ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל

ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועוד

מפעל המשנה

השבוע ביקרנו במבחן השני של מפעל המשנה היפה, ביוזמתם של ר' אליהו ירט ור' איתן כהנים. הגיעו למבחן ילדים חביבים, שבמשך למעלה מחודש ימים שיננו 3 פרקים במסכת ברכות, ונבחנו על מבחן לא קל - אתם מוזמנים לנסות את כוחכם!

בשל העובדה שהתקיימו באותה שעה בחינות לישיבת קרית הרצוג, הגיעו פחות נעדים, אולם ר' אליהו סיפר לי כי גם נערים אלה הגיעו אליו לאחר המבחן, על מנת להיבחן גם במבחן המשנה. במבחן השתתפו גם בנות, שזכו בפרסים.

בין הפרסים - MP4 שני גי'גה וספרים. כמו כן מי שתמיד במבחנים ייכנס להגרלה הגדולה.

אולם הפרס הגדול ביותר הוא עצם הלימוד, החוייה של ללמוד עם אבא או אמא!

אנו מצרפים מספר תמונות וכן סרטון קצר של חלק מהברכות של הרב זינגר שליט"א לנערים החביבים.

video

נסו את כוחכם (שאלות על פרקים ד-ה-ו מסכת ברכות):


שאלה 1:
תפילת השחר המוזכרת במשנה פרושה:
א. קריאת שמע עם ברכותיה בשחרית.
ב. שמונה עשרה הברכות בעמידה בשחרית.
ג. כוללת את כל סדר הקורבנות והמזמורים.
ד. נאמרת רק על ידי החזן מפאת קדושתה הגדולה.

שאלה 2:
לפי דעת רבי יהודה במשנה זמנה של תפילת השחר עד ארבע שעות בלבד. כוונתו של רבי יהודה היא:
א. שאפשר להתפלל שחרית עד שליש היום בלבד.
ב. שצריך להתחיל להתפלל מיד עם הנץ החמה.
ג. שאסור לסיים את תפילת מוסף לפני שליש היום.
ד. שחייבים לסיים את קריאת שמע אחרי ארבע שעות.

שאלה 3:
פלג המנחה המוזכר במשנה הינו:
א. זמן מסוף שעה תשיעית ומחצה עד הלילה.
ב. נמשך יותר זמן בחורף מאשר בקיץ.
ג. זמן חצי המנחה שהוא כשתי שעות זמניות ומחצה.
ד. נמשך פחות זמן בקיץ מאשר בחורף.

שאלה 4:
שמה המפורש של תפילת מנחה נקבע :
א. מלשון סוף הזמן של שחיטת והקרבת קורבן התמיד של שחרית.
ב. בגלל שרצו חכמים לקבע את מנהג תפילת הצהריים בלב העם.
ג. לא מוזכר ישירות במשנה אלא רק בהסברי המפרשים על המשניות.
ד. מלשון מנוחה, כלומר הגיע זמן המנוחה של האנשים העובדים.

שאלה 5:
רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר אם שגורה תפילתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו – מעין שמונה עשרה. לפי דברי רבי עקיבא:
א. בשעת הדחק מתפלל אדם שלוש ברכות ראשונות, שלוש ברכות אחרונות וברכת הביננו באמצע.
ב. שלא בשעת הדחק אפשר להתפלל תפילה מקוצרת ובלבד שתהה שגורה בפיו.
ג. חובה על כל אחד ללמוד את כל תפילת שמונה עשרה בעל פה.
ד. במקום שמונה עשרה ברכות אפשר לומר את קריאת שמע וברכותיה שהן מעין שמונה עשרה.

שאלה 6:
הגיע זמן התפילה והיה רוכב על החמור ואינו יכול לרדת ממנו:
א. לא יוכל להתפלל תפילת שמונה עשרה משום שזהו בזיון התפילה.
ב. יכול להמשיך לשבת במקומו ולהתפלל ובלבד שיכוון ליבו לבית המקדש.
ג. עליו לקצר את תפילתו ולהסתפק בקריאת שמע ובברכת הביננו בלבד.
ד. חייב לזרז את החמור כדי שיגיע לבית כנסת כלשהו ויוכל להתפלל במניין.

שאלה 7:
במשנה מובאת מחלוקת רבי אלעזר בן עזריה וחכמים האם צריך להתפלל תפילת מוסף. שורש המחלוקת הינו:
א. כי רבי אלעזר סבר שחבר עיר בלבד יודעים את הנוסח המלא ויחיד יכול לטעות בנוסח.
ב. שתפילת המוסף הינה כנגד קורבנות הציבור בלבד ולא כנגד קורבנות יחיד ולכן יחיד פטור.
ג. כי חכמים סברו שכל יהודי צריך להתפלל את כל התפילות שאפשר וגם את תפילת מוסף.
ד. שאין תחנונים בתפילת המוסף אלא שבח השם בלבד ולכן מספיק שהציבור יתפללו אותה.

שאלה 8:
"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש". פרוש המשנה הוא שהתפילה צריכה להיות:
א. לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות.
ב. מתוך הכנעה ומורא שמיים.
ג. מתוך שמחה של מצווה.
ד. ללא שחוק וללא היסח הדעת.

שאלה 9:
כאשר אדם מתפלל שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה, שהיא החשובה בכל התפילה עליו:
א. להפסיק מהתפילה בכל פעם שמישהו מפריע לו ולהתחיל מחדש אחרי שנהיה שקט.
ב. לענות שלום למלך ישראל ששאל בשלומו ולחזור לראש התפילה מיד לאחר מכן.
ג. להמשיך ולהתפלל אפילו אם נחש כרוך על עקבו בתנאי שאין זו סכנת נפשות.
ד. לעצור את תפילתו בכל הפרעה ולהמשיך מהמקום שעצר אפילו אם הוא מצוי בסכנת נפשות.

שאלה 10:
"גבורות גשמים" שעליהם דברה המשנה:
א. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת השנים.
ב. מבקשים בברכה שניה ומזכירין בברכת השנים.
ג. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת האל הקדוש.
ד. מבקשין בברכה שניה ומזכירין בברכת האל הקדוש.

שאלה 11:
על פי דברי המשנה, שליח ציבור שטעה בתפילתו:
א. מתקנים אותו פעם ופעמיים ויחליפו אותו רק אם טעה שלוש פעמים.
ב. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני יתחיל בכל מקרה מראש התפילה.
ג. מתקנים אותו על כל טעות ולא מחליפים אותו כדי שלא לבייש אותו ברבים.
ד. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני מתחיל מהברכה שטעה הראשון.

שאלה 12:
רבי חנינא בן דוסא היה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת. כששאלו אותו לפי מה היה יודע אם אותו אדם ימות או יחיה אמר:
א. אם תפילתי אורכת הרבה זמן בכוונה רבה ובהתרכזות גדולה יודע אני שיחיה.
ב. שכאשר הוא מכין את עצמו הרבה זמן לפני התפילה בכוונות מיוחדות יודע הוא שיחיה החולה.
ג. אם תפילתי נאמרת ברצף במהירות ללא מכשול יודע אני שהיא מקובלת ויחיה.
ד. כשהוא מתבונן במצב החולה לפני התפילה ורואה כמה הוא סובל הוא יכול להתפלל בכוונה גדולה יותר.

שאלה 13:
אם בירך ברכת בורא פרי האדמה על פירות האילן:
א. חייב לחזור ולברך כיוון שיש לדייק בכל ברכה.
ב. לא יצא ידי חובתו וצריך לאכול מיד ירק שברכתו בורא פרי אדמה.
ג. יצא ידי חובתו אבל לא יכול לאכול את אותו הפרי.
ד. יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך.

שאלה 14:
ברכת "שהכל נהיה בדברו" מברכים:
א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ.
ב. רק על דברי חלב, ביצים ומים.
ג. אך ורק אם לא יודעים את הברכה המדוייקת.
ד. תמיד כשמגישים מאכל מירקות או פירות מבושלים.

שאלה 15:
כשהגישו לפניו מיני פירות הרבה לאכול נחלקו רבי יהודה וחכמים. רבי יהודה אומר שמברך על מין הפירות משבעת המינים בתחילה וחכמים אומרים מברך על איזה מהן שירצה. מחלוקתם:
א. נובעת בגלל טעמיהם השונים בסוגים שונים של פירות.
ב. חלה רק על מינים שברכותיהם שוות כמו תפוחים ותאנים.
ג. נובעת בגלל שחכמים סברו הפוך מרבי יהודה.
ד. חלה רק במקרה שמעורבים עם ירקות שעליהם מברכים פרי האדמה.

שאלה 16:
ברכה מעין שלוש מברכים אם אכל:
א. שלושה מינים שונים בסעודה אחת.
ב. מזונות ופירות בכמות פחות מכזית.
ג. מזונות וגם שתה פחות מכזית יין.
ד. לפחות כזית מאחד משבעה מינים.


מעוניינים לקבל את התשובות הנכונות? להירשם למבחן הבא? לסייע בכתיבת שאלות? לסייע במימון הפרסים היקרים? פנו ל-ר' אלי ירט בטלפון 5320588 או במייל: eliyeret@013.net


| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »
| הקודם »

הוסף תגובה