ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל

ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועוד


דבר תורה לסוכות (שבת) תשס"ד בבי"כ "נווה שמואל"
נשלח מאת שמואל פלישמן למערכת "ראש הגבעה"

את חג הסוכות חוגגים 7 ימים, כאשר היום השמיני אינו שייך ממש לחג הסוכות, שכן הוא חג נפרד, דהיינו שמחת תורה.

מדוע חוגגים את חג הסוכות שבעה ימים?

בספר ויקרא פרק כ"ג (פרשת "אמור") אומרת התורה כך :

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה' (פסוקים ל"ג-ל"ד)… שבעת ימים תקרבו אשה לה' (פסוק ל"ו)… אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון (פסוק ל"ט) … ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה (פסוקים מ' - מ"א) … בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (פסוקים מ"ב-מ"ג).

אם הסיבה לחג הסוכות היא, כי הקב"ה הורה לחוג את חג הסוכות לזיכרון של הסוכות שבהם ישבו עם ישראל בצאתם ממצרים, יש לשאול מדוע החג אורך דווקא 7 ימים?

יש מפרשים, וביניהם פירוש האברבנאל, שטוענים שחג הסוכות נועד למצוות הסוכה ומצוות 4 המינים (הוא נוקב בלולב דווקא) וטעמי 2 המצוות שונים זה מזה. מצוות סוכה היא לזיכרון העבר, כמו שכתוב "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"; מצוות הלולב היא דווקא להווה , שבכל שנה ושנה יש לתת שבח והודאה לבורא עולם על איסוף התבואה (חג האסיף, זמן שמחתנו).
מוסיף האברבאנאל, כי מי שסבור שאם עם ישראל יהיה בחוץ-לארץ לא יחוג את חג הסוכות 7 ימים, הרי להסיר ספק זה חזר הכתוב ואמר "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדורותיכם", דהיינו בין בארץ ישראל ובין בחו"ל. דהיינו אף אם סיבת איסוף התבואה לא תהיה קיימת, עדיין יישאר הטעם הראשון לחוג את חג הסוכות 7 ימים זכר לסוכות שהיו לעם ישראל ביציאת מצרים.

האם ביציאת מצרים אנו יודעים שעם ישראל ישבו בסוכות 7 ימים דווקא? יש הרי מי שמפרש, שהסוכות שעליהן מדברים ביציאת מצרים היו ענני הכבוד וענן שהיה הולך לפניהם בעמוד ענן להנחותם בדרך. יתר על כן, בספר שמות בפרשת בא כתוב: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה (פרק י"ב פסוק ל"ז) ואח"כ הם "ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר" (פרק י"ג פסוק כ'). אז נאמר שם "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך…" (פסוק כ"א). מסביר רש"י במקום, על הפסוק "ויסעו מסכת" – ביום השני שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות, דהיינו במקום שנקרא סוכות לא היו בני ישראל אלא יום אחד בלבד.

אם כך, שוב יש לשאול, אם חג הסוכות הוא זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל מצאתם ממצרים, מדוע נחגוג אותו שבעה ימים.

הרמב"ן נותן הסבר על 4 המינים (פרק כ"ג פסוק ל"ט), כי יש להוסיף ולשמוח לפני הקב"ה בלולב ואתרוג, "כי הוא זמן שמחה". נאמר "תחוגו את חג ה' שבעת ימים", כלומר זמן שמחה הוא 7 ימים. אפשר ובעקיפין נאמר, כי מאחר וחג הסוכות הוא "זמן שמחתנו" הרי שמחה יש לחוג 7 ימים, כמו 7 הימים אחרי החתונה. הרי הטעם שיש בסוכות להראות שאנו בטוחים ומאמינים בקב"ה ויוצאים מבית הקב"ה, מהבית הבטוח אל הבית הארעי מתוך בטחון ואמונה שגם שם הקב"ה ישמור עלינו וייטיב עמנו. אם כך, מדוע לא די ביומיים, מדוע שלא נשב יותר משבעה ימים ונוסיף באמונה ובביטחון בקב"ה, כאמור לעיל.

אפשר להסביר בפשטות, כי מאחר וחג הסוכות הוא זכר לחג הפסח והרי חג הפסח נחוג 7 ימים , הרי ברור שחג הסוכות נחוג 7 ימים. ברם, זה פשוט מדי, האם כל זיכרון אנו עושים בדיוק במס' הימים? יש עוד מי שמפרש, שתקופת 7 הימים היא דווקא רמז לחיי האדם שימיו שבעים שנה ושהמדור האמיתי שלו הוא בעולם הבא. לכן, אל ישים האדם אל ליבו להבלי העולם הזה אלא יעסוק בתורה ובמצוות.

אני רוצה, ברשות הקהל, להציע רעיון מעט שונה. בין ראש השנה לבין יום הכיפורים יש 7 ימי חול, שבהם ממשיכים באמירת הסליחות. בנוסף, מפרש הכלי יקר את האמור בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר …" – זהו מה שאמרו חז"ל שנקרא ראשון לחשבון עוונות. כידוע יש ג' כיתות שנדונים, האחת היא כיתת הצדיקים שנדונים כבר בערב ראש השנה, כת הבינוניים נדונה בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים הכל יוצאין ונידונין. יש מי שאומר שדווקא אלה שמתנדנדים – הבינוניים נדונים דווקא בחג הסוכות (או בשמחת תורה).

אולם מי שמסביר, כי ביום הכיפורים נמחלים כל החטאים לכולם, מסביר, כי בין יום הכיפורים לחג הסוכות לא עושים עוונות ולכן נקרא חג הסוכות יום ראשון לחשבון עוונות. הנה בחג הסוכות יש 4 מינים כנגד 4 כיתות בעם ישראל: אתרוג – יש בו ריח ויש בו טעם, לולב – יש בו טעם ואין בו ריח, הדס – יש בו ריח ואין בו טעם והערבה – אין בה טעם ואין בה ריח. וכנגד זה דיברו על הימצאותם של קיום המצוות ועשיית המעשים הטובים. יום הכיפורים אינו מכפר לכולם בבת אחת, כי אם מעט מעט, כלומר הקב"ה מעביר ראשון ראשון לפי סדר 4 המינים שהזכרנו לעיל, מתחילה לחטאי מי שנמשל לפרי הדר, אח"כ מוחל לעוונות מי שנמשל ללולב שיצאו לקראתו בעשרת ימי תשובה (לאמירת הסליחות), אח"כ למי שנמשל להדס ואח"כ למי שנמשל לערבה – מי שלכאורה יקראו הרשעים, אלה שאפילו הם באו לבית הכנסת ביום הכיפורים. הנה אם נחבר את 3 הכיתות הראשונות אל 4 הכיתות האחרונות נמצא יחד 7 – אולי זה הוא הרמז ל - 7 ימי חג הסוכות.

הסבר אחר שקצת קשור – אם הבינוניים נדונים רק בשמיני עצרת, הרי למעשה 7 ימי חג הסוכות הם מעין סיכוי שני – תקווה שנייה. זו התקווה למי שעשה את 7 הימים שבין ראש השנה לבין יום הכיפור כימי חול רגילים ולא התנהג בהם באופן כזה שיהיו עוונותיו נמחלים לכל היותר עד יום כיפור.

בהבחנה בין חג הפסח לבין חג הסוכות אומרים, כי בפסח נאמר בפירוש "שבעת ימים תאכלו מצות" וכנגד זה נאמר בסוכות סתם: "בסוכות תשבו שבעת ימים" ואילו המילה "תאכלו" אינה נזכרת כלל וכלל – בפסח אוספים קמחא דפסחא לעניים, שיהיו להם מצות, 4 כוסות ושאר צרכי החג אבל בסוכות החג עולה לעניים בקושי רב.

משום כך היה אומר רבי משה פולאק בדרך של הלצה "נשים פטורות מן הסוכה", משום שבעניין חיובי גלות דורשת הגמרא: "משום רישעה אחרת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעויות" (מסכת מכות דף י"ג). גם לערוך גלות, דהיינו לגלות מן הבית אל הסוכה וגם לשבת שם ולאכול עם האישה – בשתי רשעויות אין מחייבים אותו.

ובאווירה שמחה זו, תוך בקשת סליחה מהנשים, חג שמח ושבת שלום.
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »

הוסף תגובה