נשלח ע"י ראש הגבעה ביום שישי, ספטמבר 21, 2007-9:02 לפנה״צ
קשה עלי פרידתך
מוקדש לע"נ מאיר איגל ע"ה
הרהורים של בוקר סיום ה"שבעה" המקוצרת, מאת שי שגב
ידוע המאמר על פיו השמחה בשמנ"ע ושמח"ת הינה פורצת כל גבול ואינה מתבטאת דווקא בעניינים גשמיים כמו 4 מינים, קרבנות (בסוכות 70 פרים ובשמנ"ע רק פר אחד) וכו', אלא שמחה רוחנית גבוהה
ומה טעם בכך? אמרו חז"ל: "משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון, אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך." (סוכה נה). ועוד אומרים הואיל ואומר הקב"ה לעם ישראל - "קשה עלי פרידתכם" על כן הוא עושה לנו שמחה מיוחדת איתו על מנת שיהיה קל יותר להיפרד. ויש בכך דברים עמוקים ביותר שלא אכנס אליהם כאן. ואכמ"ל
מצאנו, שאפילו לקב"ה כביכול קשה להיפרד מבני ישראל, ואינו מבדיל בין צדיק לרשע כביכול, לקב"ה קשה להיפרד מכל יהודי וצדיקים - על אחת כמה וכמה. .
ואם כך מה נגיד אנו, שאנו צריכים להיפרד באופן פתאומי, ללא כל הכנה, מידידנו היקר והאהוב מאוד מאוד מאיר בן בצלאל איגל ע"ה, כיצד נמצא נחמה לעצמנו וכיצד נוכל לנחם את המשפחה הכואבת והשבורה?
אין תשובה לכך, הקב"ה רצה את מאיר ע"ה קרוב אליו, "בקרובי אקדש" הוא לקח את ר' מאיר ע"ה בעיתוי כזה שעורר רבים רבים מאיתנו למחשבות של תשובה והבנה עד כמה אנחנו זמניים, מה העיקר ומה הטפל בעולם הזה.
ר' מאיר היקר, קשה עלינו פרידתך! יהי רצון שכפי שפעלת כאן בחסד ובשמחה ובאהבת ישראל, תפעל גם למעלה עבור משפחתך, קהילתך ועם ישראל כולו לזירוז הגאולה במהרה.
