעיתים הייתי מאחר מעט בערב שבת לבית הכנסת "לכו נרננה" אשר כידוע הומה, וגדוש במתפללים אשר באים לחוות את השירה הריקודים והאווירה המיוחדת שבתפילות השבת. הייתי נכנס לסף אולם בית הכנסת בידיעה ברורה שאין לי סיכוי ולו הקלוש ביותר למצוא מושב פנוי. והנה תמיד אבל תמיד הייתי רואה את מאיר עושה לי תנועות שאתקרב אליו וכי יש בקרבתו מקום פנוי לישיבה. לא הייתי יודע איך וכיצד אבל לאחר כמה שניות תמיד התפנה מקום ומצאתי עצמי יושב לצידו.<br /><br />בחופשות ובמיוחד בחול המועד נהגנו לצאת לטיולים עם המשפחות. לעיתים ידעתי כי מאיר קבע מראש עם משפחה אחרת ואני שלא רציתי "להפריע" אמרתי לו סיבה כל שהיא למה איני יוצא לטיול. מאיר היה מסתכל עלי עם חיוך קטן והיה אומר: "ישראל, יש לך חצי שעה להתייצב בביתי עם כל המשפחה. כולנו יוצאים לטיול , הכנתי כבר את הבשר והסלטים..."<br /><br />הטיולים תמיד היו מאתגרים מלאי עניין ותוכן. היה שם הרבה כושר גופני, היסטורי ונופי מולדת. אבל היו גם הרבה דקות באמצע שהוקדשו להקניית ערכים, לימוד קודש ועצירות בצד הדרך לתפילת מינחה / ערבית. כאשר היינו מגיעים הביתה תמיד הייתי חושב לעצמי כי הטיול בהנהגתו של מאיר היה מושלם.. כן, כן, ממש מושלם. ותמיד חיכיתי כבר לטיול הבא.<br /><br />לעיתים הייתי רוצה שהמשפחות יפגשו יחד במוצאי שבת כדי להעביר את הזמן ביחד. מאיר היה<br />מסביר לי כי הדבר חייב להידחות לשעות מאוחרות יותר כי הוא עסוק בלחלק סנדוויצ'ים ושתייה למשפחות ילדים חולים בבית חולים תל השומר. "אני נוסע לבני ברק לקחת את הסחורה ומשם ישירות לבי"ח תל השומר .." היה מסביר לי עם החיוך השקט והנצחי על פניו המאירות.<br /><br />כאשר היה בת מצווה לספיר בתו הבכורה של מאיר לא הסתפקו דליה ומאיר בסתם חגיגה. הם<br />רצו ליצוק תוכן ומשמעות המבוססים על ערכים (ללא מירכאות..). הם לקחו את ספיר לכל המקומות ששמשו לה אבני דרך ותחנות מעבר בדרך ליום בת המצווה שלה. בכל אבן דרך שכזו התמקדו ההורים ביסודות החינוך והערכים שהעניקו ונרכשו ע"י ספיר החל מגן הילדים עבור דרך השכנה הטובה מהשכונה הישנה וסיום בכותל המערבי שם העניקו לה דליה ומאיר סידור מעוטר יחד עם נשיקה מצלצלת והמון אהבה.<br /><br />אסים במה שראיתי בשבעה על מאיר בביתו בגבעת שמואל. בשבעה נכח גם גבר שישב חתום פנים וכבד סבר ולא דבר עם אף אחד במשך שעה ארוכה. פניתי אליו כדי לברר איך הוא מכיר את מאיר. והנה הוא מספר לי כי פעם מאיר רצה לקנות ממנו רכב. העסקה לא יצאה לבסוף אל הפועל בגלל מאיר ואולם, סיפר האיש, כי מאיר הזמינו לביתו, האכיל אותו, השקה אותו, ונתן לו הרגשה הכי טובה שבעולם.<br /><br />כזה היה מאיר חברי..ואהוב נפשי. חבר אמת, איש רוח וחסד, מאיר פנים טוב ומיטיב עם הבריות....</span></p><p align="right"><span style="font-family:arial;">ה-י-ה ש-ל-ו-ם ח-ב-ר<br /><br /><br /><br /><br /></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1089481544207829214?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-52038364293682155342007-10-02T17:41:00.000+02:002007-10-02T17:41:05.764+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:180%;"><span style="color:#000099;">דבר תורה לסוכות (שבת) תשס"ד בבי"כ "נווה שמואל</span><span style="color:#000099;">"</span></span><br /><span style="font-size:130%;"><strong><span style="color:#330033;">נשלח מאת שמואל פלישמן למערכת "ראש הגבעה"</span></strong><br /></span><br />את חג הסוכות חוגגים 7 ימים, כאשר היום השמיני אינו שייך ממש לחג הסוכות, שכן הוא חג נפרד, דהיינו שמחת תורה.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#990000;">מדוע חוגגים את חג הסוכות שבעה ימים?</span></strong><br /><br />בספר ויקרא פרק כ"ג (פרשת "אמור") אומרת התורה כך :<br /><br />"<span style="color:#330033;">וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה' (פסוקים ל"ג-ל"ד)… שבעת ימים תקרבו אשה לה' (פסוק ל"ו)… אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון (פסוק ל"ט) … ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה (פסוקים מ' - מ"א) … בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (פסוקים מ"ב-מ"ג</span>).<br /><br />אם הסיבה לחג הסוכות היא, כי הקב"ה הורה לחוג את חג הסוכות לזיכרון של הסוכות שבהם ישבו עם ישראל בצאתם ממצרים, יש לשאול מדוע החג אורך דווקא 7 ימים?<br /><br />יש מפרשים, וביניהם פירוש האברבנאל, שטוענים שחג הסוכות נועד למצוות הסוכה ומצוות 4 המינים (הוא נוקב בלולב דווקא) וטעמי 2 המצוות שונים זה מזה. מצוות סוכה היא לזיכרון העבר, כמו שכתוב "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"; מצוות הלולב היא דווקא להווה , שבכל שנה ושנה יש לתת שבח והודאה לבורא עולם על איסוף התבואה (חג האסיף, זמן שמחתנו).<br />מוסיף האברבאנאל, כי מי שסבור שאם עם ישראל יהיה בחוץ-לארץ לא יחוג את חג הסוכות 7 ימים, הרי להסיר ספק זה חזר הכתוב ואמר "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדורותיכם", דהיינו בין בארץ ישראל ובין בחו"ל. דהיינו אף אם סיבת איסוף התבואה לא תהיה קיימת, עדיין יישאר הטעם הראשון לחוג את חג הסוכות 7 ימים זכר לסוכות שהיו לעם ישראל ביציאת מצרים.<br /><br />האם ביציאת מצרים אנו יודעים שעם ישראל ישבו בסוכות 7 ימים דווקא? יש הרי מי שמפרש, שהסוכות שעליהן מדברים ביציאת מצרים היו ענני הכבוד וענן שהיה הולך לפניהם בעמוד ענן להנחותם בדרך. יתר על כן, בספר שמות בפרשת בא כתוב: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה (פרק י"ב פסוק ל"ז) ואח"כ הם "ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר" (פרק י"ג פסוק כ'). אז נאמר שם "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך…" (פסוק כ"א). מסביר רש"י במקום, על הפסוק "ויסעו מסכת" – ביום השני שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות, דהיינו במקום שנקרא סוכות לא היו בני ישראל אלא יום אחד בלבד.<br /><br />אם כך, שוב יש לשאול, אם חג הסוכות הוא זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל מצאתם ממצרים, מדוע נחגוג אותו שבעה ימים.<br /><br />הרמב"ן נותן הסבר על 4 המינים (פרק כ"ג פסוק ל"ט), כי יש להוסיף ולשמוח לפני הקב"ה בלולב ואתרוג, "כי הוא זמן שמחה". נאמר "תחוגו את חג ה' שבעת ימים", כלומר זמן שמחה הוא 7 ימים. אפשר ובעקיפין נאמר, כי מאחר וחג הסוכות הוא "זמן שמחתנו" הרי שמחה יש לחוג 7 ימים, כמו 7 הימים אחרי החתונה. הרי הטעם שיש בסוכות להראות שאנו בטוחים ומאמינים בקב"ה ויוצאים מבית הקב"ה, מהבית הבטוח אל הבית הארעי מתוך בטחון ואמונה שגם שם הקב"ה ישמור עלינו וייטיב עמנו. אם כך, מדוע לא די ביומיים, מדוע שלא נשב יותר משבעה ימים ונוסיף באמונה ובביטחון בקב"ה, כאמור לעיל.<br /><br />אפשר להסביר בפשטות, כי מאחר וחג הסוכות הוא זכר לחג הפסח והרי חג הפסח נחוג 7 ימים , הרי ברור שחג הסוכות נחוג 7 ימים. ברם, זה פשוט מדי, האם כל זיכרון אנו עושים בדיוק במס' הימים? יש עוד מי שמפרש, שתקופת 7 הימים היא דווקא רמז לחיי האדם שימיו שבעים שנה ושהמדור האמיתי שלו הוא בעולם הבא. לכן, אל ישים האדם אל ליבו להבלי העולם הזה אלא יעסוק בתורה ובמצוות.<br /><br />אני רוצה, ברשות הקהל, להציע רעיון מעט שונה. בין ראש השנה לבין יום הכיפורים יש 7 ימי חול, שבהם ממשיכים באמירת הסליחות. בנוסף, מפרש הכלי יקר את האמור בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר …" – זהו מה שאמרו חז"ל שנקרא ראשון לחשבון עוונות. כידוע יש ג' כיתות שנדונים, האחת היא כיתת הצדיקים שנדונים כבר בערב ראש השנה, כת הבינוניים נדונה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים הכל יוצאין ונידונין. יש מי שאומר שדווקא אלה שמתנדנדים – הבינוניים נדונים דווקא בחג הסוכות (או בשמחת תורה).<br /><br />אולם מי שמסביר, כי ביום הכיפורים נמחלים כל החטאים לכולם, מסביר, כי בין יום הכיפורים לחג הסוכות לא עושים עוונות ולכן נקרא חג הסוכות יום ראשון לחשבון עוונות. הנה בחג הסוכות יש 4 מינים כנגד 4 כיתות בעם ישראל: אתרוג – יש בו ריח ויש בו טעם, לולב – יש בו טעם ואין בו ריח, הדס – יש בו ריח ואין בו טעם והערבה – אין בה טעם ואין בה ריח. וכנגד זה דיברו על הימצאותם של קיום המצוות ועשיית המעשים הטובים. יום הכיפורים אינו מכפר לכולם בבת אחת, כי אם מעט מעט, כלומר הקב"ה מעביר ראשון ראשון לפי סדר 4 המינים שהזכרנו לעיל, מתחילה לחטאי מי שנמשל לפרי הדר, אח"כ מוחל לעוונות מי שנמשל ללולב שיצאו לקראתו בעשרת ימי תשובה (לאמירת הסליחות), אח"כ למי שנמשל להדס ואח"כ למי שנמשל לערבה – מי שלכאורה יקראו הרשעים, אלה שאפילו הם באו לבית הכנסת ביום הכיפורים. הנה אם נחבר את 3 הכיתות הראשונות אל 4 הכיתות האחרונות נמצא יחד 7 – אולי זה הוא הרמז ל - 7 ימי חג הסוכות.<br /><br />הסבר אחר שקצת קשור – אם הבינוניים נדונים רק בשמיני עצרת, הרי למעשה 7 ימי חג הסוכות הם מעין סיכוי שני – תקווה שנייה. זו התקווה למי שעשה את 7 הימים שבין ראש השנה לבין יום הכיפור כימי חול רגילים ולא התנהג בהם באופן כזה שיהיו עוונותיו נמחלים לכל היותר עד יום כיפור.<br /><br />בהבחנה בין חג הפסח לבין חג הסוכות אומרים, כי בפסח נאמר בפירוש "שבעת ימים תאכלו מצות" וכנגד זה נאמר בסוכות סתם: "בסוכות תשבו שבעת ימים" ואילו המילה "תאכלו" אינה נזכרת כלל וכלל – בפסח אוספים קמחא דפסחא לעניים, שיהיו להם מצות, 4 כוסות ושאר צרכי החג אבל בסוכות החג עולה לעניים בקושי רב.<br /><br />משום כך היה אומר רבי משה פולאק בדרך של הלצה "נשים פטורות מן הסוכה", משום שבעניין חיובי גלות דורשת הגמרא: "משום רישעה אחרת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעויות" (מסכת מכות דף י"ג). גם לערוך גלות, דהיינו לגלות מן הבית אל הסוכה וגם לשבת שם ולאכול עם האישה – בשתי רשעויות אין מחייבים אותו.<br /><br />ובאווירה שמחה זו, תוך בקשת סליחה מהנשים, חג שמח ושבת שלום. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5203836429368215534?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-47302852910028461012007-09-21T09:02:00.000+02:002007-09-21T09:02:09.517+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>קשה עלי פרידתך</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#660000;">מוקדש לע"נ מאיר איגל ע"ה</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;color:#660000;">הרהורים של בוקר סיום ה"שבעה" המקוצרת, מאת שי שגב</span></div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ידוע המאמר על פיו השמחה בשמנ"ע ושמח"ת הינה פורצת כל גבול ואינה מתבטאת דווקא בעניינים גשמיים כמו 4 מינים, קרבנות (בסוכות 70 פרים ובשמנ"ע רק פר אחד) וכו', אלא שמחה רוחנית גבוהה</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ומה טעם בכך? אמרו חז"ל: </span><span style="font-family:arial;">"משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון, אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך." (סוכה נה). ועוד אומרים הואיל ואומר הקב"ה לעם ישראל - "קשה עלי פרידתכם" על כן הוא עושה לנו שמחה מיוחדת איתו על מנת שיהיה קל יותר להיפרד. ויש בכך דברים עמוקים ביותר שלא אכנס אליהם כאן. ואכמ"ל</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מצאנו, <strong><span style="color:#000099;">שאפילו לקב"ה כביכול קשה להיפרד מבני ישראל</span></strong>, ואינו מבדיל בין צדיק לרשע כביכול, לקב"ה קשה להיפרד מכל יהודי וצדיקים - על אחת כמה וכמה. . </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ואם כך מה נגיד אנו, שאנו צריכים להיפרד באופן פתאומי, ללא כל הכנה, מידידנו היקר והאהוב מאוד מאוד מאיר בן בצלאל איגל ע"ה, כיצד נמצא נחמה לעצמנו וכיצד נוכל לנחם את המשפחה הכואבת והשבורה?</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;color:#000066;"><strong>אין תשובה לכך, הקב"ה רצה את מאיר ע"ה קרוב אליו, "בקרובי אקדש" הוא לקח את ר' מאיר ע"ה בעיתוי כזה שעורר רבים רבים מאיתנו למחשבות של תשובה והבנה עד כמה אנחנו זמניים, מה העיקר ומה הטפל בעולם הזה.</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;color:#000066;"><strong>ר' מאיר היקר, קשה עלינו פרידתך! יהי רצון שכפי שפעלת כאן בחסד ובשמחה ובאהבת ישראל, תפעל גם למעלה עבור משפחתך, קהילתך ועם ישראל כולו לזירוז הגאולה במהרה.</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4730285291002846101?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-10268723361099316902007-09-21T08:45:00.000+02:002007-09-21T08:45:53.977+02:00<div align="right"><span style="font-size:180%;"><span style="color:#660000;"><strong><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;">נעשה אדם </span></strong></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מאת מיכאל אורון עבור <span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span><br /><br /><span style="color:#660000;"><strong>"ויאמר אלוקים נעשה אדם........ויברא אלוקים את האדם"</strong></span> (בראשית א',כ"ו-כ"ז). לא מצאתי ולו פרשן אחד שאיננו מתייחס למלים אלו: למה "<strong>נעשה</strong>" בלשון רבים ? למי אמר זאת הקב"ה? הרי הכתוב אומר בפסוק הבא ביחיד "ויברא אלוקים" אז למה כאן "נעשה"? מה יגידו המינים וחסרי האמונה על השימוש בלשון רבים? ועוד שאלות רבות.<br />הבה נתרכז רק בשאלה אחת: <strong><span style="color:#cc6600;">למי פנה הקב"ה?</span></strong> פניתי למספר מקורות קדומים מהם שאבו הפרשנים וניסיתי להבין מה ניתן ללמוד מכל מקור.<br />הזוהר (זוהר חדש,בראשית כ"ז) מספר על מפגש בטבריה בין רשב"י, רבי פנחס, רבי אבהו ורבי יצחק. לבקשתם של המשתתפים הסביר רשב"י את הפסוק הזה:<br />כשברא הקב"ה את העולם היה עיקרו מים. הקב"ה מינה שלשה אומנים: שמים, מים וארץ ועל ידי אלו נברא כל מה שבעולם הזה.למים ציווה להתכנס במקום אחד "יקוו המים" וכך יצאה הארץ. לארץ אמר: "תוצא הארץ נפש חיה". לשמים אמר "הבדילו בין מים למים" וכך נוצר הרקיע. אמר לארץ: "תוצא הארץ דשא עשב", ולשמים אמר "והיו בכם מאורות", ולמים אמר "ישרצו המים שרץ נפש חיה". כאשר הגיע יום השישי אמר להם: אף אחד אינו יכול לעשות ברייה זו לבדו, אלא כולכם תתחברו ותתנו את הגוף ואני אתן את הנשמה. אותו חלק שאתם תורמים-הגוף, יהיה כמוכם ולא יזכה לקיום נצחי.הנשמה שאני נותן בו באדם תדמה לי ויהיה לה קיום עולמים.על כן נאמר בלשון שותפות "נעשה אדם",ואין הקב"ה משותף עם שום ברייה זולת האדם.עד כאן דברי הזוהר.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">באופן כזה משתף הקב"ה את העולם בבריאת בני אדם,כמו שלמדנו: "שלשה שותפים באדם,האיש ואשתו והקב"ה". גם הירושלמי בברכות (פרק ט',הלכה א') מדבר על שותפות משולשת זאת מאדם וחווה ואילך.על פי הסברו שם של רבי שמלאי לתלמידיו, במלים "נעשה אדם" פונה הקב"ה לכל איש ואישה עתידיים ומציע להם שותפות ביצירת ילדיהם.<br /><strong><span style="color:#000099;">איזה כובד ראש ואחריות עצומים מטילה עלינו עובדה זאת,הן כיצורי אנוש שחלק אלוה בנו,ואף יותר מכך כהורים לצאצאים ביודענו שהקב"ה שותף אתנו בהולדתם</span></strong>.!</span></div><span style="font-family:arial;"><div align="right"><br />בבראשית רבה (בראשית,פרשה ח') מוסיפים התנאים הדורשים אפשרויות נוספות באשר למי פנה הקב"ה,ואנסה לנמק על פי פירוש "יפה תואר". רבי אמי אומר: "<span style="color:#663366;"><strong>בלבו</strong></span> <strong><span style="color:#330033;">נמלך</span></strong>". מדרש זה יכול ללמדנו שהאדם בעל יכולת חשיבה המביאה להחלטה ובחירה, ולכן בעל כוח רצון ולא עבד לחוקי הטבע כשאר הבריות,לכן דווקא ביצירתו נמלך הקב"ה בעצמו.<br />רבי שמואל בן נחמן אומר "<span style="color:#330033;"><strong>במעשה כל יום נמלך</strong></span>". האדם מנהיג את שאר הבריות ,והרי אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם נמלכים בהן.ומוסיף רשב"ן בשם רבי יונתן לקח חשוב עבורנו: הקב"ה רומז לנו שבעולם שברא יהיו גדולים וקטנים,חזקים וחלשים "ואם יבוא הגדול והחזק אומרים לו ,למד מבוראך שהוא ברא עליונים ותחתונים,כיוון שבא לברוא את האדם נמלך באלו שבראם"- בין אם אלו מלאכי השרת,השמיים והארץ, מעשה כל יום או כל מי שמופיע באחד הפירושים.במלותיו אלו של הכל יכול "נעשה אדם" <span style="color:#330033;">מלמד אותנו הבורא את חובת הצניעות וההתחשבות בחלש מאתנו המוטלת דווקא על החזק והשולט</span>.</div><div align="right"></div><div align="right">יהי רצון שנתחדש כמו העולם ונקיים את שותפותינו - שליחותנו - עם הקב"ה באמונה כפי שכל שותף אמיתי מחוייב לה.<br /><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1026872336109931690?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-56496844835574879912007-07-14T22:55:00.000+03:002007-07-14T22:55:08.349+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#330033;"><strong>הכל תלוי בגישה</strong></span></div><div align="right"><span style="font-size:130%;color:#330033;"><strong>מאת שי שגב - מיוחד לביטאון "ראש הגבעה - גבעת שמואל" לפרשת מטות</strong></span></div><br /><div align="right">אחד הסיפורים הקלאסיים בפרשה הוא סיפורם של בני ראובן ובני גד, המבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. ונשאלת השאלה, כיצד היתה תעוזה כזאת לבני ראובן ובני גד, לאחר שמשה מטיח בהם ביקורת נוקבת מאוד, עדיין לגשת אליו ולהציע לו שהם יבנו גדרות צאן, וערים לטפיהם, ויצאו למלחמה. הרי משה שלל את הדברים? אכן, משה מתח ביקורת נוקבת, אולם עדיין יש לעיין בפסוקים כדי לראות את הדברים בבירור, ולהשוותם לאחר מכן למהלך הדברים בספר יהושע</div><div align="right"> </div><div align="right"></div><div align="right"><span style="color:#000099;">ומקנה רב היה לבני ראובן</span> ... ולכן הם באים למשה: <span style="color:#000099;">ויבאו בני-גד ובני ראובן <strong><span style="color:#990000;">ויאמרו</span></strong> אל-משה ...</span> [רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי] <span style="color:#000099;"><strong><span style="color:#660000;">ויאמרו</span></strong> אם-מצאנו חן בעיניך.... <strong><span style="color:#660000;">ויאמר</span></strong> משה לבני-גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה... </span>ולמרות זאת בני ראובן ובני גד לא מוותרים - <span style="color:#000099;">ויגשו אליו <strong><span style="color:#660000;">ויאמרו</span></strong> גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו...</span> ואז משה מתרצה: <span style="color:#000099;"><strong><span style="color:#660000;">ויאמר</span></strong> אליהם משה אם-תעשון את-הדבר הזה .... והייתם נקים מה' ומישראל ... <strong><span style="color:#660000;">ויאמר</span></strong> בני-גד ובני ראובן אל-משה <strong><span style="color:#660000;">לאמר</span></strong> עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה... ויענו בני-גד ובני ראובן <strong><span style="color:#660000;">לאמר</span></strong> את אשר דבר ה' אל-עבדיך כן נעשה</span>. </div><div align="right"> </div><div align="right">המפתח לכל הסיפור הזה, הוא האמירה - כידוע יש מספר לשונות להעברת מסר, יש לשונות קשים: <span style="color:#003300;">דיבור</span> [אמירה בעוצמה ובקול רם] <span style="color:#003300;">היגד</span> - דברים קשים, ויש <span style="color:#003300;">אמירה</span>, שהיא לשון רכה. במקרה שלנו, משה <strong><span style="color:#660000;">אומר</span></strong> אמנם לבני ראובן ובני גד תוכחה, אוםל הוא <strong><span style="color:#660000;">אומר</span></strong> זאת בנועם, לא בצעקה, לא בדיבור קשה, - אומר דברים קשים ביותר, אולם בדרך של <strong><span style="color:#660000;">אמירה</span></strong>. ולכן בני ראובן אוזרים עוז לבוא למשה ולהציע לו - כאשר מנהלים שיחה תרבותית אפשר לומר דברים קשים ביותר, אולם הצד השני מוכן לשמוע אותך. </div><div align="center">***</div><div align="center"> </div><div align="right"></div><div align="right">ועתה נלך לספר יהושע: חולפות 15 שנה, בני ראובן בני גד וחצי שבט המנשה מסיימים לסייע לכיבוש ולחלוקה, והם מקימים מצבה לזכר ברית הדם בין השבטים, לזכר המלחמה יחד. אולם ישראל חושדים בבני ראובן, גד וחצי המנשה, ולכן הם רוצים לעלות עליהם למלחמה - ושימו לב מה קורה - יהושע כב:</div><div align="right"></div><div align="right"><span style="color:#000099;">וישובו וילכו בני-ראובן ובני-גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משילה אשר בארץ-כנען ללכת אל-ארץ הגלעד...ויבנו בני-ראובן ובני-גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על-הירדן מזבח גדול למראה... וישמעו בני-ישראל ... ויקהלו כל-עדת בני-ישראל שלה לעלות עליהם לצבא.</span> - ואז הם שולחים אליהם את פנחס - ושימו לב: <span style="color:#000099;">ויבאו אל-בני-ראובן ואל-בני-גד ואל-חצי שבט-מנשה אל-ארץ הגלעד <strong><span style="color:#660000;">וידברו</span></strong> אתם לאמר. מה-המעל הזה...</span> כאן מדברים איתם דברים קשים ביותר - והתשובה אינה מאחרת לבוא: <span style="color:#000099;">ויענו בני-ראובן ובני-גד וחצי שבט המנשה <strong><span style="color:#660000;">וידברו</span></strong> את-ראשי אלפי ישראל... ונאמר נעשה-נא לנו לבנות את-המזבח לא לעולה ולא לזבח... כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את-עבדת ה'... חלילה לנו ממנו למרוד בה'</span> ואז הדברים האלה היוצאים מהלב, משכנעים את פנחס ושימו לב: <span style="color:#000099;">וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את-<strong><span style="color:#660000;">הדברים</span></strong> אשר <strong><span style="color:#660000;">דברו</span></strong> בני-ראובן ובני-גד ובני מנשה וייטב בעיניהם, <strong><span style="color:#660000;">ויאמר</span></strong> פינחס ... היום ידענו כי...לא-מעלתם בה' ...</span> והם חוזרים הביתה והכל בא על מקומו בשלום</div><div align="right"></div><div align="right">כאן הסיפור כבר שונה לחלוטין: פנחס מגיע עם נציגי העם כאשר הם כועסים מאוד ומעוניינים לצאת למלחמה, והם לא רק מעבירים מסר קשה, אלא עושים זאת בדרך של <strong><span style="color:#660000;">דיבור</span></strong>, קרי צועקים בקול רם, וכמים הפנים לפנים - גם בני ראובן מחזירים להם <strong><span style="color:#660000;">דיבור</span></strong> היוצא מהלב, בקול רם, וכאשר פנחס שומע את הלשון החזקה <strong><span style="color:#660000;">והדברים</span></strong> היוצאים מהלב, הוא משתכנע, ואז עובר <strong><span style="color:#660000;">לאמירה</span></strong> - מדבר בפיוס ומסיים את הענין בכי טוב. הדבר ממחיש את ההבדל בין המערכה הראשונה לבין המערכה השניה - בשניהם אמרו דברים לא קלים, אולם הכל שונה בשל אופן העברת הדברים בפעם הראשונה בנחת, בפעם השניה בדיבור קשה. </div><div align="right"></div><div align="right"><strong><span style="color:#003300;">ומה המוסר השכל שאנו יכולים ללמוד מכך?</span></strong></div><div align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5649684483557487991?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-43587435941445413462007-05-20T18:24:00.000+03:002007-05-20T18:24:25.605+03:00<a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RlBoHQTQaAI/AAAAAAAAAI0/ObS2Mv1f5mc/s1600-h/222.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5066664054635915266" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RlBoHQTQaAI/AAAAAAAAAI0/ObS2Mv1f5mc/s400/222.JPG" border="0" /></a><br /><div align="right">קבלת התורה - כאיש אחד בלב אחד</div><br /><div align="right">מאת רפי מגיד</div><br /><div align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4358743594144541346?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-41947346569616210592007-05-13T09:06:00.001+03:002007-05-13T09:06:29.492+03:00<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rkaq1pP4OyI/AAAAAAAAAIs/BOBE5b-DZCA/s1600-h/breshit.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5063922669606943522" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rkaq1pP4OyI/AAAAAAAAAIs/BOBE5b-DZCA/s400/breshit.JPG" border="0" /></a><br /><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4194734656961621059?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-52889201700352256972007-05-09T16:28:00.000+03:002007-05-09T16:28:08.532+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>הרהורי מוסר לפרשת בהר</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#660000;"><strong>ענייני שמיטה, יובל, ריבית ועבד</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;color:#000099;"><strong>מיוחד לביטאון "ראש הגבעה - גבעת שמואל", מאת שושנה משרקי</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">פרשת בהר מכילה הוראות והנחיות אשר חייבות להיות קובעות בסדרי כלכלה, חברה, ומדינה, לעם נבחר על אדמת הקודש. פרשה זו מאירה, עד כמה רחקנו בעידן הטכנולוגיה, האינטרנט והגרען, מחיי הפשטות, עבודת האדמה והטבע. וכי למי מאיתנו או לכמה נותר שדה להשבית בשנת השמיטה? להשליך יהבו על ה' יתברך שלא יחסר? ועוד להלוות לאחינו בלי ריבית, כפי שכתוב "נתון תיתן לו, ולא יירע לבבך בתתך לו" (בשביל זה יש היום בנקים). </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">למרבה האירוניה, ככל שהתקדמנו ברדיפה אחרי גילוי צופן הקיום, השגת חיי רווחה ונוחיות, ככל שיש לנו יותר כסף, יותר אמצעים, יותר טכנולוגיות, יותר נשק, למרות זאת אנו נעשינו פחות שלווים ופחות בטוחים. מי מאיתנו יכול להעיד, שבטחונו תלוי ברכושו ומעמדו, וחייו על אדמתו? לנוכח מה שעינינו רואות ואזנינו שומעות בימים אלה?</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">פרשה זו באה להזכירנו של מי הכל, הרכוש, האדמה, למי חיינו. ושונה זאת גם בנביאים ובכתובים.: "כי לי כל הארץ" (ויקרא כה כג); "לי הכסף והזהב נאום ה' צבאות" (חגי ב ח); "לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה" (תהלים כד א). כל תפיסה של קניין פרטי פסולה ומזוייפת היא - אמונתו של האדם ב"אדון הכל" אשר לו "הארץ ומלואה", צריכה להנחות אותו להשתמש ברכושו ובממונו, לעשות נחת רוח לבוראו, הן במצוות שבין אדם לחברו, והן במצוות שבין אדם למקום. לכאורה, יבואו אנשים ויאמרו שתפיסה זו דומה לתפיסה הקומוניסטית. ובכן, הדבר אינו נכון כלל וכלל! הקומוניזם שלל את קיומו של בורא לעולם, ואמנם לא נתן קניין לאדם, אלא למדינה, אולם שליטי המדינה ניכסו את הנכסים לעצמם, במרמה ותוך גניבה על עמם. ואילו בראש הפירמידה היהודית עומד מלך, שאינו מלך אלא עבד! הוא מאמין ויודע כי הרכוש אינו שלו, ואין הבדל בינו לבין אחד העם. הרכוש שייך לקב"ה - זהו ההבדל הגדול בין השיטות. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">קניין פרטי מעודד אמנם את פיתוח הכלכלה על ידי מתן תמריץ למי שמעבד את האדמה, יוצר וכדומה, אולם הוא גם גורם לתקלות גדולות - לאינדיבידואליזם, להזנחת האחר, לגאווה והתנשאות, למדידת האדם לפי הצלחותיו הכלכליות, כל אלה מאוסים הם עד מאוד, ותקלתם גדולה. דווקא הפיתרון היהודי הוא הנכון - מי שמעבד את האדמה, מי שיוצר, מקבל זכות שימוש, אולם באותה מידה הוא זוכר כי הקב"ה הוא נותן לו כוח לעשות חיל, כי יש מערכת מוסרית הגוברת על הקניין הפרטי שלו, כי יש לו מחוייבות לחברה שהוא חי בה, כי האדמה תחזור לבעליה, כך גם אנו מעודדים כלכלה, אולם גם קיומם של ערכים חשובים אחרים. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">אם נכבד ונבין זאת, יתבטלו כל מיני חשבונות אנוכיים של חששות ודאגות. חיינו כעם נבחר, אור לגויים, על אדמתנו הקדושה, תלויים בחסדים ובמעשים טובים כדוגמא לחברה מתוקנת והוגנת. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">התורה באה לעשות את ישראל לעבדי ה' על אדמת הקודש, באה לבסס את חיי הכלכלה והחברה על סדרי טהרה של חיים טבעיים וקדושים.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מי יתן ויתקיים בנו הפסוק "כי לי בני ישראל עבדים", ולא נשכח את תכלית קיומנו, להמשיך חסדו יתברך, קונה שמים וארץ - לתת, ולתת ועוד פעם לתת, כל אחד לפי יכולתו, כשרונו וידו המשגת, בכל שטחי החיים, למען זולתו. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5288920170035225697?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-5415099303824861692007-05-09T12:14:00.000+03:002007-05-09T12:14:23.881+03:00<a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGQJZP4OxI/AAAAAAAAAIk/FNIeUkHbWwM/s1600-h/23_04_2007+19_49_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485947211856658" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGQJZP4OxI/AAAAAAAAAIk/FNIeUkHbWwM/s320/23_04_2007+19_49_0001.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OsI/AAAAAAAAAH8/YAPuLfu5W2U/s1600-h/23_04_2007+18_52_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485590729571010" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OsI/AAAAAAAAAH8/YAPuLfu5W2U/s320/23_04_2007+18_52_0001.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OtI/AAAAAAAAAIE/ugfnTDat06g/s1600-h/23_04_2007+19_12_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485590729571026" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OtI/AAAAAAAAAIE/ugfnTDat06g/s320/23_04_2007+19_12_0001.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OuI/AAAAAAAAAIM/uaW0Cy0eAEg/s1600-h/23_04_2007+19_19_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485590729571042" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP0pP4OuI/AAAAAAAAAIM/uaW0Cy0eAEg/s320/23_04_2007+19_19_0001.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP05P4OvI/AAAAAAAAAIU/6sgoM-xo8no/s1600-h/23_04_2007+19_24_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485595024538354" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP05P4OvI/AAAAAAAAAIU/6sgoM-xo8no/s320/23_04_2007+19_24_0001.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP05P4OwI/AAAAAAAAAIc/kWLRMi7aeH0/s1600-h/23_04_2007+19_44_0001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5062485595024538370" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RkGP05P4OwI/AAAAAAAAAIc/kWLRMi7aeH0/s320/23_04_2007+19_44_0001.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">תמונות ממיצג יום העצמאות תשס"ז - קהילת <strong>שירה חדשה</strong> (לכתבה מורחבת ראו גיליון פרשת בהר-בחוקותיי של ביטאון ראש הגבעה). הנושא: 40 שנה לשחרור ירושלים</span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:130%;">לתמונות נוספות ראו </span><a href="http://picasaweb.google.com/tsachiw/RxaYcK?authkey=_ihyFCtysxk"><span style="font-size:130%;">http://picasaweb.google.com/tsachiw/RxaYcK?authkey=_ihyFCtysxk</span></a></span></div><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><br /><br /><div align="right"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-541509930382486169?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-43423411114156097572007-05-03T22:57:00.001+03:002007-05-03T22:57:09.038+03:00<a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZJP4OnI/AAAAAAAAAHU/XLPtHZcdgYY/s1600-h/סיום+מועד+001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060425733004343922" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZJP4OnI/AAAAAAAAAHU/XLPtHZcdgYY/s400/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93+001.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZZP4OoI/AAAAAAAAAHc/415EBH3qTDY/s1600-h/סיום+מועד+002.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060425737299311234" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZZP4OoI/AAAAAAAAAHc/415EBH3qTDY/s400/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93+002.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZpP4OpI/AAAAAAAAAHk/gZeoiI66zPE/s1600-h/סיום+מועד+003.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060425741594278546" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZpP4OpI/AAAAAAAAAHk/gZeoiI66zPE/s400/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93+003.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZpP4OqI/AAAAAAAAAHs/JAZgNmYHHnM/s1600-h/סיום+מועד+004.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060425741594278562" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-ZpP4OqI/AAAAAAAAAHs/JAZgNmYHHnM/s400/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93+004.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-Z5P4OrI/AAAAAAAAAH0/Ntw0d2RlxiQ/s1600-h/סיום+מועד+005.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060425745889245874" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjo-Z5P4OrI/AAAAAAAAAH0/Ntw0d2RlxiQ/s400/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93+005.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#cc6600;">סיום מסכת חגיגה וסדר מועד</span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#cc6600;">בית הכנסת אברהם יגל</span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#cc6600;">גבעת שמואל</span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#cc6600;">טו באייר תשס"ז</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4342341111415609757?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-47719052694853866602007-05-03T22:02:00.000+03:002007-05-03T22:02:50.990+03:00<a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjoxHJP4OmI/AAAAAAAAAHM/OArzbUMCAc8/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+013.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060411130115537506" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjoxHJP4OmI/AAAAAAAAAHM/OArzbUMCAc8/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+013.jpg" border="0" /></a> <a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcZP4OjI/AAAAAAAAAG0/XqEhxKGxq9o/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+012.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060410395676129842" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcZP4OjI/AAAAAAAAAG0/XqEhxKGxq9o/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+012.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjoxG5P4OlI/AAAAAAAAAHE/qESkrsYyxuQ/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+010.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060411125820570194" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjoxG5P4OlI/AAAAAAAAAHE/qESkrsYyxuQ/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+010.jpg" border="0" /></a><br /><div><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowbpP4OgI/AAAAAAAAAGc/-Db8pELTrjA/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+007.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060410382791227906" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowbpP4OgI/AAAAAAAAAGc/-Db8pELTrjA/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+007.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjowb5P4OhI/AAAAAAAAAGk/vLtD6FSzyqo/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+008.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060410387086195218" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rjowb5P4OhI/AAAAAAAAAGk/vLtD6FSzyqo/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+008.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcJP4OiI/AAAAAAAAAGs/_vbBw2y2BMM/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+009.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060410391381162530" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcJP4OiI/AAAAAAAAAGs/_vbBw2y2BMM/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+009.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcpP4OkI/AAAAAAAAAG8/CYLRSbl5E08/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+011.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060410399971097154" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjowcpP4OkI/AAAAAAAAAG8/CYLRSbl5E08/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+011.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovNpP4ObI/AAAAAAAAAF0/bUnKJeWjgUw/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+001.jpg"></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovN5P4OcI/AAAAAAAAAF8/XdW8aexaXhk/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+002.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060409047056398786" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovN5P4OcI/AAAAAAAAAF8/XdW8aexaXhk/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+002.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovN5P4OdI/AAAAAAAAAGE/m5XuptgfrnY/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+003.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060409047056398802" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovN5P4OdI/AAAAAAAAAGE/m5XuptgfrnY/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+003.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovOZP4OeI/AAAAAAAAAGM/XACVPo-0thA/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+004.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060409055646333410" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovOZP4OeI/AAAAAAAAAGM/XACVPo-0thA/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+004.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovO5P4OfI/AAAAAAAAAGU/HcQiyuERx9Y/s1600-h/לג+בעומר+תשסז+005.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5060409064236268018" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RjovO5P4OfI/AAAAAAAAAGU/HcQiyuERx9Y/s400/%D7%9C%D7%92+%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%96+005.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#660000;"><strong>תמונות מחגיגות ל"ג בעומר של בתי הספר בגבעת שמואל - יום חמישי ט"ו אייר תשס"ז</strong></span></div><br /><br /><br /><div align="right"><strong><span style="font-family:Arial;font-size:180%;color:#660000;"></span></strong></div><br /><br /><br /><div align="right"></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4771905269485386660?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-63811464404569965372007-05-03T08:53:00.001+03:002007-05-03T08:53:29.398+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;color:#990000;"> ל"ג בעומר: מאבילות לשמחה</span></strong><br /><strong><span style="font-size:130%;"><span style="color:#990000;">ליקט וערך עבור ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל: דר. יהושע מירון</span> <br /></span></strong>במאמר זה נידרש לשאלת הקשר בין מרד בר-כוכבא למינהגי האבלות בספירה והחגיגה בל"ג בעומר.<br />בימי בית המקדש היו ימי הספירה ימי שמחה כיאה לימי בכורים והבאת העומר. ר' נטרונאי גאון (958 לספירה) הוא הראשון שמספר על המנהג מימי התנאים שלא לשאת אישה בימי ספירת העומר. והסיבה מובאת בתלמוד (יבמות ס"ב) "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם, ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת (ולפי ר' זרחיה הלוי עד פרוס העצרת= דהיינו עד ל"ג בעומר). אמר רב חמא בר אבא ואיתמיא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מה היא? אמר ר' נחמן: אסכרה (המחלה המידבקת דיפטריה?)". והגמרא מסכמת בקביעת ההלכה: "שמי שנשא אשה בילדותו ישא בזקנותו". והדברים תמוהים. כיצד המחלה המיתה רק את תלמידי ר' עקיבא ולא פגעה באחרים? וכיצד יתכן שדווקא תלמידי ר' עקיבא שלמדו מרבם "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה" לא נהגו כבוד זה בזה? ומה הקשר בין הנאמר ביבמות לבין מנהגי האבלות הנוהגים בספירה (ראה בשו"ע או"ח): "ומנהג בכל ישראל שלא לישא אשה בין פסח לעצרת משום אבלות... ונוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר.. ונהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד העצרת משקיעת החמה ואילך ועד שחרית".<br />הסבר כולל לשאלות ולמנהגים מביא הרב קורמן ז"ל (בספר פענוח אגדות): התלמוד נכתב תחת שלטון רומי, ולכן יש בו אירועים שצונזרו והוזכרו רק ברמיזה. ר' עקיבא היה מתומכי בר כוכבא ועזר בארגון המרד ברומאים, בגיוס כספים וציוד, והורה לתלמידיו להצטרף כחיילים למרד. כל 24,000 תלמידיו הצטרפו לצבאו של בר כוכבא והיו בעלי המוטיבציה הפעילים ביותר. זו הסיבה לכך שהרומאים שראו את הקשר לימוד תורה = מוטיבציה, אסרו על הוראת התורה בישראל לאחר כשלון המרד. בשלב ההכנות למרד תלמידים רבים החליטו מרצונם שלא לשאת נשים כדי שלא יאולצו להשתחרר מהצבא בשל "ונקי יהיה לביתו שנה אחת". לכן נכתב 12,000 זוגיים לרמוז שמרביתם היו ללא בת זוג. ומכאן המקור לא לשאת נשים בספירת העומר כהזדהות עם מרבית התלמידים, שלפי איגרת ר' שרירא גאון נפלו במלחמה כחיילים בידי הרומאים בתקופה שבין פסח ועד פרוס העצרת (ל"ג בעומר). התלמידים נפלו במלחמה (מיתה רעה) ולא במחלה (אסכר = חייל בתורכית, ולא מחלה שנועדה לעין הצנזור הרומאי). בין הלוחמים היו גם נשואים (יותר משנה) מלפני גיוסם. ולהם אפשרו לפקוד מדי פעם את ביתם לחופשות קצרות. ולכן נהגו הנשים הצעירות לא לעשות מלאכה ולחכות לבעליהן שהיו עשויים להופיע דווקא בלילות מפחד הרומאים. וזהו המקור להימנעות מעבודת הנשים בספירה דווקא בלילות. ומכאן מובנת הלכת חז"ל: "מי שנשא אשה בילדותו ישא בזקנתו", שבאה לעודד את החיילים הנשואים לפקוד את נשותיהם, (הם נמנעו מכך כהזדהות עם חבריהם הרווקים) כדי לעודד ילודה בעם ישראל.<br />ולמה נאמר בתלמוד "שמתו משום שלא נהגו כבוד זה בזה"? לענ"ד: התלמוד דיבר גנאי בתלמידים-הלוחמים עבור עין הצנזור הרומאי או בגלל התנגדות חכמי הדור למרד ברומאים, והליכת התלמידים למלחמה לפי שיטת היחיד של ר' עקיבא.<br />ומה הסיבה לחגיגה בל"ג בעומר, והקשרה ליום פטירתו של ר' שמעון בר יוחאי? <br />לפי המסורת בל"ג בעומר חל מפנה מכריע לטובת צבאו של בר כוכבא, ואחד מגדודיו אף כבש את ירושלים והחזיק בה לזמן קצר, ומכאן המקור לחגיגה. לאחר כשלון המרד הסמיך ר' עקיבא רק 5 תלמידים, וביניהם ר' שמעון בר יוחאי, שהתחבא 12 שנים במערה מחשש שיתפסוהו הרומאים. ורשב"י הוא שיצר מחדש את הקשר שבין העם לארץ ולתורה. וכך מובא בתלמוד (שבת דף קלח עמוד ב): "תנו רבנן: כשנכנסו רבותינו (לאחר המרד) לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ... תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר (דברים לא) 'כי לא תשכח מפי זרעו'. אלא מה אני מקיים 'ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו' - שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד". ולכן חיבר רשב"י את ספר תורת הסוד, ה"זוהר הקדוש", וגילה את סודות התורה לחבריו, על מנת שלא תשכח תורה מישראל. בל"ג בעומר גם החל המבול בימי נח. ולפי התלמוד "כל ימיו של רבי שמעון בן יוחי לא נראתה הקשת בענן", מפני שהקשת באה במקום שאין זכות לכפרה, ורק ברית הקשת לאחר המבול מזכירה לקב"ה שלא להעניש; אבל רשב"י, זכויותיו הגנו על הדור ולא היה צורך בקשת בימיו. ולכן כזכר למרד בר כוכבא ולרשב"י נוהגים הילדים לשחק בל"ג בעומר בקשת וחץ. <span style="color:#663366;">מכל זה אנו רואים שרשב"י היה מגן על דורו ועל דורות הבאים בתפילותיו ובתורתו, עד לבוא הגואל במהרה בימינו אמן</span>. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-6381146440456996537?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-2159795008537923502007-04-06T17:14:00.001+03:002007-04-06T17:14:22.421+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>מי הכי חשוב?</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">מאת שי שגב עבור <span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">כנגד ארבעה בנים דברה התורה - מיהו החשוב מכולם? לכאורה, התשובה מתבקשת, החכם הוא הטוב מכולם. אולם עלינו לדעת, שכמו שארבעת המנים, כל אחד חושב שהוא הטוב ביותר, כך גם ארבעת הבנים - כולם מתווכחים על הבכורה.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#000099;">החכם</span></strong> - דומה לאתרוג. הוא מלא חכמה ויופי, וכמובן הוא חשוב מאוד. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#000099;">הרשע</span></strong> - מה יטען? הוא יטען שלו יש פוטנציאל גבוה יותר, שהרי אם יחזור בתשובה, הוא יעמוד במקום הרבה יותר טוב מאשר הצדיק, במקום שבעלי תשובה עומדים..... יתרה מזאת, לרשע יש פוטנציאל להיות חכם, לאחרים לא</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#000099;">התם</span></strong> מה יטען: שעדיף להיות תם, שהרי רואים אנו שמי שיש לו חריפות הוא עלול להעלות שאלות ולהגיע לרשעות. הרי זו עמדת החסידות - תמים תהיה עם ה' אלוקיך. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ואילו <strong><span style="color:#000099;">שאינו יודע לשאול</span></strong> אומר - אני הטוב מכולם, שהרי האמונה שלי בקב"ה היא שלמה, לי אפילו אין שאלות. אני מקבל הכל כפשוטו באמונה שלמה ותמימה, ואין לי שום שאלות, כך יהודי צריך לחיות</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מי אכן הטוב מכולם? נראה לי שהחוכמה הינה לקחת מכל אחד את התכונות המיוחדות והדברים הטובים שלהם, ולאגוד אותם יחדיו. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-215979500853792350?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-55611241748416164072007-04-06T17:07:00.001+03:002007-04-06T17:07:06.651+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>כך דברה התורה</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מאת שי שגב - עבור <span style="color:#993300;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="font-size:130%;"><strong>כך קוראים אנו בהגדה של פסח:</strong></span></div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">בָּרוּךְ הַמָּקום, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. </span></div><div align="right"><span style="color:#660000;">כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול. </span></div><div align="right"><span style="color:#660000;">חָכָם מָה הוּא אומֵר? מָה הָעֵדות וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: </span></div><div align="right"><span style="color:#660000;">רָשָׁע מָה הוּא אומֵר? מָה הָעֲבודָה הַזּאת לָכֶם. לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: </span></div><div align="right"><span style="color:#660000;">תָּם מָה הוּא אומֵר? מַה זּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". </span></div><div align="right"><span style="color:#660000;">וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיום הַהוּא לֵאמר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. </span></div><div align="right"> </div><div align="right">רבים הפירושים על קטע זה, של ארבעת הבנים, וכולם מתמקדים בבנים - אחד אומר שמדובר בארבעה מרכיבים של עם ישראל; אחד אומר שמדובר בתקופות שונות בחיי עם ישראל ושלישי אומר שאלו ארבעה מרכיבים בנפש האדם, שכל אחד מהם יוצא בשלב אחר. </div><div align="right"> </div><div align="right">ואני מבקש להציע פירוש נוסף, המתיישב היטב עם לשון הכתוב: אין מדובר בבני אדם, אלא בדרכים להבנת הטקסט של יציאת מצרים. דהיינו - כאשר אתה קורא את הפרשות שמות - בשלח, סיפור יציאת מצרים, הקריאה מעוררת אצלך 4 סוגים של חוויות - וכל אחת מהן אומרת דרשני, קרי כל אחת קוראת לך לנסות ולהבין אותה - וזו משמעות המלה בנים, קרי אפשרויות של הבנה. </div><div align="right"> </div><div align="right">נראה כיצד הדברים מתיישבים בטקסט :</div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">בָּרוּךְ הַמָּקום, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. </span></div><div align="right"> </div><div align="right">כאן פותחים אנו, ברוך הקב"ה שנתן לנו את התורה, גם כאשר תהיינה שאלות, התורה תמיד תהיה הקדושה. והאמונה בה תהיה שלמה. </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול. </span></div><div align="right"> </div><div align="right">התורה - הכוונה כאן הטקסט של התורה "מדבר אלינו" ב-4 אופנים שונים ומעורר שאלות שונות, וקורא לנו להבין אותו. </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">חָכָם מָה הוּא אומֵר? מָה הָעֵדות וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן: </span></div><div align="right"> </div><div align="right">הסוג הראשון הוא הטקסט המראה לנו טקסים שונים, מסרים שונים, סיפור המגלה טפח ומכסה טפחיים. השאלה הראשונה - החכמה - הינה מה הטקסט הזה בא ללמד אותנו? על מה הוא מעיד? מהם החוקים שהוא רוצה לומר לנו? והתשובה לשאלה זו - הינה אין סוף: ככל שתקרא יותר, אתה תבין ותעמיק יותר. אין מפטירים אחר הפסח, דהיינו, אין סוף ללימוד שאנו יכולים ללמוד מהפסח - אפיקומן - הוצא עוד ועוד מן - עוד ועוד מסרים, עוד לקחים, עוד מצוות, עד בלי די. </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">רָשָׁע מָה הוּא אומֵר? מָה הָעֲבודָה הַזּאת לָכֶם. לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל: </span></div><div align="right"> </div><div align="right">הטקסט מעלה לנו גם שאלות שהינן כפרניות: אמרנו שעניין מצרים מעורר לנו עדות - אולם מה הפירוש של כל העבודה הזאת של שחיטת קרבן פסח? ולשין דם על המשקוף? מה, אנחנו פרימיטיביים? ועוד בבית המקדש, עם כל התיאורים שהכהנים היו מתבוססים בדם? מה העבודה הזאת לכם? הרי אנחנו עם רוחני, טהור, לא מתעסק בכל כך הרבה דם? האם כל עניין הפסח הוא שחיטה ודם? לכאורה מדובר בשאלה נכונה מאוד - הרי כל העניין הוא סמלים, ודווקא קרבן הפסח תופס את רוב נפח החג - למה צריך לעבוד כל כך קשה - הרי אפשר להסתפק בסמלים?כאמור, אומרת לנו ההגדה כי שאלה זו צריכה מענה - והמענה הוא שבעבור העשייה שלנו, ה' עשה לנו והוציאנו ממצרים. יציאת מצרים לא היתה רק עניין רוחני, היא היתה תלויה בעשייה שלנו. בזכות העשיה ומסירות הנפש, אמרנו הלכה למעשה כי אנו חלק מהעם היהודי. זו העדות החשובה ביותר. ואילו היה שם, ולא היה עושה כך, ומוציא עצמו מהעם המתגבש באמצעות מסירות נפש, לא היה נגאל. הטקסט בא ללמד אותנו כי העדות החזקה ביותר, היא היא בעשיה, וזאת כנגד אלה שיתפסו את פסח ויגידו, העיקר שזה בלב, העיקר הכוונה ולא צריך מעשה. לכן הרשע הוא ליד החכם - שלא יקח את דברי החכם, על העדות החוקים והמשפטים, ויוריד את החוקים והמשפטים ויישאר מהטקסט רק עם העדות. </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">תָּם מָה הוּא אומֵר? מַה זּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". </span></div><div align="right"> </div><div align="right">התם במקורותינו הוא אינו טיפש, חלילה, אלא אינו חריף שכל. כאשר אתה מעלה בפניו שאלות הוא אינו יכול להגיע לעצם העניין ולהוציא את התשובה הנכונה. הטקסט של יציאת מצרים מעורר לנו סתירות שאינן מובנות כלל ועיקר. הדוגמה המרכזית של בלבול הינה בשאלת הבחירה החופשית - הקב"ה הרי החליט עוד 430 שנה קודם לכן שבני ישראל יהיה משועברים לפרעה. אם כן למה צריך להעניש אותו? ולאחר מכן, הקב"ה אף מחז את לבו? מה זה? ובמקום אחר נאמר שהקב"ה הטביע את השר של המצרים ששמו מצרים - מכייון שהוא הנהיג את פרעה. אם כך, למה פרעה אשם? האם בכלל יש בחירה חופשית? אומרת לנו ההגדה - אתה תסביר לו שאכן, היתה בחירה חופשית לפרעה, שהרי הקב"ה היה צריך להוציא אותנו בחוזק יד ממצרים, מבית עבדים. פרעה לא רצה לשחרר אותנו. אילו פרעה היה משחרר את ישראל כאשר משה הגיע אליו לראשונה, אזי לא היה נענש. אולם הוא המשיך את השיעבוד וכפר בה', עד כי היה צריך הקב"ה להוציא אותם בכוח, נגד רצונו, ולכן נענש. זו תשובה מרכזית לכל שאלת הבחירה החופשית של מנהיגים הפועלים נגד עם ישראל, ודו"ק</div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="color:#660000;">וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיום הַהוּא לֵאמר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. </span></div><div align="right"> </div><div align="right">הטקסט מגיע גם למצבים שבהם אי אפשר אפילו לשאול - שאלה לא שייכת. יש קטעים סתומים שאיננו מצליחים להתחיל ולהבין אותם, או אפילו את חלקם, לצורך שאלת שאלות, אפילו שאלות של תם. לעתים איננו רואים את המכלול. במצב כזה, בעל ההגדה פותח ואומר - דע לך, שסיפור יציאת מצרים היה צריך להיות בדיוק כך - בעבור זה עשה לי ה' בצאתי ממצרים. כך היה צריך להיות, ולכן נגאלנו. כאן נגמרות השאלות ומתחילה האמונה. </div><div align="right"> </div><div align="right"><span style="font-size:130%;">אכן, שבעים פנים לתורה, ולאחר שנחקור את כולם נסיים היכן שפתחנו - ברוך המקום שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא!</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5561124174841616407?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-52753362260154294482007-04-01T12:06:00.000+03:002007-04-01T12:06:17.799+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>עוד עצה למלחמה ביצר</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">לפרשת צו ולחג הפסח, מאת שי שגב עבור <span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">הפרשה פותחת בציווי לאהרון ולבניו, לערוך עצים על המזבח בבוקר ולהקריב את קרבן העולה. ואומרים על כך חז"ל (אחד הפירושים) - אין צו אלא לשון זירוז, ומדוע זירוז - כי יש כאן חיסרון כיס. ומדוע? מכיוון שהכהנים צריכים לקום מוקדם בבוקר ולהקריב את קרבן העולה ולשים עצים, אולם לא יוצא להם כלום מכך, שכן העולה מוקרבת כליל לה'. וקשה פירוש זה - אמנם הכהנים לא מרוויחים כלום, אולם חיסרון כיס למה לנו? הרי כל שיוצא מהם הוא מאמץ כביכול מיותר אולם לא נחסר כיסם, לכל היותר ניתן לומר שהם לא מרוויחים, או מפסידים את התור להקרבת השלמים (שממנו הם מקבלים נתח יפה), אולם לא מוציאים כסף מכיסם? זאת ועוד: הכהנים הם צדיקים, ומצויים במקדש ונהנים מזיו השכינה, כיצד ניתן לומר שיתעצלו במלאכת הקודש?</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;color:#660000;">אלא שחז"ל מלמדים אותנו כאן יסוד גדול מאוד: כל אחד הוא רק בן אדם, אפילו הצדיק הגדול ביותר. וגם אותו צריך לזרז. וכל אדם רואה אי קבלת רווח, כהפסד ממש. ולכן למרות שהוא רואה פני שכינה, גם אותו צריך לזרז. גם צדיק צריך שומרים, אדרבה - יצרו גדול יותר. וידוע על צדיקים שמינו להם "שומרי ראש צמודים", פשוטו כמשמעו</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">נקודה זו רואים אנו גם בפרשת תצווה - משה יצווה את בני ישראל להביא שמן זית זך - ומדוע צריך לצוות? הרי העם מיהר להביא תרומה למשכן, עד כי היה צריך להפסיק אותם? אלא, טבע אנוש הוא שהאדם רוצה הנצחה, רוצה תמורה בעד התרומה. ואם אינו מקבל, הוא מרגיש שתרם לשווא. תרומה צנועה של קצת שמן, "לא נספרת" לא רואים אותה, לא תהיה הנצחה, ולכן אנשים רואים זאת כהפסד. ולכן יש לצוות אותם!</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#660000;">ועוד יסוד גדול למדנו כאן - במקום שבו יש בעיה שהיצר מעכב ואומר לך - מדוע צריך לשלם כל כך הרבה? מה יוצא לך מזה? למה לקנות הכשר מהודר? למה להשקיע במצווה? למה לתת צדקה - העצה היא לא להתמהמה! אלא להזדרז - לרוץ ולעשות את המצווה -</span> כלשון חז"ל - לא <strong><span style="color:#660000;">להחמיץ</span></strong> את המצוות. זהו הסוד של מלאכי השרת - ואומרת הגמרא "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע" ונאמר "עמא פזיזא" מהי בחינת הפזיזות - אלא <span style="color:#660000;"><strong>שיש דברים שצריך לעשות מהר, ורק אחר כך לחשוב, אחרת אם תחשוב, לא תעשה!</strong></span> זהו סוד הזריזות, אם תיתן ליצר הרע לשקול איתך אם לקיים את המצווה או לא, בסוף אתה תשמע לו... הוא יגיד לך כמה זה קשה, וכמה אתה צריך את הכסף, וכו' - רק אם תמהר ותיתן, תמהר ותעשה, אחר כך תרגיש טוב! </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">אגב, זו עצתו של היצר עצמו - מה הוא עושה? מסמא לאדם את העיניים: העיניים הן השכל, הראיה, המחשבה, ראיית התוצאה מה יקרה לך אם תעשה; היצר הרע מדרבן אותך שאתה חייב לעשות עכשיו, לא נותן לך לחשוב ואח"כ אתה מצטער - אם כן, עלינו ללמוד מהיצר עצמו, כיצד לקיים את המצוות ה"בעייתיות" - <strong>מהר ובלי לחשוב</strong>!</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מסופר על החפץ חיים, שגם הוא למד מהיצר הרע - הוא היה קם מוקדם בבוקר להתחיל את עבודת היום. ופעם אחת שאל אותו היצר הרע - מדוע לקום כל כך מוקדם? אתה כל כך זקן וחלש, זה לא בריא לך? השיב לו החפץ חיים - אני למד ממך! כמו שאתה כבר ער (הרי אתה מדבר אתי) גם אני כבר יכול לקום!</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;color:#000099;">זהו יסוד גדול שאנו למדים מפרשת צו ומחג הפסח - לקיחת השה, בלי לחשוב, לשחוט אותו, לשים את הדם על המשקוף, ובהמשך היציאה המהירה ממצרים, בלי לחשוב מה יהיה אחר כך - מסמלת לנו יסוד עצום. כדי לצאת מהמיצרים צריך לעתים פעולה מהירה, חזקה, ואולי אפילו פזיזה, שינוי מצב, התחדשות, לזהות את הרגע, ולא להחמיץ אותו. ברגע אחד יכולים אנו לדלג ולפסוח - מעבדות לחירות, משיעבוד לגאולה. ועל כך אומר לנו הנביא: זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5275336226015429448?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-28478027548624115232007-04-01T11:38:00.001+03:002007-04-01T11:38:57.939+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#000099;"><strong>פסח, מצה ומרור<br /></strong></span><span style="font-size:130%;">מאת הרב שמואל יניב, עבור <span style="color:#660000;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;"><span style="color:#660000;"></span><br /></span>מדוע סדר הדברים נקבע בהגדה, כך שהמרור הוא אחרון, הרי המרור הביטוי לשעבוד המר, והוא קדם למצה, שהיא ביטוי למצוות החרות? והרי הלילה נקרא ליל הסדר, אם כן הסדר בלילה הזה יש לו חשיבות גדולה? <br />והתשובה כדלקמן: לעתים הבריות לא מתעלות להשתוקק לחרות, שכן התרגלו לעבדות, וזאת מפאת שאת הטעם הנפלא של החירות לא טעמו, ולכן אין להם למה להתגעגע. והרי העיקר הוא שאנו נשתוקק לחרות, שכן חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ולכן הקדימו את המצה למרור.<br />ועוד הרי הציווי על המצה קדם ליציאה, וזה באמת פליאה כנאמר "שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל".<br />והרי מפורש בהגדה של פסח, שלא הספיק בצקם להחמיץ, עד שנגלה עליהם הקב"ה.<br />ומבאר הבית הלוי: בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים, לא בעבור שיצאתי ממצרים, אני מקים את מצוות מצה, אלא להפך! בעבור מצוות המצה שנחדשה לנו, הרי יש לנו את יציאת מצרים. כלומר בזכות מצוות פסח ומצה ומרור זכו בגאולה!התכלית של הבריאה הן המצוות. למה הדבר דומה? כאשר יש מצוקה, נזקקים לתת צדקה. התכלית היא הצדקה, והאמצעי זו המצוקה. לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא: אין אור אלא זה שיוצא מן החשך!</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2847802754862411523?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-25125614457632828712007-04-01T11:32:00.001+03:002007-04-01T11:32:21.418+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#660000;"><strong><span style="font-size:180%;">למען תזכור</span></strong><br /></span><span style="font-size:130%;">מאת הרב שמואל יניב - עבור <span style="color:#660000;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br />"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".<br />מכאן למדים שחייבים לקיים את מצות קריאת שמע פעמיים בכל יום.<br />וקיימת מצווה נוספת: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים", לא אמרתי אלא בשעה שמצה מרור מונחים לפניך.<br />ונשאלת השאלה: מה התחדש בליל הסדר, הרי אנו מצווים על זיכרון יציאת מצרים כבר פעמים כל יום?<br />שאלה זו נשאלה על ידי גדולי ישראל עיין במנחת חינוך ואחרים.<br />רבינו יעקב מליסא בפירוש "מעשה ניסים" לאגדה, ביאר, שכל יום הבריאה מתקיימת בניסים, וכל אדם שיש לו השגחה פרטית זה נס. אם כן, הזיכרון על יציאת מצרים אינו על הניסים, אלא על שנבחרנו מכל העמים, שנצא מבית עבדים, לקבל תורה, להיות צבא ה', "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים, על צבאותם".<br />ביציאת מצרים זכינו להיות עם ה'. וזו הסיבה לכל הניסים המיוחדים בחנוכה פורים, ובלילה של אבי אבות הניסים חוגגים אותו ומודים על כל הניסים.<br />מצוות של זיכרון, כל השנה עיקרן ביום, והלילה נלמד מדרשה כזיכרון ליציאת מצרים, ואילו בליל הסדר עיקר הזכרון בלילה הזה להודות על הניסים. ועוד: כל השנה כולה המצוה היא זיכרון, אבל בלילה הזה אנו נזקקים – "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא עתה ממצרים, לאמור בלילה אנו צריכים לעבור חוויה קיומית, של עבדים, וניסיונות אמיתיים להשתחרר מעול המצרים, ולכן כל המרבה ביציאת מצרים הרי זה משובח, אפילו כולנו חכמים... הרי מצווה עלינו לספר – לדבר ולהרחיב ולהעמיק: למה, מדוע, כיצד, ולהעביר חוויה זו לבנים ולבני הבנים: זוהי חוויה מכוננת וקיומית. אבל כל השנה זה רק זכרון...<br />ולכן לא מברכים על המצווה בתחילתה, שהרי זו חויה קיומית. שהרי בתחילה אנו עבדים באופן קיומי; עבדים על מה יאמרו ברכה?! הברכה לבסוף היא גם על מצווה לספר ביציאת מצרים, במצב שאנו כבר גאולים.<br />הלילה הזה אנו מגיעים למצב של שירה. השירה היא חוויה.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2512561445763282871?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-35986703154830741662007-04-01T11:23:00.001+03:002007-04-01T11:23:45.409+03:00<div align="right"><span style="font-size:180%;color:#006600;">פסח - על שום מה?</span></div><div align="right"><span style="font-size:130%;">מאת הרב שמואל יניב עבור <span style="color:#660000;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span><br /></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br />על שום מה? על שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים.<br />שנאמר ואמרתם זבח פסח לה'. אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל.<br /><br />מה פירוש התיבה פסח אם הביאור דילג על בתי ישראל, יקשה עלינו להבין למה התכוון הכתוב בקודש "ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף" הרי הכל נעשה על ידי הקב"ה בעצמו, ולא על ידי מלאך או שליח, אני ה', אז מיהו הוא המשחית.<br />וביאר הרב יעקב מדן כי הביאור פסח אינו מדלג כנמנע מלעשות להם רע, אלא להפך מדלג כמובן של מרחף, ומגן עליהם הוא בעצמו, כביכול מדלג מבית ישראל אחד אל בית ישראל נוסף, וכך על כולם להגן עליהם.<br />למנוע המשחית מלכלתם.<br />מלאך המשחית הוא פגעי הטבע, ובעיקר יש מלאכים שנוצרו מהדברים הרעים של ישראל, שהרי כל מצרים מטונפת מעבודת אלילים… שיר השרים רבה<br />והקב"ה מונע בחמלתו להרע. לכחות הרעים, ויתכן כמו שנאמר כמכילתא "ופסחתי וחמלתי" ואנקלוס תירגם ויכוס עליכן.ולעתיד לבוא כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים גנון והציל פסוח והמליט ישע לא. ה.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3598670315483074166?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-53852529385326280802007-04-01T11:21:00.001+03:002007-04-01T11:21:13.010+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;"><strong><span style="color:#993300;">חרות</span></strong><br /></span><strong><span style="font-size:130%;color:#660000;">מאת הרב שמואל יניב, עבור ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br />המהפכה הגדולה שהתחיל בה משה, הינה שלא ניתן לדכא את החלש באמצעות כוח הזרוע, וכי יש לעשות כל מאמץ על מנת לסלק את עוול העבדות. בדרך זו התחיל אברהם, שביקש את החמלה החסד, וגם משה הלך בעקבותיו, יצא אל אחיו וירא בסבלתם. עבדות היא שפלות, כי באמצעות העבדות האדון הופך למפונק, אכזר, חסר צלם אלקים, והעבד הופך למסכן מפאת גודל היסורים, מסכן שאין לו כח פיזי ופנאי לעסוק במהותו כאדם, והוא כלי לרצון האדון.<br />תכלית הבריאה היתה ליצור עידון אנושי, ולהתרומם למעלה הנעלה של עובד אלקים, ומי שמצוי בשעבוד נבצר זאת ממנו, כנאמר: תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר.<br />חרות מהותה יכולת האדם לעשות דברים הקשים לגוף, לוותר על תענוגות, ולעסוק במעלה הרוחנית, לפעול בעולם האצילות, זו חתירה אמיצה למצות את המעלה האנושית.<br />זו שליטת האדם בכוחתיו, הוא האדון על יצריו על אוצרתיו, לנצל את הזמן לא להיות מדוכה - מתוסכל, לא להתנשא, ולכעוס, להקרין חיבה ואהבה, ללמוד תורה ולא להשתעמם, לעסוק ביצירה בקנין נצח.<br />לעתים אנו נזקקים למלא מחייבויות שאינן נעימות לרגשות, זו מעלתנו שאנו ממלאים אותן; אדם שעושה רק מה שנעים לו הוא אדם מופקר.<br />חרות ממצרים זו חרות מהמיצרים, זו היכולת להחליט ללכת למדבר, זו זקיפות קומה מול האדון המצרי.<br />ככל שאדם מבקש יותר מעלות רוחניות הרי שהוא נזקק ליותר מאמץ, וגבולות, חופש מפולש גורם לעליבות הנפש מכלה ומבלה, בטלה, מטמאה ומטמטמת את העולם בתהו.<br />גאולה היא חרות, זו תחושת הכבוד, של אדם בצלם אלקים.<br />זו הכרה לאומית שנזקקים אנו לקחת אחריות איש על זולתו,<br />זו ציפייה רוחנית לברוא עם אציל, ממלכת כהנים וגוי קדוש</span>. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-5385252938532628080?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-46454892880323859432007-04-01T11:14:00.001+03:002007-04-01T11:14:08.541+03:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#660000;"><span style="font-size:180%;">כהא לחמא עניא</span><br /></span><span style="font-size:130%;">מאת הרב שמואל יניב – עבור ביטאון ראש הגבעה, גבעת שמואל</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><span style="color:#000099;">כהא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים,<br />כל דכפין יתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח,<br />השתא הבאה לשנה הבאה בארעא דישראל,<br />השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין</span><br /></span><br />ויש להעמיק מדוע ההזמנה לעניים להסב כבני חורין ליד השולחן שלנו אינה מופיעה בתחילה עוד לפני הקידוש, ויתרה מזאת: מדוע היא נמצאת בין שני המשפטים שאינם קשורים זה לזה - הראשון זה לחם עוני, והאחרון לשנה הבאה…. מדוע אינה מופיעה בתחילת כל ההגדה. ומה עושה את שלשת המשפטים שכל אחד עוסק בעניין אחר, לקטע אחד הפותח את ההגדה?<br /><br />- <span style="color:#663366;"><strong>העבר</strong></span><br />יסוד הגאולה האחרונה והשלמה מתחיל בגאולה הראשונה: חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא עתה ממצרים. מהיכן באנו? מזכירת העבר - האנושיות של אברהם, חסד החמלה של משה, ויצא אל אחיו וירא בסבלתם. ביארו חז"ל (על משה): נתן ליבו להיות מיצר עליהם רץ אל האחים הסובלים והכניס את עצמו תחת סיבלותם, הגן על יהודי שמצרי ביקש להורגו, השכין שלום בין יהודי ליהודי, שב למצרים אחרי שביקשו את נפשו, לגאול את ישראל. החמלה של משה היא יסוד הגאולה, שנראה את לחם העוני ונחמל על האחים העניים המעונים, ונזמין אותם לביתנו, ולכן אחרי האמירה "זה לחם העוני" אני מזמינים את המעונים הענים להסב עמנו. זה ביטוי החרות, שלא נהיה משעובדים לחמדת הממון, אלא ברוחב הלב נבקש את מצוות הכנסת האורחים כאברהם. זה הביטוי בהווה מכח העבר. ואכן, בחג זה יש ביטוי מיוחד לחמלה קמחא דפסחא, וביטוי מיוחד לשמח את המסכן. קורבן הפסח נאכל בחבורה באחדות, והיעוד להכניס את האורח המסכן שאין לו בית, לתת לו בית וחום, ולחוס על אח כך ניצור ברית אחים, ובנין האומה.<br /><br />- <span style="color:#663366;"><strong>העתיד</strong></span><br />שני המשפטים הבאים עוסקים בעתיד - ציפייה לארץ ישראל ולשיבת ציון. הכוונה לגאולה השלמה: יצאנו מעבדות פיזית ורוחנית - ממצרים, ואנו הולכים מחיל לחיל בחתירה - במאמץ עליון לבנות את הגאולה, זו מהות החרות, עליונות הרוח על החומר, עליונות האצילות על העצלות, עליונות הנתינה על הלקיחה, עליונות היצירה על היצר; עליונות האהבה וטוב הלב על השיעבוד והאיבה; הרצון לתת כמה שיותר, ולקבל כמה שפחות; וליהנות מעצם הנתינה ולא מן הפרסום.<br />זהו חג המצות: לא להיות נפוח וחמוץ ומבקש חמס, עצל הצולע על ירך הזולת, אלא לבקש מצוות ולהיות בצוותא: האדם והאלקים.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4645489288032385943?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-19028383016557377332007-03-29T12:49:00.000+02:002007-03-29T12:49:51.834+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>שו"ת בעניין קיטניות "ושאר ירקות"</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000099;"><strong>לרב רפאל שטרן, פורסם באתר של <span style="color:#993399;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong></span></div><div align="right"><a href="http://rosh-hagiva.blogspot.com/">http://rosh-hagiva.blogspot.com/</a></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#663366;">לרב רפאל שטרן שלום וברכה! אנא עזור לי בהתלבטות הבאה: פנה אלי יהודי לא דתי וגם לא מסורתי ששאל אותי האם מותר לאכול בפסח מוצרים העשויים מקמח תירס. הוא נמנה עם בן עדות אשכנז, שאינם אוכלים קיטניות בפסח. אולם מאידך אינני יודע האם יקפיד על כך וכך יימצא מזיד ולא שוגג. מה היית משיב לו? </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;">שלום וברכה,<br />זאת התורה לא תהיה מוחלפת...<br />ולכן מנהג בני אשכנז (וכן חלק מבני ספרד) שריר וקיים ואנו אומרים את ההלכה, ומי שאינו רוצה לקיים, הקב"ה ישיב אותו בתשובה שלימה, במהרה בימינו.<br /><br />כמובן ניתן להטעים את הדבר והוא שאיסור קטניות (וכאן אינני נכנס לשאלה מהי ההגדרה של "קיטניות") אינו על פי ההגדרה הבוטנית אלא שייך לגרגרים הנאכלים וכן במינים שעושים בהם קמח, שבמינים אלו קיים חשש של ערבוב עם חיטה, וגם החשש לשקים משותפים<br /><br />ורק כדי שלא נחשוב שאלו בעיות של "פעם" והיום הכל שונה, מספר דוגמאות:<br /><br />א. במוצרים תעשייתים רבים יש כיתוב "עשוי להכיל שאריות אגוזים..." כלומר כיון שבאותו פס יצור מייצרים סוגים שונים של מאכלים ישנם שאריות, כלומר הסטרליות אינה מוחלטת.<br />ב. לפני כשנתיים נאלצו להשיב למפעל המלח בעתלית שקיות מלח כשרות לפסח, כיון שתעשיות המלח בארץ קנו מכונה לטחינת מלח, "יד שניה" והתברר שקודם טחנו בה חיטה והיו שאריות.<br />ג. לפני שנתיים, הרבנות הודיעה שאין לאכול כמון בפסח (גם לנוהגים לאכלו) כי מגדלים אותו בשדות שמגדלים בהם חיטה ויש שאריות חיטה בשדה ובשעת הלקיטה יש עירבוב שלא הצליחו להתגבר עליו.<br />ד. אחת הסיבות להכשר לפסח לסוגים שונים של מאכלים הוא הצורך בהשגחה שבאוניות הצובר שבהם מובל המוצר בתפזורת לא יהיו שאריות של מינים אחרים. דוגמא ישנו משקה ששותים אותו בדרום אמריקה, שנקרא "מאטה" (פתח תחת המ"ם וסגול תחת הטי"ת), שבארגנטינה הרבנות הודיעה שאין עמו שום בעיה (הוא דומה לתה) אבל הודיעו שהם לא אחראים למאטה שיוצא מחוץ לגבולות המדינה מפאת בעיית ההובלה.<br /></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">וראה גם מודעה למטה. בעניין נבטים הממחישה את הדברים</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br /><strong>נראה לי ששאלות אלו עולות לא רק על ידי "לא דתיים" אלא גם ע"י דתיים וידיעת עובדות יכולה להועיל. ואף ללא זאת ישנם כללי הלכה, ומנהג ישראל יש לו תוקף כדין דרבנן או כנדר.</strong></span></div><br /><span style="font-family:arial;"><div align="right"><br /><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtpQppSMOI/AAAAAAAAAEo/fTwSt7DKDYo/s1600-h/070328_210102-46_2%20(Medium).jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047243542176608482" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtpQppSMOI/AAAAAAAAAEo/fTwSt7DKDYo/s320/070328_210102-46_2%2520(Medium).jpg" border="0" /></a><br /><span style="font-size:130%;"><span style="color:#993300;"><strong>חג כשר ושמח</strong> !</span></span></div><div align="right"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1902838301655737733?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-29776733046467417162007-03-29T09:54:00.002+02:002007-03-29T09:54:51.576+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#660000;"><strong>מבט חסידי על יציאת מצרים</strong></span><br /><span style="font-size:130%;color:#000099;">דברי תורה שנאמרו בבית הכנסת <span style="color:#990000;">לכו נרננה</span> בשבת קודש פרשת שמות<br />מאת <span style="color:#990000;">ר' משה אלון</span> עבור <span style="color:#990000;">בטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל</span><br /></span><br />כתוב בבעל שם טוב על התורה: "עניין גלות מצרים וגאולת מצרים כמו שהיה בדרך כללות אומה הישראלית, כך יש בפרטות אדם אחד".<br /><br />זאת אומרת, שכל אחד מאיתנו נמצא במצרים ולכל אחד מאיתנו יש את פרעה – היצר הרע ואת משה רבנו – הנשמה האלוקית. וכל הדינמיקה שהיתה במצרים עם כל הפרטים קיימת גם אצלנו.<br />ובאמת אפשר למצוא כאן הרבה פרטים אבל אני רוצה להתמקד בתחבולות היצר הרע, שאומר:<br />"<span style="color:#990000;">הבה נתחכמה לו פן ירבה... ועלה מן הארץ</span>"<br /><br />היצר הרע, או הנפש הבהמית, כפי שקוראים לו בתורת החסידות, ממרר את חיינו ובלבנים - בחומרנות והבלי העולם, תאוות אכילה וממון, רדיפת כבוד, כעס, קנאה, עצבות וכו'. ואני מרגיש בשלב מסויים שלא טוב לי ככה, שיש כאן חסרון, ואז משה רבינו אומר לי: צא ממצרים! ומה אומר היצר? "<span style="color:#990000;">כי נרפים הם, על כן צועקים לאמר נלכה נזבחה לאלוקינו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר</span>".<br /><br />זאת אומרת, מטריד אותנו עוד יותר עם החומר מכניס לנו את הרעיון שהחסרון שלנו נובע ממחסור בחומר, ואם נרבה יותר בממון אכילה כבוד וכו' אז יפתרו צרותינו.<br /><br />פסוק נוסף מפרשת "וארא": "<span style="color:#990000;">ויקרא</span> <span style="color:#990000;">פרעה אל משה ואהרון ויאמר לכו זבחו לאלוקיכם בארץ</span>". זאת אומרת, תעבדו את ה' במצרים, זאת אומרת, גם את ה' וגם את פרעה.<br />אומר בעל התניא, שכל המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה, הולכים לסטרא אחרא. זאת אומרת, שאין דבר נייטרלי בעולם: כל מה שאתה עושה הולך או לקדושה או לטומאה, כיוון שאין מקריות בעולם, וכל דבר שקורה קשור לתיקון העולם. ממילא, אתה יכול: או להשתתף בתיקון העולם או לקלקלו. הנקודה היא האם מה שמנחה את הפעולה שאני עושה זה רצון ה' ועבודת ה' (ולפעמים רצון ה' יכול להיות שתלמד דף יומי ולפעמים שתשב עם אשתך או עם הילד, או שתלך לישון, וכו'), או שמה שגורם לפעולה הוא צורך אנוכי או תאווה וכו'.<br /><br />כשפעולה נובעת מרצון ה', אז החיות והאנרגיה של הפעולה באים מהקדושה, ומותירים רושם של קדושה בנפש. והפוך: כשהפעולה באה חס וחלילה מהצד האחר, אז נשאר רושם של קליפה בנפש.<br />הרעיון הוא: "אחת שאלתי מאת ה' לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". כדי לחזות בנועם ה' צריך שיהיה אחת שאלתי. דהיינו שהמשאלה תהיה אחת – רצונו של הקב"ה – שרצוני ורצונו יהיו אחד. משה עונה לפרעה "דרך שלושת ימים נלך" זאת אומרת, ניתוק של קבע. שלוש זה חזקה וכן כתוב: החוט המשולש לא במהרה ינתק.<br /><br />פסוק הבא מפרשת בא: "<span style="color:#cc0000;">לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים</span>". פרעה רוצה לחצות בין הגברים לבין נשים זקנים וטף. מה הוא רוצה להרוויח מזה? - שאם רק הגברים יצאו הם יצטרכו לחזור חזרה למצרים. איך נתרגם את העניין של נשים, גברים, זקנים וילדים למושגי הנפש שלנו? בעל התניא מחלק את הנפש לכוחות הנפש שהם שכל ומידות, רגשות; וללבושי הנפש, שהם מחשבה, דיבור ומעשה. אפשר לתרגם את הפסוק ולומר שנשים מבטאות את הרגש והדיבור.<br />רגש – אישה דמעתה מצויה. דיבור – עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם ותשעה נטלו הנשים. גברים מבטאים את כוח המעשה - כבשו את הארץ נאמר לגברים ולא לנשים. וזקנים, זקן – זה שקנה חכמה, רוח החכמה. היצר רוצה לחצות את כוחות הנפש שלנו. יש טיפוס שיודע את כל חכמות היהדות ומתעמק, אבל לא נראה לו שדקדוק מצוות זה העניין. והפוך, יש יהודי של שולחן ערוך שאומר תעזבו אותי מפילוסופיות ומהתפעלות בתפילה – מוכן לתת לה' רק את הידיים ואת הרגליים אבל לא את הלב והשכל. אומר משה רבינו: "<span style="color:#990000;">בנערינו ובזקיננו נלך, בבנינו ובבנותינו</span>". זאת אומרת, כדי שתהיה גאולה שלמה יהודי צריך לשלב בין דקדוק בשולחן ערוך, עבודת הרגש בתפילה ובמצווה מתוך שמחה, ובהתעמקות של השכל בכל מה שהוא יכול ואז שום חלק מכוחות הנפש לא נשאר בשבי פרעה.<br /><br />יהי רצון שנזכה שיקויים בנו הפסוק "<span style="color:#990000;">ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות</span>.." שנצא ממצרים עם שלל רב בגאולה שלמה פרטית וכללית.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2977673304646741716?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-13598110208403193862007-03-29T09:53:00.000+02:002007-03-29T09:53:39.456+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong>הקמת בית הכנסת "בית</strong></span><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#000099;"><strong> ישראל" - קהילת נצר אריאל</strong></span></div><div align="right"></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">תמונות בהמשך ל"זרקור" גיליון פסח של <span style="color:#660000;"><strong>ביטאון ראש הגבעה</strong></span></span></span></div><div align="right"><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מהתמונות - הסרת הלוט, מר ישראל ניומן על שמו נתרם בית הכנסת, שמחה של מצווה וריקוד מתוך דיבוק חברים</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;"></span></div><div align="right"></div><div align="right"><div align="right"><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt45pSMTI/AAAAAAAAAFQ/Jo6RLrMWt7I/s1600-h/UVS070325-010.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248631712854322" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt45pSMTI/AAAAAAAAAFQ/Jo6RLrMWt7I/s200/UVS070325-010.jpg" border="0" /></a></div><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuMJpSMWI/AAAAAAAAAFo/UATeWQ6XkO4/s1600-h/UVS070325-014.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248962425336162" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuMJpSMWI/AAAAAAAAAFo/UATeWQ6XkO4/s200/UVS070325-014.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuMJpSMVI/AAAAAAAAAFg/9S61Mb_Utj0/s1600-h/UVS070325-013.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248962425336146" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuMJpSMVI/AAAAAAAAAFg/9S61Mb_Utj0/s200/UVS070325-013.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuL5pSMUI/AAAAAAAAAFY/zbiIpejssng/s1600-h/UVS070325-012.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248958130368834" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgtuL5pSMUI/AAAAAAAAAFY/zbiIpejssng/s200/UVS070325-012.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ZpSMRI/AAAAAAAAAFA/jvFkfgBv_QA/s1600-h/UVS070325-004.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248623122919698" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ZpSMRI/AAAAAAAAAFA/jvFkfgBv_QA/s200/UVS070325-004.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ppSMSI/AAAAAAAAAFI/F7bRrE6alfo/s1600-h/UVS070325-009.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248627417887010" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ppSMSI/AAAAAAAAAFI/F7bRrE6alfo/s200/UVS070325-009.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4JpSMPI/AAAAAAAAAEw/aPloVkyrK_E/s1600-h/UVS070325-002.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248618827952370" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4JpSMPI/AAAAAAAAAEw/aPloVkyrK_E/s200/UVS070325-002.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ZpSMQI/AAAAAAAAAE4/TuHOg0m-v04/s1600-h/UVS070325-003.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5047248623122919682" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt4ZpSMQI/AAAAAAAAAE4/TuHOg0m-v04/s200/UVS070325-003.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rgtt45pSMTI/AAAAAAAAAFQ/Jo6RLrMWt7I/s1600-h/UVS070325-010.jpg"></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1359811020840319386?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-3692444807762266192007-03-21T09:58:00.000+02:002007-03-21T09:58:53.126+02:00<div><br /><br /><br /><div><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rf-jd1bcSOI/AAAAAAAAAEA/d3R0apSuOzY/s1600-h/297944355_edf2a62371_o.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5043929840631957730" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Rf-jd1bcSOI/AAAAAAAAAEA/d3R0apSuOzY/s320/297944355_edf2a62371_o.jpg" border="0" /></a><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>ברכת האילנות</strong></span></div><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;"><strong>נשלח ל<span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל </span>על ידי הרב מרדכי אפרתי</strong></span></div><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#006600;"><strong>הברכה: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם<br /></strong></span><br />יפריש צדקה לעילוי נשמת הנפטרים<br /><br /><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;color:#660000;">תקציר תפילה מיוחדת (ע"פ חכמי הקבלה ) לאומרה לאחר ברכת האילנות (אם יש אפשרות, יש לומר את הנוסח המלא כמופיע בסידורים)<br /></span><br />יהי רצון מלפניך ד' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נקים מצות תרומות ומעשרות וכל המצות התלויות בארץ וקיים לנו את הדבר אשר הבטחתנו ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ...ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים...... הנה ימים באים נאום ד' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ...<br />א-לוקינו וא-לוקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הידרש לנו , שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך בנה ביתך כבתחילה כונן בית מקדשך על מכונו הראנו בבנינו שמחנו בתיקונו והשב שכינתך לתוכו והשב כהנים לעבודתם ו<a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDkoVbcSQI/AAAAAAAAAEQ/3a3sXB-Qxhs/s1600-h/002.jpg"></a>לויים לדוכנם לשירם ולזימרם והשב ישראל לנויהם ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלינו בכל שנה ושנה ותמלוך אתה ד' א-לוקינו מהרה על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר מקדשך<br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDlc1bcSRI/AAAAAAAAAEY/DrfOe1m3XXQ/s1600-h/001.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5044283866196232466" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDlc1bcSRI/AAAAAAAAAEY/DrfOe1m3XXQ/s320/001.jpg" border="0" /></a><br />שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ד' נלך עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל להודות לשם ד' כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ד' א-לוקינו אבקשה טוב לך<br /><br />יהי רצון מלפניך ד' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו שתאיר היו בחסדך הגדול על הנשמות של הקדושות של כל הנפטרים העומדות בשלש שורות שבעדן ומעתירים עתרת החיים והשלום עלינו בני ידידך אנא בכח גדולת רחמיך תהינה אזניך קשובות אליהם ולתפילתם שעה ברחמים לבטל מעלינו ומעל כל בית ישראל כל חרון אף וכל מיני משחית וכל מיני פורענות ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים חיים של שלום חיים של שלוה חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה לשמה חיים שתמלא כל משאלות ליבנו לטובה<br />ויהי נא חסדך על נשמות קדושות אלה ותזכור אותן לטובה ומצאנה מנוחה ותצרור נשמתם לפני ולפנים אל מקום הקודש ותשביע בצחצחות נפשותם ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ושים חלקנו עימהם ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא<br />ואותם הנשמו<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDkoFbcSPI/AAAAAAAAAEI/io1xzghqTNI/s1600-h/001.jpg"></a>ת שמתו קודם זמנם ולא נמסרו לדומה ואותם הטמונים בארץ שלא עצרו כח עדיין לבוא אל מנוחתם אתה הא-ל המאיר לארץ ןלדרים עליה ברחמים האר פניך ותכסה עונם ופשעם ותאמר למלאך הממונה עליהם להקל מעליהם משפטם ודינם ועול סיבלם . אנא תן להם מנוחה נכונה איש על מחנהו במנוחת שלום השקט ובטח עד עולם ובצל שדי יתלוננו תחת כנ<a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDldFbcSSI/AAAAAAAAAEg/iQKP__ZV-ko/s1600-h/002.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5044283870491199778" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RgDldFbcSSI/AAAAAAAAAEg/iQKP__ZV-ko/s320/002.jpg" border="0" /></a>פי הכרובים ויעלו ממדרגה למדרגה וממעלה למעלה<br />ולנשמות אשר אין להן זכות לעלות עשה עימם חסד, מתנת חינם כמו שנאמר ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם.<br />יהיו לרצון אימרי פי והגיון ליבי לפניך ד' צורי וגואלי<br />תנא דבי אליהו הנביא זכור לטוב כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנא' הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות . אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלימדי חכמים מרבים שלום בעולם שנא' וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך<br />רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנא' ד' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר<br />קדיש דרבנן</span> </div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-369244480776226619?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-29067304156248296342007-03-11T14:45:00.000+02:002007-03-11T14:45:12.635+02:00<a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5ZQGjhxI/AAAAAAAAADo/HGmUj3suc80/s1600-h/IMG_2441.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040646620172224274" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5ZQGjhxI/AAAAAAAAADo/HGmUj3suc80/s400/IMG_2441.JPG" border="0" /></a><br /><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5aAGjhyI/AAAAAAAAADw/91I-1Ujj1us/s1600-h/IMG_2442.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040646633057126178" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5aAGjhyI/AAAAAAAAADw/91I-1Ujj1us/s400/IMG_2442.JPG" border="0" /></a><br /><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5agGjhzI/AAAAAAAAAD4/MU4G5fJMzDw/s1600-h/IMG_2447.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040646641647060786" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfP5agGjhzI/AAAAAAAAAD4/MU4G5fJMzDw/s400/IMG_2447.JPG" border="0" /></a><br /><div><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1JwGjhuI/AAAAAAAAADQ/Q76-RsRCwR8/s1600-h/IMG_0001.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040571587093563106" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1JwGjhuI/AAAAAAAAADQ/Q76-RsRCwR8/s400/IMG_0001.JPG" border="0" /></a><br /><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1KAGjhvI/AAAAAAAAADY/7PaSwKySEUY/s1600-h/IMG_0002.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040571591388530418" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1KAGjhvI/AAAAAAAAADY/7PaSwKySEUY/s400/IMG_0002.JPG" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1KQGjhwI/AAAAAAAAADg/V2hVStJGLXk/s1600-h/IMG_0003.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5040571595683497730" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RfO1KQGjhwI/AAAAAAAAADg/V2hVStJGLXk/s400/IMG_0003.JPG" border="0" /></a><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#6600cc;">תמונות משבת ארגון ראשונה לארגון <span style="color:#990000;">עזרא</span> בגבעת שמואל</span></div><br /><br /><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#6600cc;">להרחבה על ארגון עזרא בגבעת שמואל, ראו גיליון 12 - פרשת ויחי - של <span style="color:#ff6600;">ביטאון ראש הגבעה</span></span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:130%;color:#000099;">נשמח להוסיף תמונות, אם תשלחו אלינו</span></div><br /><br /><div align="right"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-2906730415624829634?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-65281125086280033302007-03-08T18:50:00.001+02:002007-03-08T18:50:47.241+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>בין ההפטרה לפרשה: פ' תשא – פרה </strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#006600;"><strong> טהרת היחיד וטהרת העם </strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;color:#cc0000;">מיוחד לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל מאת עמוס פריש (המאמר המלא)</span><br /> </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">פרשת פרה, השלישית בארבע הפרשיות, עוסקת בטהרת הטמאים מטומאת המת באמצעות הזאת "מי נדה" מאפר הפרה האדומה. היא נקראת כעת כדי להזכיר לעם את ההיטהרות לקראת אכילת קרבן הפסח. ההפטרה, הלקוחה מספר יחזקאל, דנה גם היא בהיטהרות מטומאה, ובה מוזכרת זריקת "מים טהורים" לטיהור העם.<br />אולם מכאן מתגלה ההבדל הגדול בין ההפטרה לפרשה. ההפטרה מדברת בטומאה במובן המושאל, וכוונתה לחטא (עבודה זרה ושפיכות דמים), ואילו במפטיר מדובר בטומאה ממש. בהפטרה עוד נוסף עניין אחר – חילול השם בהיות עם ישראל בגלות. ומובטח בהפטרה, שה' עצמו יפתור את שתי הבעיות: את בעיית הטומאה הוא יפתור באמצעות טיהור העם, ואת חילול שמו הוא יפתור באמצעות קידושו, וזאת בהשבת העם לארצו ובהפרחתה. <br />עוד שני הבדלים משמעותיים, המתחברים אל קודמיהם: א) המפטיר עוסק בטומאתו של היהודי הבודד, וההפטרה – ב"טומאת" העם. כאן אין לך אלא האדם הבודד וטומאתו הפרטית, וכאן – עם שלם החוטא בארצו, מוגלה ממנה כעונש, ואחר מושב אליה. ב) בהפטרה האדם פסיבי, וההיטהרות כולה מעשה ה' היא, הנכפה מלמעלה על העם, ואילו בפרשה האדם אקטיבי, וקיימת אף האפשרות שהאדם לא יבוא להיטהר ("ואיש אשר יטמא ולא יתחטא" וגו'). הבחנה זו יכולה להזכיר את פירוש התוי"ט לדברי ר' עקיבא בסיום מסכת יומא, "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים", שלפיו מוצגים שני יוזמים שונים של ההיטהרות – האדם עצמו; הקב"ה (ותוי"ט אף מביא את הפסוק "וזרקתי עליכם").<br />הבחננו הבחנה דיכוטומית חדה בין המפטיר – טומאת הגוף של היחיד, לבין ההפטרה – טומאה רוחנית של העם. והנה, באים חז"ל ומקרבים את הרחוקים. לפי המדרש, כל עניינה של פרה אדומה הוא כפרה על חטא העגל: "תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל" (תנחומא חקת, ח). נמצא שגם נושא המפטיר קשור היטב בטהרה רוחנית של העם כולו, שהיא נושא ההפטרה. ועוד עולה מכאן קישור מובהק בין פרשת השבוע, כי תשא, שבמרכזה חטא העגל, לבין המפטיר. <br />ומה לגבי ההבדל בשאלת האקטיביות של המיטהר? כאן נציע שתי תשובות שונות. לפי האחת, היטהרותו של האדם הבודד, שעליה מדובר במפטיר, היא באחריותו האישית של האדם. אבל היטהרותו הרוחנית של עם ישראל כולו, אם לא תבוא ביוזמת העם, תהיה מכוּונת מלמעלה, כהשגחה מיוחדת של הקב"ה על עמו, וזה עניינה של ההפטרה.<br />אך נציע גם דרך שונה, שלפיה גם ההבדל הזה ימוזער.<br />בסיום הלכות מקוואות, החותמות את ספר טהרה, מקביל רמב"ם בין טומאת הגוף לטומאת הנפש ומדגיש את כוונת הלב בהיטהרות משתיהן, וגם שם מוזכר הפסוק "וזרקתי". ייתכן שבהקשר זה מתפרש הפסוק כמבטא עזרה משמיים בעקבות פתיחת פתח התשובה מצד העם (ואפשר ש"וטהרתם" יידרש לפי זה לא כתוצאה אלא כפעולה של העם, והשוו אפשרויות הפירוש של "לפני ה' תטהרו" בויקרא ט"ז, ל). ואם כן, הרי שנתקרבו הרחוקים, כך שגם ההיטהרות שבהפטרה תהיה כרוכה בעשייה של בני העם. למרות ההקשר הפסיבי של ההיטהרות השורר בהפטרה, רמז לפעילות מצד העם נוכל למצוא בדרישה "בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל" (וראו אצל הרב מ' הירש). ונחזור לרמב"ם: גם התיאור הפסיבי "לב טהור ברא לי" וגו', שהוא פסוק הפתיחה של ספר טהרה, יכול להתפרש, מכוח חתימת הספר, כסייעתא דשמיא לתשובה שהאדם פתח בה, והבא ליטהר מסייעין אותו. בהכנות הפרט לטהרתו מטומאתו הפיזית אין לשכוח את הגאולה הרוחנית, הן של היחיד הן של העם, ויחד איתה גם גאולת שם ה' בעולם. אבינו מלכנו, עשה למען שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו! </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-6528112508628003330?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-30654302476061278412007-03-03T21:46:00.001+02:002007-03-03T21:46:43.302+02:00<div align="right"><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQAOlfOOI/AAAAAAAAACg/1uOiPF2Ec0s/s1600-h/P+2007+039.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5037786360524519650" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQAOlfOOI/AAAAAAAAACg/1uOiPF2Ec0s/s400/P+2007+039.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQAulfOPI/AAAAAAAAACo/Gineqm7yQFk/s1600-h/P+2007+037.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5037786369114454258" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQAulfOPI/AAAAAAAAACo/Gineqm7yQFk/s400/P+2007+037.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQA-lfOQI/AAAAAAAAACw/S-NjcQdraNQ/s1600-h/P2007+038.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5037786373409421570" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp1.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQA-lfOQI/AAAAAAAAACw/S-NjcQdraNQ/s400/P2007+038.jpg" border="0" /></a><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQBelfORI/AAAAAAAAAC4/HaHWqpsJsWc/s1600-h/P2007+036.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5037786381999356178" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RenQBelfORI/AAAAAAAAAC4/HaHWqpsJsWc/s400/P2007+036.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;">תמונות מסיבת ילדים בפורים בית הכנסת לכו נרננה</span></div><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;">צולם על ידי <span style="color:#990000;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span><br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3065430247606127841?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-86792779451759580022007-02-14T11:01:00.001+02:002007-02-14T11:01:41.534+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>האם הקב"ה מתערב בעולמו?</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">מאת שי שגב, עבור <strong><span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong></span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">כלל גדול נקוט בידינו - הקב"ה משגיח על כל ברואיו, ואין אדם נוקף אצבע מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. אם כן, נשאל - בהקשר מצומצם (ולא בהקשר הגדול של בחירה חופשית, בו דנו בעבר), מה טעם במשפטים בידי בני אדם? הרי ממילא הקב"ה מנהל את העולם. ויתרה מזאת, אחד הפסוקים המתמיהים בפרשת משפטים הוא "ואשר לא צדה, <span style="color:#cc0000;">והאלקים אינה לידו</span>, ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" וזועקים המפרשים: <span style="color:#cc0000;">אם התורה מעידה עליו, כי הקב"ה "סידר" לו את העניין, מה אשם הרוצח</span>?</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">ודומה שהתשובה היא כזאת: הקב"ה הוא שופט כל הארץ, וכך גם אברהם אבינו מכנה אותו - שופט כל הארץ (בראשית יח כה ) אולם יש הבדל גדול בין התקופה שעד מעמד הר סיני, לבין התקופה שאחריה. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">בתקופה שלפני מעמד הר סיני, הקב"ה היה השופט והוא דן בעצמו את דור המבול, מגדל בבל, סדום, עשה שפטים במצרים, וכדומה. "אני הוא ולא אחר". אמנם היו משפטים בין האומות, אולם משפטים אלה היו בבחינת נוהג האומות ולא דינים שהקב"ה נתן לנו. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">נקודת המפנה היתה במעמד הר סיני, באותו מעמד, הקב"ה היה "המשפילי לראות בשמים ובארץ" ירד ומסר לנו את התורה ואמר - על פי הדינים האלה אני שופט. ולא זו בלבד, הוא הודיע לכל העולם כולו מהם הדינים האמיתיים על פיהם מתנהל העולם.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">בראיה מסויימת, הקב"ה עשה מה שמשה עשה (ושניהם עשו זאת בפרשת יתרו)- בתחילה משה היה שופט כל ישראל בעצמו, ללא כל עזרה, ולאחר מכן הקים מערכת בתי דינים, שרי אלפים, שרי מאות וכדומה. וזה בדיוק מה שהקב"ה עשה במעמד הר סיני - הוא מסר את הדינים לעם ישראל, והוא הורה למשה רבינו בפרשה שלנו ללמד את הדינים - ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ומוסבר במדרש, הואיל ומינית בתי דין, הסבר להם את ההלכה כשולחן הערוך. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#cc0000;"><strong>ומכאן ואילך הכל השתנה</strong></span> - חז"ל מסבירים כי מאז מעמד הר סיני - אם יש דין למטה, אז אין דין למעלה. <span style="color:#000099;"><strong>אם הדין מופעל על פי הצדק התורני למטה, הקב"ה לא מתערב ונותן לבני האדם לנהל את העולם</strong>. ככתוב: השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".</span> משל למה הדבר דומה - לבית המשפט העליון - הוא אינו דן בתיקים רגילים, אלא רק בתיקים המגיעים בפניו, הוא לא מתערב מיוזמתו בתיקים המתנהלים בערכאות הנמוכות. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#990000;"><strong>אולם - אם אין דין למטה, אם אין צדק למטה, הקב"ה מתערב ופועל, על מנת ליישם את הצדק.</strong></span> וכיצד עושה הדבר? התורה נותנת דוגמה קלאסית בפרשה שלנו, אשר מסבירה גם את התמיהה שהעלינו למעלה: "מכה איש ומת, מות יומת" (שמות כא יב). מסבירים חז"ל - הכפילות במלים מות יומת - באה ללמד שדין זה חל גם על ההורג במזיד וגם על ההורג בשוגג - מכה איש ומת - מות (על ידי בית הדין, אם הרג במזיד) או יומת (אם הרג בשוגג, יומת על ידי בית הדין). במלים אחרות - בכל מקרה הוא ימות - מי שהרג אדם ימות. שופך דם האדם, באדם דמו יישפך (בראשית ט ו) - הוא לא יישאר חי. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">אולם יש מצבים שבהם ההרג נעשה ללא עדים ואז בית הדין לא רשאים לעשות לו מאומה, ולא זו בלבד, גם לגואל הדם אסור להרוג אותו. ואז קורה מצב של חוסר צדק. <span style="color:#990000;"><strong>זהו מצב, שלא נעשה דין מלמטה. במצב כזה הדין, שהיה צריך להיעשות ולא נעשה, עולה לפני כיסא הכבוד וזועק את זעקת הצדק</strong></span>. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">ואז אומרת התורה - ואשר לא צדה, והאלוקים אינה לידו.... ומסבירים במדרש באופן ציורי - אותם אנשים, אשר הרגו במזיד ובשוגג אולם אין ראיות נגדם, הקב"ה מזמן אותם לפונדק אחד, ההורג במזיד יושב תחת הסולם, ואילו ההורג בשוגג עולה על הסולם, ובטעות הורג את המזיד. וכך יוצא המשפט - מי שהרג במזיד, מת, ומי שהרג בשוגג גולה לעיר מקלט. וכל זה למה - כי זו התערבות הקב"ה בעולם על מנת להביא לצדק האמיתי - במצבים כאלה עלינו להתבונן ולראות את יד ה' ואת ההשגחה הא-לוקית. ועל כך אומר בתהלים: "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע, ויאמר אדם אך פרי לצדיק, יש אלוקים שופטים בארץ" (תהלים נח 11) - הצדיקים אינם נוקמים, ואינם שמחים בנקמות, אולם הם שמחים כאשר הצדק יוצא לאור. הדבר מראה על ההשגחה האלוקית ומקדש שם שמים.</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">נמצאנו למדים, כי הקב"ה לא מתערב בעולמו, כל עוד נעשה צדק, אולם כאשר לא נעשה צדק, הוא מתערב. ובמקומות אחרים כתוב, שמי שמקדש שם שמים בסתר, נפרעים ממנו בגלוי, שנאמר "עדות ביהוסף שמו" (תהלים פא ו) ואילו אדם המחלל שם שמים בסתר, נפרעיםממנו בגלוי, והכל על מנת להוציא הצדק לאור. וגם דוד המלך אומר לנו בתהלים: אל תתרגש מכך שאתה רואה שהרשע מצליח, שכן עוד מעט לא תראה אותו יותר, הקב"ה יסגור איתו חשבון. "לדוד, אל תתחר במרעים, אל תקנא בעושי עוולה, כי כחציר מהרה ימלו, וכירק דשא יבולון. בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה.... ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו" (תהלים לז).</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">גם אם הרשע הוא חזק, הקב"ה חזק ממנו - אם תגביה כנשר, ואם בין כוכבים שים קינך, משם אורידך נאום ה' (עובדיה א ד)</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">לבסוף, נשאלת השאלה, מדוע שהקב"ה לא יהיה השופט? מדוע הוא נותן לנו את המשפטים? ונראה לי, כי הואיל וכל עניין פרשת משפטים הוא שאלות של אחריות, החל מעצם העובדה שמלמדים את העבד העברי אחריות מהי, ואת החברה בכללותה, מהי אחריות על כל פרט, וכלה בשאלות של אחריות לנזקים ולהיזקים. הדרך היחידה להשגת אדם מתוקן, או עולם מתוקן, היא לתת לתת לאנשים להיות "ראש גדול" - וחלק בלתי נפרד ממנו הוא האכיפה העצמית. כי עבדיי הם, ולא עבדים לעבדים. חופש משמעו אחריות, ואחריות מביאה לבגרות, ובגרות מביאה להתעלות, וזו תכלית האדם. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-8679277945175958002?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-10837963721067183232007-02-14T10:09:00.001+02:002007-02-14T10:09:18.024+02:00<div align="right"><a href="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RdLDZlg007I/AAAAAAAAACU/N5UAt_uo7OQ/s1600-h/YOAV-555+1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5031298578060202930" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp2.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/RdLDZlg007I/AAAAAAAAACU/N5UAt_uo7OQ/s400/YOAV-555+1.jpg" border="0" /></a><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#663366;"><strong>וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה<br /></strong></span><span style="font-family:arial;font-size:130%;">מאת רפי מגיד עבור <span style="color:#000099;">ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1083796372106718323?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-5743381808765774312007-01-17T10:39:00.001+02:002007-01-17T10:39:46.969+02:00<a href="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Ra3gwm4_isI/AAAAAAAAACE/GoGWgbNL9fY/s1600-h/1.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5020916285265906370" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_5f2aWjMxEj4/Ra3gwm4_isI/AAAAAAAAACE/GoGWgbNL9fY/s400/1.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>פרשת וארא - תשובתו של הקב"ה למשה</strong></span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#330033;">נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל על ידי רפי מגיד</span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-574338180876577431?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-77000944504257407732007-01-14T12:03:00.002+02:002008-06-12T11:36:14.376+03:00<table cellspacing="0" cellpadding="0" border="0"><tbody><tr><td colspan="2"><embed id="VideoPlayback" style="WIDTH: 400px; HEIGHT: 326px" src="http://video.google.com/googleplayer.swf?docId=" type="application/x-shockwave-flash" flashvars="autoplay=true" hl="en"></embed> </td></tr><tr></tr><tr><td>תיקון שובבים שנערך ערש"ק פרשת שמות בבית הכנסת "משכן יוסף ושלמה" בגבעת שמואל, בהשתתפות הרב בצרי שליט"א. ימים אלה מסוגלים לתיקון עבירות של טהרת המשפחה ושז"ל שעל פי הספרים הקדושים בהם תלוי השפע לאדם. התיקון נערך כ-4 שעות של חוויה מרגשת ולהלן התמצית.<br /></td></tr></tbody></table><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-7700094450425740773?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-34566830314113253582007-01-05T16:25:00.000+02:002007-01-05T16:25:23.006+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#660000;"><strong>מיתה יפה</strong></span><br /><span style="color:#660000;">לפרשת ויחי, מאת שי שגב,</span> <strong><span style="color:#000099;">לבטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל</span></strong> </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">בפרשת השבוע אנו מוצאים את המיתה היפה ביותר המוזכרת בתורה – מיתתו של יעקב. אומרים חז"ל כי מיטתו היתה שלמה. בזוהר מתכוונים לכך שבעת מיתתו, היתה שלמות – אברהם מצד ימין, יצחק מצד שמאל, השכינה מעל, ובניו מסביבו. מעולם, כך אומר הזוהר, לא היתה מיטה שלמה כמו מיטתו של יעקב לפני מיתתו. ואולם גם מיתתו של יעקב היתה שלמה. וכך כותב:<br />בראשית מט לג: "ויכל יעקב לצות את-בניו ויאסף רגליו אל-המטה ויגוע ויאסף אל-עמיו". יעקב אבינו לא סבל בעת מיתתו, הוא שלט ברגע המיתה, למרות שנאמר ,אין שלטון ביום המוות" והחזיר את נשמתו לבוראו מתי שהוא רצה. מיתתו מזכירה את דבריו של אור החיים, על הפסוק "אם בחוקותיי תלכו". אור החיים הקדוש מביא עשרות פירושים על פסוק זה, ואחד מהם הוא – <span style="color:#660000;">אם בחוקותיי</span>, אם אתם תלכו בחוקותיי, תהיה לכם זכות ההחלטה מתי "<span style="color:#660000;">תלכו</span>" מתי האדם ילך לבית עולמו.<br />מכירים אנו סיפורים על צדיקים ואנשים אחרים שהיתה להם מיתה יפה, אולם לא כולם זוכים לכך. יש המתים קודם זמנם, יש המתים בתאונות מחרידות ואין להם זכר, יש הנעדרים בקרבות. ויש עוד סוג – של אלה שמתים בייסורים, צעד אחר צעד הם נגמרים מול העיניים, מייחלים למות אולם לא מצליחים.<br />ואז עולת שאלת "המתת חסד" או "רצח מתוך רחמים" או "מיתה יפה" (בלועזית: אותנזיה) – כל אחד נותן למונח הזה שם אחר, כפי השקפת עולמו, אולם בסופו של דבר המשמעות היא אחת – קיצור חייו של אדם סובל. האם הדבר מותר או אסור?<br />סוגיה זו של המתת חסד מצויה בלב ליבו של הויכוח התרבותי והאנושי, דומה שויכוח זה לא רק שלא יסתיים, אלא ככל שקיימות אפשרויות טובות יותר להארכת חייו של אדם, הויכוח הולך ומתעצם.<br />מהי עמדת ההלכה בנושא זה? ומהם השיקולים הרלבנטיים בעניין זה?<br />דומה שהשיקולים הבאים הם אלה: עיקרון קדושת החיים, מצבו הרפואי של החולה וסיכוייו לחיות בהתאם לאפשרויות המדעיות הקיימות בעת קבלת ההחלטה, מידת הייסודים שהוא סובל, רצונו לחיות או למות. למרבה הצער, לעתים גם השיקול הכספי נכנס הואיל ויש גבול לעלויות הכספיות שניתן לקחת.<br />לא נוכל להתעכב על כל ההיבטים ההלכתיים, מכיוון שמדובר בשאלה סבוכה ביותר. אולם נוכל לומר מספר עקרונות:<br />1. <span style="color:#660000;"><strong>עמדת ההלכה הינה ברורה לגבי המתת חסד – זו אסורה בתכלית</strong></span>. אסור לקצר חייו של אדם. יש לכך מספר סיבות: החיים אינם שלנו, הם ניתנו על ידי הקב"ה, ורק הוא מחליט מתי לקחת אותם. לקב"ה יש חשבונות משלו כמה אדם צריך לסבול ויש לכל עניין תכלית וסיבה, ואל לנו לעסוק בחשבונות שמים. שיקול נוסף הוא האפשרות לנסים רפואיים, ודברים כאלה קורים, ולכן אסור לומר נואש עד לרגע האחרון. לא זו בלבד, לעתים יש בעיות בדיאגנוזה של החולה ואדם עלול למות עקב טעויות רפואיות. בעיה נוספת הינה השאלה האם החולה באמת רוצה למות, לעתים הוא רוצה למות רק כדי לא לגרום צער ועגמת נפש למשפחתו, שאינה יכולה לעמוד בנסיעות לבית החולים לשבת ליד מיטתו. זאת ועוד, אם נתחיל להחליט מתי לקחת חיים, הדבר עלול ליצור מדרון חלקלק.<br />2. לעומת זאת, ככל שמדובר בסיום טבעי של החיים, אין מקום להארכה מלאכותית של חיי של אדם, ואין מקום להחיות אותו על מכשירים ובכך לגרום לו צער מיותר. הדבר מכונה "הסרת המונע". לכן, כאשר אדם נוטה למות יש לאפשר לו למות בזמנו, על פי הטבע.<br />3. נקודה נוספת לעניין סבל וכאבים – ההלכה מייחסת חשיבות רבה לאיכות חייו של אדם ולמניעת צער וייסורים. במצב כזה לעתים ניתן לספק לחולה סיגריה המקלה על כאביו, למרות שהיא מחישה את מותו באופן תיאורטי ולמרות "נשמרתם".<br /><span style="color:#660000;">אלה מקצת הדברים ועוד הרבה יותר מכך יש לעיין וכמובן יש לקבל עמדת פוסק מומחה בעניין זה בטרם כל מהלך. ויה"ר שיעזור הקב"ה שתתקיים התפילה "ואל תיקחני קודם זמני" והכל בשעה טובה, ומיטתנו תהיה שלמה בעולם הזה, וגם מיתתנו תהיה שלמה במעבר לעולם הבא</span>. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">דבר תורה זה מוקדש לעילוי נשמת כל אלה שנפטרו השנה, בין בייסורים ובין ב"מיתה יפה".</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-3456683031411325358?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-4804159973906636452006-12-31T11:11:00.001+02:002006-12-31T11:11:05.661+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"> <span style="color:#660000;"><span style="font-size:180%;"><strong>מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה</strong></span><br />מיוחד <span style="color:#333399;">לבטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span> מאת ר' איסר שולמן</span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;color:#660000;"></span> </div><div align="right"><span style="font-family:arial;">יציאת מצרים פירושה לצאת מן המיצר, כי צרה זה רק בבחינת מקום=צמצום<br />אבל למעלה מן המיצר אין שום דוחק כלל ועל כן היסורים מכונים צרות כי עיקר היסורים בבחינת מקום ששם שייך מיצר וכשיוצאין מן המיצר נקרא הרחבה=ענני במרחב<br />כי כל מקום שהוא מיצר רחוק מן הקדושה וכל מקום שיש בו קדושה סמוך למקומו של עולם.<br />פירוש אומרת החסידות איך מתמודדים עם מצב של קושי ומשבר?<br />מיצר=מסגרת מצומצמת התחשבות במושגי המקום. כניסה לתוך מסגרות של העו"הז<br />שמכתיב לנו , אנו תחת מגבלות של מקום ככל שזה גשמי יותר דוחק בנו המקום כמושג פיזי<br />אדם שמנתק עצמו מהמסגרות ממילא יפתרו צרותיו<br />נח בצאתו מן התיבה התפלל לרוחה ואמר המזמור הוציאה ממסגר נפשי, העולם הזה על כל כלליו ותפישתו תופש מקום לא מספיק שנגמר המבול הבעיה במצרים שכולה מגושמת כ"כ נמוך , אין אלוקים על האדמה הזו, את ריבונו של עולם אני מחפש לא יציאת מצרים.<br /><strong><span style="color:#006600;">להוציא את הגלות ממני ולא רק לצאת מהגלות</span></strong> , להוציא את המבול ממני אפילו שהוא כבר נגמר<br /><span style="font-size:130%;color:#663333;"><strong>דגל מחנה אפרים</strong></span>: כי ירחיב ה גבולך ואמרת אוכלה בשר בכל אוות נפשך לאכול בשר צריך לשבת בהרחבה ולא בצמצום אתה מתאוה לרגע טוב בחיים תתרחב תשפוט בהרחבה ואתהלכה ברחבה כי פיקודיך דרשתי הלכתי לא בבחינת מיצר וגבול כי גם במקום שאתה ריבונו של עולם נפקד חסר שם אני פועל בהרחבה ומביא אותך ויברך דוד- שהראה דוד בחוש לעיני כל הקהל שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי ובמה הראה? במה שאמר לך ה הגדולה וכולי אם כן בכל מקום תאוה נפשך לקרבת אלוקים..<br />כי הצרה והמיצר נובעים רק מסיבה אחת ריחוק מאלוקים<br /><span style="font-size:130%;color:#663333;">מדרש רבה במדבר פרשה כג</span>:<br />אמרו רבותינו מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים מן המלכות הלכו ואמרו לר אלעזר בן פרטא כתבים רעים באו לנו מן נמלכות מה אתה אומר נברח אמר להם אותי אתם שואלים?<br />שאלו את משה דוד ויעקב מה כתיב בהם ויברח יעקב ויברח משה ויברח דוד וימלט<br />כל אלו גדולי עולם יראו וברחו משונאיהם ואתם הלכתם 40 שנה במדבר ולא הנחתי נחשים שרפים ועקרבים להזיק אתכם<br /><span style="font-size:130%;color:#663333;"><strong>אומר השפת אמת פרשת מסעי</strong></span>: כל המסעות היה דרך לימוד לבני ישראל להיות נושעים בתוך המיצר המדריכנו על במות אויבנו והקב"ה עונה בעת רצון ובעת צרה ח"ו<br />הסבר: מיצר הוא לא לא מהמקום, אלא התרחקות מהבורא. אפילו התחלות זה דבר קשה. זה לא עונש רק קטע של תהליך: קודם מיצר למצוא את ריבונו של עולם בתוך ההסתר להניף את המצב מעל מסגרות ולהבין שהכל תפור כך והנחמה היא שאפילו לא רואה צער מה שהיה שהביאו לכל הטוב ראה שופר תחילתו צר וסופו רחב אפילו שאדם אינו יכול לפתוח פיו מגודל הגשמיות שלו ומכובד הצרות הנפש והגוף יכריח עצמו לקרוא לה' מתוך המיצר וחר כך יוכל לבא להרחבה גדולה</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-480415997390663645?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-43919965887541709052006-12-31T09:51:00.000+02:002006-12-31T09:51:45.298+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#660000;"><strong>כיצד מבשרים בשורה טובה?</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">לפרשת ויגש, מיוחד <strong><span style="color:#660000;">לבטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל</span></strong> מאת שי שגב</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">חז"ל עמדו על כך ש"כשם שמברך על הטובה כך צריך לברך על הרעה" באותה מידה, כשם שמודיעים על הרעה, כך צריך להודיע על הטובה. במה דברים אמורים? כפי שצריך להודיע על בשורה רעה באופן מחושב, על מנת שהדברים לא יגרמו נזק לשומעם, הוא הדין באמירת בשורה טובה, אשר יכולה לגרום לאותם אפקטים שגורמת בשורה רעה. הרמב"ן עומד על כך שבשורה טובה מרחיבה את לבו של אדם וגורמת לבריחת דם והאדם עלול לקבל התקף</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">בפרשה שלנו האחים באים ומספרים ליעקב שיוסף חי ויעקב לא מאמין להם: ויפג ליבו. המפרשים מתארים כל אחד את הסיטואציה באופן שונה:</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">הפסוקים:בראשית מה כה-כז</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#663366;">ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל-יעקב אביהם. ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי-הוא משל בכל-ארץ מצרים ויפג לבו כי לא-האמין להם. וידברו אליו את כל-דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את-העגלות אשר-שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם</span></strong>.</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">הדגש הוא כאן על המלה "<strong>ויפג</strong>"</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000099;"><strong>רש"י: ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מדוע יעקב לא האמין? נראה כי לא האמין לדבר שקשה להאמין לו. אולם יודעים אנו שהוא מאן להינחם, וחז"ל אומרים שהדבר מעיד על כך שהוא לא האמין שהוא מת. אם כך, מדוע גם עתה לא האמין? נראה לפרש 2 פירושים לכך: הראשון, אם עכשיו הוא חי, הדבר מעיד לכאורה ששקרו לו לפני 20 שנה, כאשר אמרו לו שיוסף טורף. אם שיקרתם אותי אז , למה שאאמין לכם היום? אור החיים הולך בכיוון זה, וסובר כי יוסף מצא לכך פתרון - כאשר אמר שלא רק עיניכם הרואות, אלא גם עיני אחי בנימין - מדוע חזר על הדברים, נראה כי בנימין לא שיקר לאביו וממנו הוא יקבל את אמינות הדברים. הפרוש השני שלא האמין להם, הוא שיעקב חשש מאוד, שאם יוסף הפך להיות מלך במצרים, המלאה טומאה - מה זה אומר עליו? אילו עבירות היה צריך לעבור כאשר סלל את הדרך לפסגה? נקודת המוצא של יעקב הינה כי כל פוליטיקאי צריך להתפשר עם מצפונו בדרך לפסגה - ואם כן, יוסף הוא כבר לא אותו יוסף. לשם כך האחים פירטו את הדברים והראו לו את העגלות - וידועים דברי רש"י: כי עגלות אלו היו סימן ליעקב כי יוסף לא שכח את תלמודו. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#333399;"><strong>נראה את הרמב"ן ההולך בכיוון אחר:</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, .... לשון רש"י. ואיננו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), וכן עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות (שם ג מט), שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק, וכן מפיגין טעמן, שמפזרין אותו ומתבטל. וכן על כן תפוג תורה (חבקוק א ד), תבטל ותפסק: <span style="color:#cc6600;"><strong>וגם זה, ויפג לבו, שנתבטל לבו ופסקה נשימתו, כי פסקה תנועת הלב והיה כמת.</strong></span> וזה הענין ידוע בבוא השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכח, שיתעלפו רבים מהם בבוא להם שמחה בפתע פתאום, כי יהיה הלב נרחב ונפתח פתאום, והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף ויאפס הלב בהתקררו: והנה נפל הזקן כמת. ואמר כי לא האמין להם, להגיד שעמד זמן גדול מן היום והוא שוכב דומם בעבור שלא האמין להם, כי הידוע בעלוף הזה שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא עד שתקבע בו בנחת רוח, וזה טעם וידברו אליו את <span style="color:#ff6600;"><strong>כל</strong></span> דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות, כי היו צועקים באזניו דברי יוסף ומביאים לפניו העגלות, אז שבה רוחו אליו וחזרה נשימתו וחיה, וזהו ותחי רוח יעקב אביהם:</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">לדעתו של הרמב"ן אם כן, יעקב עבר התקף לב, או ארוע לב, או הלם, ונפל על המיטה. וכיצד האחים השיבו את נפשו, כאשר צעקו אליו, חזרו על הדברים לאט לאט, חזרו על הפרטים הקטנים עד שיכול היה לקבל את הדברים ולהאמין. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#000099;"><strong>גישה שלישית היא גישתו של אור החיים:</strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">אור החיים הקדוש אומר הפוך - אסור היה לאחים לומר את הדברים ליעקב במכה אחת, ולכן הם אמרו לו בשלבים - קודם כל הם באו לאבא ואמרו "יש לנו בשורות טובות" ואז הלב שלו התרחב קצת; שאל אותם מהן הבשורות הטובות: אמרו - הינה, בנימין חזר. "ברוך ה'". ואח"כ אמרו, יש לנו <strong><span style="color:#cc6600;">עוד</span></strong> בשורות טובות. ומהן? גם שמעון חזר. יופי, השיב יעקב, ולבו התרחב עוד קצת. ואז אמרו, יש לנו <strong><span style="color:#993300;">עוד</span></strong> בשורות טובות. ומה? אמרו "גם יוסף חי". וואוו! איזה יופי, ולבו התרחב עוד קצת. ואז אמרו "יש לנו <strong><span style="color:#993300;">עוד</span></strong> בשורה" ושוב התרחב לבבו: לא רק שיוסף חי, אלא שהוא גם שליט במצרים - ויעקב לא יכול היה להאמין, ואז פירטו את הדברים, והראו את העגלות, והוא האמין. וסימן לאור החיים בדבר - המלה עוד - אלא תקרא ביחד "עוד יוסף חי" אלא קרא: "עוד", (יש לנו עוד מה לומר) - "יוסף חי"</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#660000;"><strong>לסיכום - </strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">אסור לספר בשורה טובה ב"מכה אחת" אם כן מה נעשה?</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">א. לספר אותה בשלבים שלבים ולהכין את האדם. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ב. לספר את העניין בפרטי פרטים, על מנת שיוכל לקבל ולעכל. </span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ג. לחזור על הדברים עד שיהיו מתקבלים על הלב</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">ד. למצוא מה גורם לאדם שלא להאמין ולהוכיח לו (הדבר מתקשר להסברנו את פירוש רש"י)</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-4391996588754170905?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-10818890454583444492006-12-28T10:45:00.001+02:002006-12-28T10:45:04.499+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;color:#000066;"><strong>טורא בטורא פגע- יוסף ויהודה, מי ראוי למלכות?<br /></strong></span><span style="font-size:130%;color:#663366;"><strong>נמסר לבטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל ע"י דר. מירון יהושע לפרשת "ויגש"<br /></strong></span>ביוסף הצדיק נשקפו כל המידות הטובות והקרינו יופי פנימי וחיצוני. יוסף עמד בכל הניסיונות במצריים, הפך למשנה למלך ומשביר לכל מצרים, הציל את בית יעקב מהרעב, ועד יום פטירת אביו לא גילה לו יוסף על מכירתו לעבדות ע"י אחיו. יוסף הצדיק אם כן לכאורה הוא המתאים ביותר למלכות.<br />לעומתו יהודה לכאורה ניכשל בחטא כמה פעמים. הוא ניכשל בחטא מכירת יוסף, ניכשל בחינוך ילדיו שמתו ער ואונן, ונכשל במעשה תמר. לכן שאלו התלמידים לר' טרפון ביבנה: מפני מה זכה יהודה למלכות? אמר להם מפני שהודה במעשה תמר! בסיום מעשה תמר מודה יהודה" וַיאמֶר צָדְקָה מִמֶּנּי". ביטל יהודה את עצמו לגמרי מפני האמת, ולא חס על כבודו ועל מעמדו. ובכך זכה למלכות שכן עיקר האזהרה למלך היא שלא ירום לבבו מאחיו.<br />על יוסף ראו את היופי והצדיקות יותר מאשר על יהודה? בחוכמתו, בזוהר אישיותו ובגינוני המלכות החיצוניים שלו, מתאים לפיכך יוסף לשמש כמנהיג האומה כלפי אומות העולם. ולכן נאמר "והיה בית יוסף להבה ובית עשיו לקש" שכן מי כמו יוסף מתאים להתמודדות כמנהיג בעת מלחמה עם הגויים. אבל דווקא בגלל תכונותיו אלו יראו ממנו אחיו, ומי שאינו מקובל על אחיו לא יוכל למלוך עליהם באופן קבוע. מה שאין כן יהודה שביטל את עצמו לגמרי, אין לו גינוני מלכות, לכן למרות שהוא עצמו כביכול ניכשל כמה פעמים בחטא, דווקא בו מתגלה השכינה בגלוי בפרהסיה ובאופן בלתי מוגבל. ואומר השפת אמת שבשם יהודה יש האות דל"ת המרמזת על דלות, ובגלל שפלותו זכה שכל שם הוי"ה יהיה טבוע בו. אישיותו המתפתחת של יהודה, ונכונותו ללמוד מהחטא ולתקן את דרכיו בפרהסיה תוך מחילה על כבודו, מגיעה לשיא בפרשתנו עת לוקח יהודה אחריות ונכנס לעימות חריף עם המשנה למלך מצרים, על חירותו של בנימין. התפתחות זו מבטא יעקב בתארו את יהודה בהתחלה כגּוּר אַרְיֵה ואח''כ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא. לכן בעוד יוסף בונה לבית יעקב בית פיסי במצרים, דווקא יהודה נשלח לארץ גושן כדי להקים בית מדרש ולהכין את הבית הרוחני.<br />גישת יהודה, היא היחידה שמאפשרת שמבטיחה שלא ירום לבבו מאחיו. את יהודה הובילה גישה זו למעמד של מנהיג נצחי: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו". נחשון בן עמינדב מצאצאי יהודה למד מזקנו לקחת אחריות וקפץ ראשון לים סוף. חור משבט יהודה, בנם של מרים וכלב, לוקח אחריות ומנסה למנוע את חטא העגל תוך הקרבת חייו. כלב בן יפונה עצמו מנסה למנוע את הליכת העם בעצת המרגלים תוך סיכון נפשו. ומעל כל צאצאי יהודה מתרומם דוד המלך, שגם הוא הודה מיד בטעות ולא נסה להמציא תירוצים במעשה בת שבע, וכמלך מעולם לא גבה לבו ותמיד התייחס אל עצמו בפרופורציות הנכונות ללא גינוני מלכות. לכן הובטח לדוד כי לא תסור המלכות מזרעו לעולם "עַד כִּי-יָבא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" דהיינו לפי חז''ל, עד בוא משיח בן דוד.<br />יחד עם זאת, אנו מוצאים שגם ליוסף נותן יעקב אבינו כתר מלכות, ואומר לו "בִּרְכת אָבִיךָ ... תִּהְיֶיןָ לְראשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקד נְזִיר אֶחָיו", מהו "נזיר אחיו"? מפרשים הרשב"ם וספורנו, מלך על אחיו. איך זה מתיישב עם ההבטחה "לא יסור שבט מיהודה"? נראה שהכוונה היא שיוסף וזרעו יהיה להם "מלכות לשעה", מלכות כשמתעורר הצורך למאבק נגד אומות העולם. יוסף היה מלך לשעה במצרים. יהושע בן נון מצאצאי אפריים בן יוסף היה מנהיג לשעה בכיבוש הארץ. גדעון משבט מנשה בן יוסף היה מנהיג לשעה על מנת להציל את העם מידי המדיינים. ירבעם בן נבט משבט אפרים היה מלך לשעה על עשרת השבטים בעקבות כשלון רחבעם בן שלמה. ולימדונו חז"ל שכשם שיוסף נתגלגל למצרים "כי למחיה שלחני לפניכם", כך גם בואו של משיח בן יוסף, שלב השחרור משעבוד מלכויות ותחיית האומה העצמאית בארצה, יהיה שלב של מלכות לשעה. רק בסיום שלב חיוני זה יגיע אי"ה משיח בן דוד שיביא לגאולה רוחנית שלמה של העם, ולבנין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.<br /> </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-1081889045458344449?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-90290661363098327562006-12-18T10:49:00.000+02:002006-12-18T10:49:52.635+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#663333;"><span style="font-size:180%;"><strong>מצווה חביבה </strong></span><br /></span><span style="font-size:130%;color:#660000;"><strong>קטעים מדרשת בר המצווה של דביר גרינברג נ"י<br />פרשת וישב, א' דחנוכה</strong></span><br />...זה עתה קראתי בפרשת הנשיאים בעניין חנוכה. חז"ל חיבבו מאוד את מצוות נר חנוכה ולמרות שהיא מדרבנן, אנו מברכים עליה: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק... שואלת הגמרא: היכן ציוונו? והתשובה: לדעה אחת מ"לא תסור", ולדעה שנייה: "שאל אביך ויגדך".<br />חביבות המצווה בעיני חז"ל היא כה גדולה, שיש בחנוכה דין "הרואה", כלומר מי שאינו יכול להדליק ורואה נרות חנוכה, מברך עליהם, ואילו בשאר המצוות- כגון לולב וסוכה, שם לא תיקנו חז"ל ברכה לרואה. אומרים על כך התוספות במקום, משום חביבות הנס.<br />וכבר כתב הרמב"ם בהלכות חנוכה "מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות ומדליק."<br />ידוע שלשון הרמב"ם מאוד מדוקדקת. ותמוה, מדוע מציין הרמב"ם את חביבות המצווה בגוף ההלכות וחיובי המצוות? ועוד, מה שייך לומר במצוות התורה שהם חביבות? הלא כל המצוות נתן לנו ה' יתברך באהבה ובחיבה, אם כן - מה היא אותה חביבות מיוחדת?<br />ראיתי בדרשותיו של האדמו"ר מסלונים, בספרו "נתיבות שלום" שכותב: נר חנוכה מצוותה למטה מעשרה טפחים. למרות, שהגמרא בסוכה אומרת שמעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים. ונבאר העניין: ידוע, ששבת היא בבחינה שהקב"ה מעלה את היהודי אליו למעלה להיכלו, לעומת ימים טובים, שהם בבחינה שהקב"ה יורד אלינו, ע"י ישראל שמקדשים את הזמנים.<br />בחנוכה, כאשר שהו ישראל בשפל המדרגה - גשמית ורוחנית, דווקא אז ניתנה להם הארה ניסית, שהשכינה ירדה למטה מ-10 טפחים, לבל ידח ממנו אף יהודי. לכן, מצוות חנוכה כל-כך חביבה שבה מצוות ההדלקה פחות מ-10 טפחים, ובפתח הבית, בו מתגלה גודל החביבות שהקב"ה יורד בשביל ישראל כביכול למקומות הנידחים ביותר- ומאיר להם.<br /><br />מופיע בתחילת הפרשה הפס':"והבור ריק אין בו מים" אומר רש"י ע"פ המדרש: לשם מה הכפילות? הרי, אם הבור ריק בודאי שאין בו מים?! אלא ש-מים אין בו, אך נחשים ועקרבים יש בו. אומרים על כך בעלי המוסר: אין מים אלא תורה, אם אין באדם תורה, ממילא רוחות רעות של נחשים ועקרבים נכנסות בו, אין מצב של ריק, וואקום כל מה שלא מלא ברוחניות התורה ממילא מתמלא ביצר הרע ובמידות רעות.<br /><br />אולם חג החנוכה מלמד אותנו, כי גם כאשר יהודי ח"ו התמלא ביצר הרע ובמידות רעות, עדיין אין לומר נואש, זה כוחו של חג החנוכה, המגיע לכל יהודי באשר הוא.<br />...<br /><br />שבת שלום וחנוכה שמח!</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"><br />צוות <span style="color:#000099;">בטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל</span> מאחל לדביר ולמשפחתו הרבה אושר ונחת, ולעלות מעלה מעלה, מעל עשרה טפחים ושתהיה "שלהבת עולה מאליה".</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/36281625-9029066136309832756?l=rosh-hagiva.blogspot.com' alt='' /></div>ראש הגבעהhttp://www.blogger.com/profile/09443144759948466314noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-36281625.post-65806005596000971742006-12-17T11:27:00.000+02:002006-12-17T11:27:38.711+02:00<div align="right"><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#993300;"><strong>וימאן </strong></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">מיוחד לביטאון <span style="color:#663300;">ראש הגבעה - גבעת שמואל</span> מאת שי שגב</span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div align="right"><span style="font-family:arial;">בשבת האחרונה, פרשת וישב, ניגש אלי יהודי יקר ושאל אותי מדוע לדעתי קיים הטעם הנדיר "שלשלת" מעל למלה וימאן (יוסף). השבתי לו, כי למיטב ידיעתי השימוש בטעם שלשלשת נעשה על מנת להראות שהפעולה היתה מתמשכת וארוכה. יוסף הצדיק לא מיאן פעם אחת, אלא מיאן פעמים רבות - רואים את זה מהפרשה, כי אשת פוטיפר דברה אליו יום יום. אותו הדבר רואים מעניין לוט - יש טעם שלשלשת מעל המלה "ויתמהמה" ולומדים כי לוט התמהמה הרבה עד שהיו צריכים לדחוף אותו מסדום. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">תוך כדי כך המשכנו לדבר על המלה וימאן, והיגענו למסקנה שיש בה עומקים נוספים. הרי אומרים לנו חז"ל שלעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, ואחת הדוגמאות לכך הינה עניין יוסף - אשר קודם כל מיאן. ומדוע היצר הרע "מתרגז" מכך? נראית לי התשובה הבאה - המיאון של יוסף משמעותו כמו שאדם צועק "לא רוצה" ומנסים לשכנע אותו בטוב טעם ודעת והוא ממשיך לצעוק "לא רוצה" משמע - לא רוצה לשמוע. <span style="color:#cc0000;">יש דברים שלא עושים אותם, ואם תתחיל להתווכח בסברות מסברות שונות, אתה עלול להיכשל ולעשות דברים שהבנת מלכתחילה שלא עושים אותם</span>. לכל אורך ההיסטוריה רואים אנו אנשים אשר לחמו בחירוף נפש עבור אידאל מסוים ופתאום שינו את דעתם והפכו להיות הלוחמים הגדולים נגד אותו אידיאל, תוך שהם העלו טיעונים שכליים הפוכים, אותם טיעונים נגדם לחמו במשך שנים ארוכות - לא תמיד הדבר נובע משחיתות וכו' אלא פשוט זה טיבו של האדם</span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">חשוב להבהיר בד בבד כי יוסף לא התחמק ממתן טעם - <span style="color:#3333ff;">הוא בהחלט נתן טעם</span> - הוא אמר לאשת פוטיפר שהוא אדם נאמן לשר הטבחים ולא יוכל למעול באמונו. זהו טעם טוב ומוסרי, אולם אשת פוטיפר אינה מסתפקת בכך, היא אומרת לו - מה אכפת לך פוטיפר? תסתכל מה טוב לך? האם אתה רוצה לשבת בבית האסורים או האם אתה רוצה לעלות מעלה מעלה? האם אתה לא זוכר מאיפה באת? האם אתה רוצה להישאר עבד כל החיים שלך? האם אינך מזהה את ההזדמנות שלך? הרי אתה נמצא במצב של פיקוח נפש!! האם אינך מבין, יש לך פיקוח נפש ולכן מותר לך? כך - כפי שאומרים חכמים, היתה מדברת איתו יום יום, ומעלה בפניו נימוקים שכליים. אילו היה נכנס איתה בויכוח ומשיב לה, לא היה לו סיכוי, הוא היה נכשל, <span style="color:#3333ff;">ולכן הוא מיאן - מיאן לדבר</span>. הסיבה היא שהוא כבר נתן את הנימוק שלו - "עם אשת איש לא מתעסקים" וכן "לא מועלים באמון" ואין מקום לפתוח את זה לסימפוזיון. ממנו הוא יכול רק להפסיד. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#ff6600;">אילו יוסף היה נכנס לויכוח, היו מסתתמות טענותיו והוא לא היה יכול יותר למאן. <span style="color:#000099;">על כן - פעולת המיאון היא היא אשר הצליחה להציל אותו פרק זמן כה ממושך.</span> <span style="color:#000099;">כך פועל היצר הרע - כל מה שהוא עושה על מנת לגרום לאדם לחטוא, הוא לתת לו צידוק - לתת לאדם - גם לעבור את העבירה, וגם לחיות טוב עם עצמו.היצר הרע מחפש את הויכוח השכלי, הוא רוצה להכניס את האדם למערבולת של התלבטויות, כך שהאדם עצמו, לא רק יחשוב שהוא לא עובר עבירה, אלא שהוא אף מצווה לעשותה! ואילו כאשר אדם ממאן - אז הוא "מרגיז" את היצר הרע, מכיוון שאינו נותן לו פתח.</span> ולכן לעתים הפתרון הוא לא לפול לרשת הזאת, של כניסה לויכוח שכלי. </span></span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;"><span style="color:#ff6600;"><span style="color:#cc0000;">זוהי אמונה, אמונה היא למעלה מטעם ודעת. אנו מבינים שיש גבול לשכל שלנו. יתכן ויש דברים שאנו בשכלנו לא רואים, או שאנו רואים בצורה משוחדת, לא אובייקטיבית, מכיוון שיש לנו נגיעה בדבר. אולם אין זה אומר שאין תשובה שכלית - ולכן במקום בו נגמר השכל שלנו, מתחילה האמונה, אנו מתחברים לשכל הא-לוקי המושלם, אשר מסר לנו את הדרך ללכת בה ואת המעשה אשר נעשה - ובמקום בו השכל שלנו נגמר, אנו מסתמכים על השכל הא-לקי</span>.</span> דברים אלה רואים גם מדברי חז"ל כנגד אותם אלה המונים את ישראל ושואלים אותם איזה טעם יש במצוות פרה אדומה וכו'. </span></div><div align="right"><span style="font-family:Arial;">הזכרנו את הסיפור של חושי�