נשלח ע"י ראש הגבעה ביום שלישי, אפריל 28, 2009-2:29 אחה״צ
תקציר שיעורו של הרב חנן פורת במסגרת ה"קתדרה"
הועלה על ידי ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
הרב חנן פורת בשיעור מלהיב, התמקד בשאלה מדוע "כך היא גאולתם של ישראל" – קרי קמעא קמעא? בדברים הנאמרים מהלב, של מי שהיה שותף בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בתהליך הגאולה – צבא, התיישבות והנהגה, עד כדי מסירת נפש ממש, הרב הביא שלושה נימוקים חשובים לכך. שני הנימוקים הראשונים מופיעים בספר "קול התור": הראשון: הגאולה מגיעה גם כאשר ישראל אינם ראויים לה ועל כן היא מגיעה קמעא קמעא.
נימוק שני: הסתגלות. כשאדם יושב בחושך ופתאום מאירים עליו בפנס, אזי במקום לראות את האור הוא עלול להסתנוור. זה מה שקרה בגאולת מצרים. העם לא הספיק להסתגל לנסים הנפלאים, והיה חייב להישאר 40 שנה במדבר. הרב הביא את המדרש המדהים על בני ישראל, החוצים את ים סוף, וכל מה שהם רואים הוא שנעליהים התלכלכו בבוץ ושאלו איש את רעהו: במצרים טיט, וכאן טיט – למה לנו הגאולה?... תהליך ארוך מסייע לנו באמת "להרים את העיניים מקצה הנעליים" ולהרגיש בתהליך.
הנימוק השלישי, ועליו הרחיב הרב את הדיבור, הוא הצורך שלנו להיות שותפים בהליך הגאולה – לכן באה גאולה באופן של אתערותא דלתתא. שותפות כזאת אפשרית, רק אם היא מותאמת לקצב שלנו. דוגמה שהביא הרב: כאשר אנו רואים מטוס חולף בשמים, לכל היותר אנו יכולים ללוות אותו במבטנו. אולם כאשר אנו רואים עגלה שנתקעת, אנו מסוגלים לחלץ אותה מהבוץ ולדחוף אותה הלאה. הרב דיבר והרחיב רבות על ערך השותפות – כך, באופן של השתתפות פעילה בתהליך הגאולה, נוכל ליהנות מפירותיה, באופן של לכתחילה ולא באופן של "נהמא דכיסופא" (לחם בושה). כך גם הקב"ה רוצה, שאנו כביכול "נעורר" אותו, ונהיה שותפים בגאולה.
אמנם, שותפות אמת הינה שותפות ש"מותר" לאחד השותפים גם לטעות – זו מהותה של שותפות, אחרת לא היתה זו שותפות אמת. אך עם כל זאת, התהליך קיים ויש להודות לקב"ה על כל צעד ושעל.
נימוק שני: הסתגלות. כשאדם יושב בחושך ופתאום מאירים עליו בפנס, אזי במקום לראות את האור הוא עלול להסתנוור. זה מה שקרה בגאולת מצרים. העם לא הספיק להסתגל לנסים הנפלאים, והיה חייב להישאר 40 שנה במדבר. הרב הביא את המדרש המדהים על בני ישראל, החוצים את ים סוף, וכל מה שהם רואים הוא שנעליהים התלכלכו בבוץ ושאלו איש את רעהו: במצרים טיט, וכאן טיט – למה לנו הגאולה?... תהליך ארוך מסייע לנו באמת "להרים את העיניים מקצה הנעליים" ולהרגיש בתהליך.
הנימוק השלישי, ועליו הרחיב הרב את הדיבור, הוא הצורך שלנו להיות שותפים בהליך הגאולה – לכן באה גאולה באופן של אתערותא דלתתא. שותפות כזאת אפשרית, רק אם היא מותאמת לקצב שלנו. דוגמה שהביא הרב: כאשר אנו רואים מטוס חולף בשמים, לכל היותר אנו יכולים ללוות אותו במבטנו. אולם כאשר אנו רואים עגלה שנתקעת, אנו מסוגלים לחלץ אותה מהבוץ ולדחוף אותה הלאה. הרב דיבר והרחיב רבות על ערך השותפות – כך, באופן של השתתפות פעילה בתהליך הגאולה, נוכל ליהנות מפירותיה, באופן של לכתחילה ולא באופן של "נהמא דכיסופא" (לחם בושה). כך גם הקב"ה רוצה, שאנו כביכול "נעורר" אותו, ונהיה שותפים בגאולה.
אמנם, שותפות אמת הינה שותפות ש"מותר" לאחד השותפים גם לטעות – זו מהותה של שותפות, אחרת לא היתה זו שותפות אמת. אך עם כל זאת, התהליך קיים ויש להודות לקב"ה על כל צעד ושעל.
ביום רביעי הבא השיעורים כדלקמן:
========================
09:00 ד"ר יהושע מירון - על אבולוציה ואמונה
10:00 הרב יואל בן נון - נס קיבוץ גלויות
