ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל

ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועוד

מאיר איגל ז"ל
נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל על ידי ישראל רוזן

ניסיתי לכתוב כמה מילים/זיכרונות ממה שחוויתי עם ידידי ורעי מאיר איגל זצ"ל.

על אף הפרש הגילים בינינו מצאתי את מאיר כחבר ורע מהטובים ומהקרובים אלי ביותר. החיוך הכובש שלו, שמחת החיים שהייתה בו והרצון לעשות טוב ולהיטיב עם האחר כבשו אותי לגמרי וגרמו לי לבקש את קרבתו יותר ויותר.

בעוונותי הרבים לעיתים הייתי מאחר מעט בערב שבת לבית הכנסת "לכו נרננה" אשר כידוע הומה, וגדוש במתפללים אשר באים לחוות את השירה הריקודים והאווירה המיוחדת שבתפילות השבת. הייתי נכנס לסף אולם בית הכנסת בידיעה ברורה שאין לי סיכוי ולו הקלוש ביותר למצוא מושב פנוי. והנה תמיד אבל תמיד הייתי רואה את מאיר עושה לי תנועות שאתקרב אליו וכי יש בקרבתו מקום פנוי לישיבה. לא הייתי יודע איך וכיצד אבל לאחר כמה שניות תמיד התפנה מקום ומצאתי עצמי יושב לצידו.

בחופשות ובמיוחד בחול המועד נהגנו לצאת לטיולים עם המשפחות. לעיתים ידעתי כי מאיר קבע מראש עם משפחה אחרת ואני שלא רציתי "להפריע" אמרתי לו סיבה כל שהיא למה איני יוצא לטיול. מאיר היה מסתכל עלי עם חיוך קטן והיה אומר: "ישראל, יש לך חצי שעה להתייצב בביתי עם כל המשפחה. כולנו יוצאים לטיול , הכנתי כבר את הבשר והסלטים..."

הטיולים תמיד היו מאתגרים מלאי עניין ותוכן. היה שם הרבה כושר גופני, היסטורי ונופי מולדת. אבל היו גם הרבה דקות באמצע שהוקדשו להקניית ערכים, לימוד קודש ועצירות בצד הדרך לתפילת מינחה / ערבית. כאשר היינו מגיעים הביתה תמיד הייתי חושב לעצמי כי הטיול בהנהגתו של מאיר היה מושלם.. כן, כן, ממש מושלם. ותמיד חיכיתי כבר לטיול הבא.

לעיתים הייתי רוצה שהמשפחות יפגשו יחד במוצאי שבת כדי להעביר את הזמן ביחד. מאיר היה
מסביר לי כי הדבר חייב להידחות לשעות מאוחרות יותר כי הוא עסוק בלחלק סנדוויצ'ים ושתייה למשפחות ילדים חולים בבית חולים תל השומר. "אני נוסע לבני ברק לקחת את הסחורה ומשם ישירות לבי"ח תל השומר .." היה מסביר לי עם החיוך השקט והנצחי על פניו המאירות.

כאשר היה בת מצווה לספיר בתו הבכורה של מאיר לא הסתפקו דליה ומאיר בסתם חגיגה. הם
רצו ליצוק תוכן ומשמעות המבוססים על ערכים (ללא מירכאות..). הם לקחו את ספיר לכל המקומות ששמשו לה אבני דרך ותחנות מעבר בדרך ליום בת המצווה שלה. בכל אבן דרך שכזו התמקדו ההורים ביסודות החינוך והערכים שהעניקו ונרכשו ע"י ספיר החל מגן הילדים עבור דרך השכנה הטובה מהשכונה הישנה וסיום בכותל המערבי שם העניקו לה דליה ומאיר סידור מעוטר יחד עם נשיקה מצלצלת והמון אהבה.

אסים במה שראיתי בשבעה על מאיר בביתו בגבעת שמואל. בשבעה נכח גם גבר שישב חתום פנים וכבד סבר ולא דבר עם אף אחד במשך שעה ארוכה. פניתי אליו כדי לברר איך הוא מכיר את מאיר. והנה הוא מספר לי כי פעם מאיר רצה לקנות ממנו רכב. העסקה לא יצאה לבסוף אל הפועל בגלל מאיר ואולם, סיפר האיש, כי מאיר הזמינו לביתו, האכיל אותו, השקה אותו, ונתן לו הרגשה הכי טובה שבעולם.

כזה היה מאיר חברי..ואהוב נפשי. חבר אמת, איש רוח וחסד, מאיר פנים טוב ומיטיב עם הבריות....

ה-י-ה ש-ל-ו-ם ח-ב-ר




| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »

הוסף תגובה