תקציר שיעורו של ד"ר יהושע מירון בקתדרה
הועלה על ידי צוות ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
"על אבולוציה ואמונה"
האם העולם נברא ע"י כוח עליון (כאמור בתורה)? או שהוא קדום והיה מאז ומעולם (כדברי אריסטו)? או שנוצר ספונטנית (כדעת הניאודרוויניסטים)?
מרבית העולם המדעי זנח את הדעה של אריסטו ומקבל כיום את תיאורית המפץ הגדול שבמהלכו נוצר חומר מאנרגיה, ונוצרו הגאלקסיות, מערכות שמש וכוכבי הלכת שלהן לפני כ 16 מיליארד שנים (גמוב 1946, הוכחת הקרינה האלקטרומגנטית בחלל החיצון של פנזיאס ווילסון ב 1965, הוכחת תנועת הגלקסיות ע"י האבל, ומדידות הקרינה וריכוזי הגזים בחלל וקצב התפשטות היקום של NASA ב 1992).
תיאוריית המפץ הגדול מתבססת על תורת היחסות ועל הוכחות שהיקום מתפשט ומתרחק מהמרכז הדמיוני בו נוצר המפץ. זה תואם את הכתוב בתורה ואת דברי הרמב''ן שאמר לפני 800 שנה: "ביום אחד לבריאה, לפני היקום לא היה מאומה….אבל אז לפתע הופיעה כל הבריאה כנקודה זעירה, וגרגיר זה שהיה דק מאד אין בו ממש, הפך לחומר". הרמב"ן בעצם תיאר את הקשר בין מסה לאנרגיה לפי נוסחת איינשטין: E=MC2 . במאמר זה ננסה להוכיח כי תיאורית האבולוציה (נאו דרוויניזם) אינה מבוססת מדעית, ולכן יותר ויותר מדענים (כ 40% מהמדענים בארה"ב) מכירים כיום בבריאה אלוקית.
איך מוסבר הפער בין 5769 שנה להערכות המדעיות על כך שגיל היקום כ 16 מיליארד שנה?
תשובה: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב' ט). הרמב''ן בשם הקבלה אומר: מדוע מחלק משה את הזמן לשני חלקים –ימות עולם וימי הדורות? כיוון שימות עולם הם ששת ימי בראשית, ואילו שנות דור ודור נספרים מאז ימי אדם הראשון והלאה (כיום 5769 שנה מאז ראש השנה של שלהי היום השישי לבריאה). גם ממצאי הארכיאולוגיה תומכים שאכן רק לפני כ 6000 שנה הופיע באזור הסהר הפורה האדם המודרני הראשון שהחל לתקשר במילים ובכתב, ועסק בחקלאות ובגידול מקנה למחייתו.
ומה קרה בששת ימי הבריאה? הרמב''ם מדגיש את הבעייתיות בפסוקים: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי- והרי רק ביום הרביעי מופיעה השמש?" הרמב"ן עונה על כך: ערב= ערבוב, בוקר= סדר. הרמב"ן קבע שיש הבדל איכותי, בין אחד לראשון. אחד הוא מוחלט ואילו ראשון הנו יחסי. לדעת הרמב''ן ביום הראשון נברא הזמן ובלשונו: ''משנוצר גרגר החומר הראשון, יתפוס בו זמן". זה בדיוק מה שלימד אותנו איינשטין בחוקי תורת היחסיות שלו. המפץ הגדול הביא לקיום לא רק חלל וחומר אלא גם את מימד הזמן. לפי פרופ. ג'רי שריידר, קיים יחס הפוך בין קצב השעון הנמדד בגוף נע במהירות גבוהה (יחסית למהירות האור) ומתרחק מהמרכז, לבין כוח הגרביטציה המופעל עליו מהמרכז. ככל שכח הגרביטציה גדול יותר (המרחק מהמרכז קצר) קצב השעון איטי יותר. קצב השעון תלוי גם במהירות, כאשר במהירות האור (300,000 ק"מ לשנייה) הזמן עומד מלכת. בבריאה היה רדיוס היקום אפסי, ועקב המפץ הגדול התרחק כדור הארץ ממרכז היקום המתפשט כמעט במהירות האור. במקביל קטן פרופורציונאלית כוח הגרביטציה המופעל על כדור הארץ כך שהזמן בארץ במהלך ששת ימי הבריאה התקדם בקצב מהיר הרבה יותר. לפי ספרי הפיסיקה המודרנית היחס בין נקודת זמן נתונה בהתחלת היקום לבין נקודת זמן כיום הנו 1012, ויחס זה מבטא את אפקט התפשטות היקום. דהיינו כאשר צופה מבראשית מתבונן קדימה בזמן ואומר אצלי עברו ששה ימים, הרי שבאותו זמן אצלנו יעברו 3656*1012 / = כ 16.4 מיליארד שנים.
סתירה מדעית של תיאורית הנאודרוויניזם:
1. יצירת חלבונים תלויה בפעולה מתואמת של ח. גרעין, ויצירת RNA ו DNAתלויה באנזימים חלבוניים. פעילותם תלויה באנרגית ATP וארגון רכיבים ספציפי. מנגנון זה, זהה וקונסרבטיבי בכל היצורים כולל בחד תאיים ולא השתנה במשך מיליארדי שנים. אין הסתברות סטטיסטית ליצירה בו זמנית ספונטנית של חלבונים ואנזימים ממולקולות אורגניות אחרות.
2. אפילו נניח שהיו באוקינוס הקדום חומצות אמינו וחומצות גרעין חופשיות, התנאים ליצירת תא חי יחיד הם: התלכדות ספונטית של 10,000 חלבונים (שכל אחד מורכב משרשראות של מאות חומצות אמינו בסדר מסוים) יחד עם 30,000 חומצות גרעין מחוברות לגנים ספציפיים, בצפיפות של 1-10 אלפיות המ"מ למשך דקה. ההסתברות להתרחשות ספונטנית כזו לפי הויל וויקראומרינג (1981) 10-40000 היא למעשה אפסית ובניגוד לחוק האנטרופיה (שאיפה לאי סדר). לפי קריק (מגלה מבנהו של סליל ה DNA ): "ראשית החיים היא נס".
3. זוהו עד היום כ 4,000 מיני יונקים, 9,000 מיני עופות, 6,000 מיני זוחלים, מיליון מיני חרקים ומיליון מיני יצורים ימיים. קיים מחסום רבייתי ואין אפשרות להכלאה ספונטנית בין מיני צמחים שונים. לא נמצאו מאובנים של צמחי חוליות הביניים. גם בין המינים השונים של בעלי החיים קיים מחסום גנטי להתרבות בין מינית (בהכלאה בין סוס וחמור יוצא פרד לא פורה). קיומו של מחסום זה נוגד לחלוטין את תיאוריית האבולוציה, ואילץ את הניאודרוויניזיסטים להסתמך על עיקרון המוטציות הספונטניות שהביאו להתקדמות איטית בהתפתחות המינים.
4. ע"פ כל המאובנים שנמצאו עד כה, מינים קדומים הופיעו בבת אחת ונעלמו בפתאומיות. אין אף עדות על המצאות מאובני צורות הביניים החיוניות למעבר הדרגתי בין מינים שונים. כלומר אין אף עדות במאובנים להתפתחות אבולוציונית של המינים. מינים שנחשבים עתיקים ולכאורה נחותים (חיידקים, חרקים וכריש) חיים עד היום לצד מינים מתקדמים מהם, וגוברים עליהם במלחמת הקיום. זה סותר את עקרון הברירה הטבעית שביסוד תיאורית האבולוציה. ההסתברות הסטטיסטית ליצירת מין חדש ע"י מוטציות ממין אחר היא אפסית. אבל מוטציות + רבייה עשויות לגרום לשינויים מהירים והתפתחות רבגונית של תכונות בתוך אותו מין נתון (ראה הפרושים מאיי גאלאפאגוס).
5. יש מחסום גנטי לרבייה בין אדם וקופי אדם. וההסתברות להחלפת גן יחיד של קוף בגן אנושי בר קיימא המקדד לחלבון שונה בחומצת אמינו ספציפית אחת, היא אחד ל 10 מיליון בכל דור. היות והאדם שונה מהקוף בכ 200 גנים סטרוקטוראליים (3% מהגנום), נדרש להפיכה ספונטנית של קוף לאדם זמן של 10 מיליון *200* 20 שנות דור = 40 מיליארד שנים (הרבה לפני יצירת היקום). ההומוסאפיינס הארכאי, והאדם הניאדתרלי חיו במקביל במשך 200 ו400 אלף שנה ללא שום שינוי ואבולוציה, והיה ביניהם מחסום גנטי. גם הומוארקטוס שקדם להם לא עבר שום התפתחות במשך כשני מיליון שנים. (מדרש רבה- בנה עולמות והחריבם). ע"פ השלדים והממצאים הארכיאולוגיים, האדם המודרני הופיע בבת אחת לפני כ6,000 שנה תוך שינוי קיצוני בכושרו האינטלקטואלי (צלם אלוקים), שהתבטא בכליו, באומנותו, בחשיבתו, ובניצול בע"ח וצמחים לפרנסתו לעומת ההומונואידים שקדמו לו.
6. נשמת האדם לא באה יחד עם הגוף, כמו ביצורים האחרים, אלא היתה דרושה לשם-כך פעולה מיוחדת של הקב"ה - "ויפח באפיו נשמת חיים". כלומר, הנשמה באה "מתוכו ומפנימיותו" של הקב"ה, כביכול. על אף כל העדויות וההוכחות המראות על כך שלאחר מות הגוף, הולכת הנשמה לעולם הבא, לא הצליחו חוקרי המוח לגלות את מיקום הנשמה בגוף, ואין הוכחה למציאותה הגשמית. ולכן ממילא אין מה לדבר על מוטציה מבע"ח חסרי נשמה שהביאה ליצירת הנשמה באדם.
ולמרות כל אלו מה הדבקות בניאודרוויניזם? הנאודרוויניזם הפך לאמונה חלופית לבריאה. מרבית העולם המדעי עדיין תומך בתיאוריית ה"שען העיוור" של דוקינס כי זה מבצרה האחרון של הכפירה במציאותו של בורא לעולם. שהרי, אם מכירים בבריאה זה מחייב את מי שמחפש נוחות אישית להכיר שהאדם אינו במרכז העולם!!! לכן להכרה בבורא יש השלכות המזעזעות את דרך החיים של הכופר באלוקים.
עם כל התקדמות המדע והטכנולוגיה, אף אדם באף מעבדה בעולם עדיין לא הצליח לברוא בבחינת "יש מאין" אפילו חיידק יחיד שלא לדבר על יצורים מורכבים יותר!
=======
בשבוע הבא:
הרב שמואל יניב - סוד האותיות
הרב יואל בן נון - על יום העצמאות
הועלה על ידי צוות ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
"על אבולוציה ואמונה"
האם העולם נברא ע"י כוח עליון (כאמור בתורה)? או שהוא קדום והיה מאז ומעולם (כדברי אריסטו)? או שנוצר ספונטנית (כדעת הניאודרוויניסטים)?
מרבית העולם המדעי זנח את הדעה של אריסטו ומקבל כיום את תיאורית המפץ הגדול שבמהלכו נוצר חומר מאנרגיה, ונוצרו הגאלקסיות, מערכות שמש וכוכבי הלכת שלהן לפני כ 16 מיליארד שנים (גמוב 1946, הוכחת הקרינה האלקטרומגנטית בחלל החיצון של פנזיאס ווילסון ב 1965, הוכחת תנועת הגלקסיות ע"י האבל, ומדידות הקרינה וריכוזי הגזים בחלל וקצב התפשטות היקום של NASA ב 1992).
תיאוריית המפץ הגדול מתבססת על תורת היחסות ועל הוכחות שהיקום מתפשט ומתרחק מהמרכז הדמיוני בו נוצר המפץ. זה תואם את הכתוב בתורה ואת דברי הרמב''ן שאמר לפני 800 שנה: "ביום אחד לבריאה, לפני היקום לא היה מאומה….אבל אז לפתע הופיעה כל הבריאה כנקודה זעירה, וגרגיר זה שהיה דק מאד אין בו ממש, הפך לחומר". הרמב"ן בעצם תיאר את הקשר בין מסה לאנרגיה לפי נוסחת איינשטין: E=MC2 . במאמר זה ננסה להוכיח כי תיאורית האבולוציה (נאו דרוויניזם) אינה מבוססת מדעית, ולכן יותר ויותר מדענים (כ 40% מהמדענים בארה"ב) מכירים כיום בבריאה אלוקית.
איך מוסבר הפער בין 5769 שנה להערכות המדעיות על כך שגיל היקום כ 16 מיליארד שנה?
תשובה: "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב' ט). הרמב''ן בשם הקבלה אומר: מדוע מחלק משה את הזמן לשני חלקים –ימות עולם וימי הדורות? כיוון שימות עולם הם ששת ימי בראשית, ואילו שנות דור ודור נספרים מאז ימי אדם הראשון והלאה (כיום 5769 שנה מאז ראש השנה של שלהי היום השישי לבריאה). גם ממצאי הארכיאולוגיה תומכים שאכן רק לפני כ 6000 שנה הופיע באזור הסהר הפורה האדם המודרני הראשון שהחל לתקשר במילים ובכתב, ועסק בחקלאות ובגידול מקנה למחייתו.
ומה קרה בששת ימי הבריאה? הרמב''ם מדגיש את הבעייתיות בפסוקים: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ויהי ערב ויהי בוקר יום שני, ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי- והרי רק ביום הרביעי מופיעה השמש?" הרמב"ן עונה על כך: ערב= ערבוב, בוקר= סדר. הרמב"ן קבע שיש הבדל איכותי, בין אחד לראשון. אחד הוא מוחלט ואילו ראשון הנו יחסי. לדעת הרמב''ן ביום הראשון נברא הזמן ובלשונו: ''משנוצר גרגר החומר הראשון, יתפוס בו זמן". זה בדיוק מה שלימד אותנו איינשטין בחוקי תורת היחסיות שלו. המפץ הגדול הביא לקיום לא רק חלל וחומר אלא גם את מימד הזמן. לפי פרופ. ג'רי שריידר, קיים יחס הפוך בין קצב השעון הנמדד בגוף נע במהירות גבוהה (יחסית למהירות האור) ומתרחק מהמרכז, לבין כוח הגרביטציה המופעל עליו מהמרכז. ככל שכח הגרביטציה גדול יותר (המרחק מהמרכז קצר) קצב השעון איטי יותר. קצב השעון תלוי גם במהירות, כאשר במהירות האור (300,000 ק"מ לשנייה) הזמן עומד מלכת. בבריאה היה רדיוס היקום אפסי, ועקב המפץ הגדול התרחק כדור הארץ ממרכז היקום המתפשט כמעט במהירות האור. במקביל קטן פרופורציונאלית כוח הגרביטציה המופעל על כדור הארץ כך שהזמן בארץ במהלך ששת ימי הבריאה התקדם בקצב מהיר הרבה יותר. לפי ספרי הפיסיקה המודרנית היחס בין נקודת זמן נתונה בהתחלת היקום לבין נקודת זמן כיום הנו 1012, ויחס זה מבטא את אפקט התפשטות היקום. דהיינו כאשר צופה מבראשית מתבונן קדימה בזמן ואומר אצלי עברו ששה ימים, הרי שבאותו זמן אצלנו יעברו 3656*1012 / = כ 16.4 מיליארד שנים.
סתירה מדעית של תיאורית הנאודרוויניזם:
1. יצירת חלבונים תלויה בפעולה מתואמת של ח. גרעין, ויצירת RNA ו DNAתלויה באנזימים חלבוניים. פעילותם תלויה באנרגית ATP וארגון רכיבים ספציפי. מנגנון זה, זהה וקונסרבטיבי בכל היצורים כולל בחד תאיים ולא השתנה במשך מיליארדי שנים. אין הסתברות סטטיסטית ליצירה בו זמנית ספונטנית של חלבונים ואנזימים ממולקולות אורגניות אחרות.
2. אפילו נניח שהיו באוקינוס הקדום חומצות אמינו וחומצות גרעין חופשיות, התנאים ליצירת תא חי יחיד הם: התלכדות ספונטית של 10,000 חלבונים (שכל אחד מורכב משרשראות של מאות חומצות אמינו בסדר מסוים) יחד עם 30,000 חומצות גרעין מחוברות לגנים ספציפיים, בצפיפות של 1-10 אלפיות המ"מ למשך דקה. ההסתברות להתרחשות ספונטנית כזו לפי הויל וויקראומרינג (1981) 10-40000 היא למעשה אפסית ובניגוד לחוק האנטרופיה (שאיפה לאי סדר). לפי קריק (מגלה מבנהו של סליל ה DNA ): "ראשית החיים היא נס".
3. זוהו עד היום כ 4,000 מיני יונקים, 9,000 מיני עופות, 6,000 מיני זוחלים, מיליון מיני חרקים ומיליון מיני יצורים ימיים. קיים מחסום רבייתי ואין אפשרות להכלאה ספונטנית בין מיני צמחים שונים. לא נמצאו מאובנים של צמחי חוליות הביניים. גם בין המינים השונים של בעלי החיים קיים מחסום גנטי להתרבות בין מינית (בהכלאה בין סוס וחמור יוצא פרד לא פורה). קיומו של מחסום זה נוגד לחלוטין את תיאוריית האבולוציה, ואילץ את הניאודרוויניזיסטים להסתמך על עיקרון המוטציות הספונטניות שהביאו להתקדמות איטית בהתפתחות המינים.
4. ע"פ כל המאובנים שנמצאו עד כה, מינים קדומים הופיעו בבת אחת ונעלמו בפתאומיות. אין אף עדות על המצאות מאובני צורות הביניים החיוניות למעבר הדרגתי בין מינים שונים. כלומר אין אף עדות במאובנים להתפתחות אבולוציונית של המינים. מינים שנחשבים עתיקים ולכאורה נחותים (חיידקים, חרקים וכריש) חיים עד היום לצד מינים מתקדמים מהם, וגוברים עליהם במלחמת הקיום. זה סותר את עקרון הברירה הטבעית שביסוד תיאורית האבולוציה. ההסתברות הסטטיסטית ליצירת מין חדש ע"י מוטציות ממין אחר היא אפסית. אבל מוטציות + רבייה עשויות לגרום לשינויים מהירים והתפתחות רבגונית של תכונות בתוך אותו מין נתון (ראה הפרושים מאיי גאלאפאגוס).
5. יש מחסום גנטי לרבייה בין אדם וקופי אדם. וההסתברות להחלפת גן יחיד של קוף בגן אנושי בר קיימא המקדד לחלבון שונה בחומצת אמינו ספציפית אחת, היא אחד ל 10 מיליון בכל דור. היות והאדם שונה מהקוף בכ 200 גנים סטרוקטוראליים (3% מהגנום), נדרש להפיכה ספונטנית של קוף לאדם זמן של 10 מיליון *200* 20 שנות דור = 40 מיליארד שנים (הרבה לפני יצירת היקום). ההומוסאפיינס הארכאי, והאדם הניאדתרלי חיו במקביל במשך 200 ו400 אלף שנה ללא שום שינוי ואבולוציה, והיה ביניהם מחסום גנטי. גם הומוארקטוס שקדם להם לא עבר שום התפתחות במשך כשני מיליון שנים. (מדרש רבה- בנה עולמות והחריבם). ע"פ השלדים והממצאים הארכיאולוגיים, האדם המודרני הופיע בבת אחת לפני כ6,000 שנה תוך שינוי קיצוני בכושרו האינטלקטואלי (צלם אלוקים), שהתבטא בכליו, באומנותו, בחשיבתו, ובניצול בע"ח וצמחים לפרנסתו לעומת ההומונואידים שקדמו לו.
6. נשמת האדם לא באה יחד עם הגוף, כמו ביצורים האחרים, אלא היתה דרושה לשם-כך פעולה מיוחדת של הקב"ה - "ויפח באפיו נשמת חיים". כלומר, הנשמה באה "מתוכו ומפנימיותו" של הקב"ה, כביכול. על אף כל העדויות וההוכחות המראות על כך שלאחר מות הגוף, הולכת הנשמה לעולם הבא, לא הצליחו חוקרי המוח לגלות את מיקום הנשמה בגוף, ואין הוכחה למציאותה הגשמית. ולכן ממילא אין מה לדבר על מוטציה מבע"ח חסרי נשמה שהביאה ליצירת הנשמה באדם.
ולמרות כל אלו מה הדבקות בניאודרוויניזם? הנאודרוויניזם הפך לאמונה חלופית לבריאה. מרבית העולם המדעי עדיין תומך בתיאוריית ה"שען העיוור" של דוקינס כי זה מבצרה האחרון של הכפירה במציאותו של בורא לעולם. שהרי, אם מכירים בבריאה זה מחייב את מי שמחפש נוחות אישית להכיר שהאדם אינו במרכז העולם!!! לכן להכרה בבורא יש השלכות המזעזעות את דרך החיים של הכופר באלוקים.
עם כל התקדמות המדע והטכנולוגיה, אף אדם באף מעבדה בעולם עדיין לא הצליח לברוא בבחינת "יש מאין" אפילו חיידק יחיד שלא לדבר על יצורים מורכבים יותר!
=======
בשבוע הבא:
הרב שמואל יניב - סוד האותיות
הרב יואל בן נון - על יום העצמאות
פורסם ביום חמישי, מאי 07, 2009 בשעה 12:12 PM.
שלח תגובה לקטע ע"י לחיצה על 'הוסף תגובה'
הוסף תגובה