למען תזכור
מאת הרב שמואל יניב - עבור ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
מאת הרב שמואל יניב - עבור ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
"למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".
מכאן למדים שחייבים לקיים את מצות קריאת שמע פעמיים בכל יום.
וקיימת מצווה נוספת: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים", לא אמרתי אלא בשעה שמצה מרור מונחים לפניך.
ונשאלת השאלה: מה התחדש בליל הסדר, הרי אנו מצווים על זיכרון יציאת מצרים כבר פעמים כל יום?
שאלה זו נשאלה על ידי גדולי ישראל עיין במנחת חינוך ואחרים.
רבינו יעקב מליסא בפירוש "מעשה ניסים" לאגדה, ביאר, שכל יום הבריאה מתקיימת בניסים, וכל אדם שיש לו השגחה פרטית זה נס. אם כן, הזיכרון על יציאת מצרים אינו על הניסים, אלא על שנבחרנו מכל העמים, שנצא מבית עבדים, לקבל תורה, להיות צבא ה', "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים, על צבאותם".
ביציאת מצרים זכינו להיות עם ה'. וזו הסיבה לכל הניסים המיוחדים בחנוכה פורים, ובלילה של אבי אבות הניסים חוגגים אותו ומודים על כל הניסים.
מצוות של זיכרון, כל השנה עיקרן ביום, והלילה נלמד מדרשה כזיכרון ליציאת מצרים, ואילו בליל הסדר עיקר הזכרון בלילה הזה להודות על הניסים. ועוד: כל השנה כולה המצוה היא זיכרון, אבל בלילה הזה אנו נזקקים – "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא עתה ממצרים, לאמור בלילה אנו צריכים לעבור חוויה קיומית, של עבדים, וניסיונות אמיתיים להשתחרר מעול המצרים, ולכן כל המרבה ביציאת מצרים הרי זה משובח, אפילו כולנו חכמים... הרי מצווה עלינו לספר – לדבר ולהרחיב ולהעמיק: למה, מדוע, כיצד, ולהעביר חוויה זו לבנים ולבני הבנים: זוהי חוויה מכוננת וקיומית. אבל כל השנה זה רק זכרון...
ולכן לא מברכים על המצווה בתחילתה, שהרי זו חויה קיומית. שהרי בתחילה אנו עבדים באופן קיומי; עבדים על מה יאמרו ברכה?! הברכה לבסוף היא גם על מצווה לספר ביציאת מצרים, במצב שאנו כבר גאולים.
הלילה הזה אנו מגיעים למצב של שירה. השירה היא חוויה.