שו"ת בעניין קיטניות "ושאר ירקות"
לרב רפאל שטרן, פורסם באתר של ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
לרב רפאל שטרן שלום וברכה! אנא עזור לי בהתלבטות הבאה: פנה אלי יהודי לא דתי וגם לא מסורתי ששאל אותי האם מותר לאכול בפסח מוצרים העשויים מקמח תירס. הוא נמנה עם בן עדות אשכנז, שאינם אוכלים קיטניות בפסח. אולם מאידך אינני יודע האם יקפיד על כך וכך יימצא מזיד ולא שוגג. מה היית משיב לו?
שלום וברכה,
זאת התורה לא תהיה מוחלפת...
ולכן מנהג בני אשכנז (וכן חלק מבני ספרד) שריר וקיים ואנו אומרים את ההלכה, ומי שאינו רוצה לקיים, הקב"ה ישיב אותו בתשובה שלימה, במהרה בימינו.
כמובן ניתן להטעים את הדבר והוא שאיסור קטניות (וכאן אינני נכנס לשאלה מהי ההגדרה של "קיטניות") אינו על פי ההגדרה הבוטנית אלא שייך לגרגרים הנאכלים וכן במינים שעושים בהם קמח, שבמינים אלו קיים חשש של ערבוב עם חיטה, וגם החשש לשקים משותפים
ורק כדי שלא נחשוב שאלו בעיות של "פעם" והיום הכל שונה, מספר דוגמאות:
א. במוצרים תעשייתים רבים יש כיתוב "עשוי להכיל שאריות אגוזים..." כלומר כיון שבאותו פס יצור מייצרים סוגים שונים של מאכלים ישנם שאריות, כלומר הסטרליות אינה מוחלטת.
ב. לפני כשנתיים נאלצו להשיב למפעל המלח בעתלית שקיות מלח כשרות לפסח, כיון שתעשיות המלח בארץ קנו מכונה לטחינת מלח, "יד שניה" והתברר שקודם טחנו בה חיטה והיו שאריות.
ג. לפני שנתיים, הרבנות הודיעה שאין לאכול כמון בפסח (גם לנוהגים לאכלו) כי מגדלים אותו בשדות שמגדלים בהם חיטה ויש שאריות חיטה בשדה ובשעת הלקיטה יש עירבוב שלא הצליחו להתגבר עליו.
ד. אחת הסיבות להכשר לפסח לסוגים שונים של מאכלים הוא הצורך בהשגחה שבאוניות הצובר שבהם מובל המוצר בתפזורת לא יהיו שאריות של מינים אחרים. דוגמא ישנו משקה ששותים אותו בדרום אמריקה, שנקרא "מאטה" (פתח תחת המ"ם וסגול תחת הטי"ת), שבארגנטינה הרבנות הודיעה שאין עמו שום בעיה (הוא דומה לתה) אבל הודיעו שהם לא אחראים למאטה שיוצא מחוץ לגבולות המדינה מפאת בעיית ההובלה.
זאת התורה לא תהיה מוחלפת...
ולכן מנהג בני אשכנז (וכן חלק מבני ספרד) שריר וקיים ואנו אומרים את ההלכה, ומי שאינו רוצה לקיים, הקב"ה ישיב אותו בתשובה שלימה, במהרה בימינו.
כמובן ניתן להטעים את הדבר והוא שאיסור קטניות (וכאן אינני נכנס לשאלה מהי ההגדרה של "קיטניות") אינו על פי ההגדרה הבוטנית אלא שייך לגרגרים הנאכלים וכן במינים שעושים בהם קמח, שבמינים אלו קיים חשש של ערבוב עם חיטה, וגם החשש לשקים משותפים
ורק כדי שלא נחשוב שאלו בעיות של "פעם" והיום הכל שונה, מספר דוגמאות:
א. במוצרים תעשייתים רבים יש כיתוב "עשוי להכיל שאריות אגוזים..." כלומר כיון שבאותו פס יצור מייצרים סוגים שונים של מאכלים ישנם שאריות, כלומר הסטרליות אינה מוחלטת.
ב. לפני כשנתיים נאלצו להשיב למפעל המלח בעתלית שקיות מלח כשרות לפסח, כיון שתעשיות המלח בארץ קנו מכונה לטחינת מלח, "יד שניה" והתברר שקודם טחנו בה חיטה והיו שאריות.
ג. לפני שנתיים, הרבנות הודיעה שאין לאכול כמון בפסח (גם לנוהגים לאכלו) כי מגדלים אותו בשדות שמגדלים בהם חיטה ויש שאריות חיטה בשדה ובשעת הלקיטה יש עירבוב שלא הצליחו להתגבר עליו.
ד. אחת הסיבות להכשר לפסח לסוגים שונים של מאכלים הוא הצורך בהשגחה שבאוניות הצובר שבהם מובל המוצר בתפזורת לא יהיו שאריות של מינים אחרים. דוגמא ישנו משקה ששותים אותו בדרום אמריקה, שנקרא "מאטה" (פתח תחת המ"ם וסגול תחת הטי"ת), שבארגנטינה הרבנות הודיעה שאין עמו שום בעיה (הוא דומה לתה) אבל הודיעו שהם לא אחראים למאטה שיוצא מחוץ לגבולות המדינה מפאת בעיית ההובלה.
וראה גם מודעה למטה. בעניין נבטים הממחישה את הדברים
נראה לי ששאלות אלו עולות לא רק על ידי "לא דתיים" אלא גם ע"י דתיים וידיעת עובדות יכולה להועיל. ואף ללא זאת ישנם כללי הלכה, ומנהג ישראל יש לו תוקף כדין דרבנן או כנדר.
.jpg)
חג כשר ושמח !
פורסם ביום חמישי, מרץ 29, 2007 בשעה 12:49 אחה״צ.
שלח תגובה לקטע ע"י לחיצה על 'הוסף תגובה'
הוסף תגובה