ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל

ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועוד

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום חמישי, יוני 12, 2008-11:07 לפנה״צ
מפעל המשנה

השבוע ביקרנו במבחן השני של מפעל המשנה היפה, ביוזמתם של ר' אליהו ירט ור' איתן כהנים. הגיעו למבחן ילדים חביבים, שבמשך למעלה מחודש ימים שיננו 3 פרקים במסכת ברכות, ונבחנו על מבחן לא קל - אתם מוזמנים לנסות את כוחכם!

בשל העובדה שהתקיימו באותה שעה בחינות לישיבת קרית הרצוג, הגיעו פחות נעדים, אולם ר' אליהו סיפר לי כי גם נערים אלה הגיעו אליו לאחר המבחן, על מנת להיבחן גם במבחן המשנה. במבחן השתתפו גם בנות, שזכו בפרסים.

בין הפרסים - MP4 שני גי'גה וספרים. כמו כן מי שתמיד במבחנים ייכנס להגרלה הגדולה.

אולם הפרס הגדול ביותר הוא עצם הלימוד, החוייה של ללמוד עם אבא או אמא!

אנו מצרפים מספר תמונות וכן סרטון קצר של חלק מהברכות של הרב זינגר שליט"א לנערים החביבים.


נסו את כוחכם (שאלות על פרקים ד-ה-ו מסכת ברכות):


שאלה 1:
תפילת השחר המוזכרת במשנה פרושה:
א. קריאת שמע עם ברכותיה בשחרית.
ב. שמונה עשרה הברכות בעמידה בשחרית.
ג. כוללת את כל סדר הקורבנות והמזמורים.
ד. נאמרת רק על ידי החזן מפאת קדושתה הגדולה.

שאלה 2:
לפי דעת רבי יהודה במשנה זמנה של תפילת השחר עד ארבע שעות בלבד. כוונתו של רבי יהודה היא:
א. שאפשר להתפלל שחרית עד שליש היום בלבד.
ב. שצריך להתחיל להתפלל מיד עם הנץ החמה.
ג. שאסור לסיים את תפילת מוסף לפני שליש היום.
ד. שחייבים לסיים את קריאת שמע אחרי ארבע שעות.

שאלה 3:
פלג המנחה המוזכר במשנה הינו:
א. זמן מסוף שעה תשיעית ומחצה עד הלילה.
ב. נמשך יותר זמן בחורף מאשר בקיץ.
ג. זמן חצי המנחה שהוא כשתי שעות זמניות ומחצה.
ד. נמשך פחות זמן בקיץ מאשר בחורף.

שאלה 4:
שמה המפורש של תפילת מנחה נקבע :
א. מלשון סוף הזמן של שחיטת והקרבת קורבן התמיד של שחרית.
ב. בגלל שרצו חכמים לקבע את מנהג תפילת הצהריים בלב העם.
ג. לא מוזכר ישירות במשנה אלא רק בהסברי המפרשים על המשניות.
ד. מלשון מנוחה, כלומר הגיע זמן המנוחה של האנשים העובדים.

שאלה 5:
רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר אם שגורה תפילתו בפיו יתפלל שמונה עשרה ואם לאו – מעין שמונה עשרה. לפי דברי רבי עקיבא:
א. בשעת הדחק מתפלל אדם שלוש ברכות ראשונות, שלוש ברכות אחרונות וברכת הביננו באמצע.
ב. שלא בשעת הדחק אפשר להתפלל תפילה מקוצרת ובלבד שתהה שגורה בפיו.
ג. חובה על כל אחד ללמוד את כל תפילת שמונה עשרה בעל פה.
ד. במקום שמונה עשרה ברכות אפשר לומר את קריאת שמע וברכותיה שהן מעין שמונה עשרה.

שאלה 6:
הגיע זמן התפילה והיה רוכב על החמור ואינו יכול לרדת ממנו:
א. לא יוכל להתפלל תפילת שמונה עשרה משום שזהו בזיון התפילה.
ב. יכול להמשיך לשבת במקומו ולהתפלל ובלבד שיכוון ליבו לבית המקדש.
ג. עליו לקצר את תפילתו ולהסתפק בקריאת שמע ובברכת הביננו בלבד.
ד. חייב לזרז את החמור כדי שיגיע לבית כנסת כלשהו ויוכל להתפלל במניין.

שאלה 7:
במשנה מובאת מחלוקת רבי אלעזר בן עזריה וחכמים האם צריך להתפלל תפילת מוסף. שורש המחלוקת הינו:
א. כי רבי אלעזר סבר שחבר עיר בלבד יודעים את הנוסח המלא ויחיד יכול לטעות בנוסח.
ב. שתפילת המוסף הינה כנגד קורבנות הציבור בלבד ולא כנגד קורבנות יחיד ולכן יחיד פטור.
ג. כי חכמים סברו שכל יהודי צריך להתפלל את כל התפילות שאפשר וגם את תפילת מוסף.
ד. שאין תחנונים בתפילת המוסף אלא שבח השם בלבד ולכן מספיק שהציבור יתפללו אותה.

שאלה 8:
"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש". פרוש המשנה הוא שהתפילה צריכה להיות:
א. לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות.
ב. מתוך הכנעה ומורא שמיים.
ג. מתוך שמחה של מצווה.
ד. ללא שחוק וללא היסח הדעת.

שאלה 9:
כאשר אדם מתפלל שמונה עשרה ברכות בתפילת העמידה, שהיא החשובה בכל התפילה עליו:
א. להפסיק מהתפילה בכל פעם שמישהו מפריע לו ולהתחיל מחדש אחרי שנהיה שקט.
ב. לענות שלום למלך ישראל ששאל בשלומו ולחזור לראש התפילה מיד לאחר מכן.
ג. להמשיך ולהתפלל אפילו אם נחש כרוך על עקבו בתנאי שאין זו סכנת נפשות.
ד. לעצור את תפילתו בכל הפרעה ולהמשיך מהמקום שעצר אפילו אם הוא מצוי בסכנת נפשות.

שאלה 10:
"גבורות גשמים" שעליהם דברה המשנה:
א. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת השנים.
ב. מבקשים בברכה שניה ומזכירין בברכת השנים.
ג. מזכירין בברכה שניה ומבקשים בברכת האל הקדוש.
ד. מבקשין בברכה שניה ומזכירין בברכת האל הקדוש.

שאלה 11:
על פי דברי המשנה, שליח ציבור שטעה בתפילתו:
א. מתקנים אותו פעם ופעמיים ויחליפו אותו רק אם טעה שלוש פעמים.
ב. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני יתחיל בכל מקרה מראש התפילה.
ג. מתקנים אותו על כל טעות ולא מחליפים אותו כדי שלא לבייש אותו ברבים.
ד. מחליפים אותו בשליח ציבור אחר מייד כשטעה, והשני מתחיל מהברכה שטעה הראשון.

שאלה 12:
רבי חנינא בן דוסא היה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת. כששאלו אותו לפי מה היה יודע אם אותו אדם ימות או יחיה אמר:
א. אם תפילתי אורכת הרבה זמן בכוונה רבה ובהתרכזות גדולה יודע אני שיחיה.
ב. שכאשר הוא מכין את עצמו הרבה זמן לפני התפילה בכוונות מיוחדות יודע הוא שיחיה החולה.
ג. אם תפילתי נאמרת ברצף במהירות ללא מכשול יודע אני שהיא מקובלת ויחיה.
ד. כשהוא מתבונן במצב החולה לפני התפילה ורואה כמה הוא סובל הוא יכול להתפלל בכוונה גדולה יותר.

שאלה 13:
אם בירך ברכת בורא פרי האדמה על פירות האילן:
א. חייב לחזור ולברך כיוון שיש לדייק בכל ברכה.
ב. לא יצא ידי חובתו וצריך לאכול מיד ירק שברכתו בורא פרי אדמה.
ג. יצא ידי חובתו אבל לא יכול לאכול את אותו הפרי.
ד. יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך.

שאלה 14:
ברכת "שהכל נהיה בדברו" מברכים:
א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ.
ב. רק על דברי חלב, ביצים ומים.
ג. אך ורק אם לא יודעים את הברכה המדוייקת.
ד. תמיד כשמגישים מאכל מירקות או פירות מבושלים.

שאלה 15:
כשהגישו לפניו מיני פירות הרבה לאכול נחלקו רבי יהודה וחכמים. רבי יהודה אומר שמברך על מין הפירות משבעת המינים בתחילה וחכמים אומרים מברך על איזה מהן שירצה. מחלוקתם:
א. נובעת בגלל טעמיהם השונים בסוגים שונים של פירות.
ב. חלה רק על מינים שברכותיהם שוות כמו תפוחים ותאנים.
ג. נובעת בגלל שחכמים סברו הפוך מרבי יהודה.
ד. חלה רק במקרה שמעורבים עם ירקות שעליהם מברכים פרי האדמה.

שאלה 16:
ברכה מעין שלוש מברכים אם אכל:
א. שלושה מינים שונים בסעודה אחת.
ב. מזונות ופירות בכמות פחות מכזית.
ג. מזונות וגם שתה פחות מכזית יין.
ד. לפחות כזית מאחד משבעה מינים.


מעוניינים לקבל את התשובות הנכונות? להירשם למבחן הבא? לסייע בכתיבת שאלות? לסייע במימון הפרסים היקרים? פנו ל-ר' אלי ירט בטלפון 5320588 או במייל: eliyeret@013.net


נשלח ע"י ראש הגבעה ביום ראשון, יוני 08, 2008-11:36 לפנה״צ
שיעורים לשבועות בגבעת שמואל

באדיבות ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל


בבית הכנסת רמת אילן: http://www.geocities.com/ramat_ilan_bk/BK_luach.htm

====================
שיעורים לנשים
====================
בערב [בית כנסת שירה חדשה]
22:45 תמר מאיר: הגורן – מרחב ומשמעות: במגילת רות ובסיפור אגדה.
23:30 דר' לאה הימלפרב: טוב טעם ודעת למדני
00:15-00:30 הפסקה לשתיה חמה וכיבוד קל
00:30 דבורה שוורץ: מחיר ה"לחם"
01:15 ד"ר איילת סיידלר: שכינה בינהם
====================
שבועות אחר הצהריים [בית כנסת לכו נרננה]
17:15-18:00 אורית שרייבר שטח: כוחן של נשים
18:15-19:00 ד"ר לאה הימלפרב: "מצאתי לדוד עבדי-היכן מצאתיהו? בסדום."

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום חמישי, יוני 05, 2008-8:35 לפנה״צ
ולרבו יאמר - "חזק"!

לכבוד
הגאון הרב חיים דרוקמן שליט"א
אנו הח"מ, תושבי גבעת שמואל, מבקשים להודות לך מקרב לב על פעילותך הברוכה ורבת השנים ומסירות הנפש עבור כלל ישראל, בכלל, והציבור הדתי לאומי, בפרט, ומבקשים לחזק את ידיך בשעה זו ולאחל לך עוד שנים רבות של פעילות ציבורית ענפה ומוצלחת

על כן באנו על החתום:

אורון מיכאל
אורמינר זאב
הרב אייזנטל דורון
אילן צביקה
אישון אורי
אלטשולר שמחה
אלפי אורן
אנגלסמן אלחנן
אנגלרד אסף
אפד שלמה
הרב אפרתי מרדכי
באומס רוני
בוחניק אורי
ביטר יעקב (קובי)
בלום יורם
בן דוד נתי ואפרת
בן נר חגית
ברם בני
ברקן יוסף
ברקן יצחק
גולניק ליאור ומיכל
גורני צבי
גלנט צבי
הרב גלרנטר שלמה
גרוס רוני
דיקמן איליה
דסקל אשר
הירשוביץ צבי ובתיה
הקר יהונתן
הרמן אפרים וחגית
וייס בני
וולקן אלון
וייטמן אהרון
הרב וקסלר משה צבי
חבה יחזקאל
חורי גבי
הרב יונגסטר יהודה
הרב יניב שמואל
יצחק יגאל
כהן אורי וקטי
כהן יוחאי
כהן יוסף ואורה
כהן נתי ושרי
כהן פיני
ליפשיץ איתי
מירון יהושע
מנדל חנן
מצרי יצחק
נגלר כהן לירון
סבן עופר
הרב סעדון אופיר
פיקסלר עקיבא יהודה
הרב פריאל יוסף
פרידר ישראל
פריש עמוס
פרקש אריאל
צרויה קובי
קורנגוט אבי
קליינמן ניצן
קליינמן רון
קראדי שלמה
הרב קראוס יצחק
הרב רט אבי
רוזן מיכאל
ריזל אריה
שגב שי
שולמן איסר
שיינברג אורן
שפיגל יוסף
שרייבר יוסף

המכתב יישלח בע"ה ביום רביעי הבא: 11.6.08. להצטרפות למכתב התמיכה: rosh.hagiva@gmail.com











נשלח ע"י ראש הגבעה ביום שני, יוני 02, 2008-3:19 אחה״צ
מכתבי תמיכה ברב דרוקמן

נקודה למחשבה - מאת אבי קורנגוט

עומדים אנו ימים מספר לפני חג שבועות – חג מתן תורה אך גם סיפור הגרים על ידי רות המואביה.

בתחילת שנות התשעים זכינו לפתיחת השערים מרוסיה הסובייטית (לשעבר) בין העולים הגיעו כ -300,000 עולים אשר אינם יהודים על פי ההלכה. חלקם תופשים את יהדותם על פי הרישומים ברוסיה בכך שהאב יהודי או הסב או הסבתא. ילדי העולים אף שאינם רשומים כיהודים משרתים בצה"ל, רבים מהם ביחידות השדה ויחידות מובחרות אחרים משולבים בתעשייה היטק הישראלית. חלקם של העולים אינם מעונינים בגיור וכל רצונם לחיות בחברה הישראלית ואף לבקר בבתי כנסיות שלהם.

הציונות הדתית כמי שמעורבת עם כלל האוכלוסיה, בניה משרתים בצה"ל וההורים עובדים בתעשייה הישראלית נפגשים עם המציאות של העולים שאינם יהודים. מציאות זו הנה סכנה לילדינו זוהי מציאות שיכולה חס וחלילה להביא להתבוללות. כולנו רואים את המודעות של ארגון יד לאחים על התבוללות המוסלמית, האם יש שוני בין מוסלמי לגוי שעלה מארץ רחוקה. יש לברך את רבני הציונות הדתית ואת הרב חיים דרוקמן שליט"א אשר מתוך אחריות ודאגה לשלימות ועתיד העם היהודי במדינת ישראל פועלים בנחישות למצוא את הדרך לגייר כהלכה את העולים הרוצים בכך. לצערנו מתוך מאות האלפים לא רבים רוצים בכך!

לא רק להגן על כבודו של הרב דרוקמן שליט"א צריכים אנו אלא גם לפרסם את חשיבות הטיפול במאות אלפי העולים שהרב דרוקמן נטל על עצמו יחד עם בתי הדין לגיור. זכתה גבעת שמואל בכלל וקהילת לכו נרננה אשר מארחים בשבתות את אולפן הגיור של צה"ל כדי לחנכם למצוות.

הציונות הדתית גאה בפעילותה למען הכלל אני מצר וכואב שבמישור הלאומי כמו במישור המוניציפאלי אין הדבר לידי ביטוי.

ידועים פסקי הראשון לציון הרב עוזיאל זצ"ל שחלק מדבריו הביא ראב"ד חיפה הרב שאר ישוב כהן (שבימים אילו יושב שבעה על אחותו ע"ה אשת הרב הראשי הרב שלמה גורן זצ"ל) שמצאתי בעיתון הצופה מלפני כחודש וחצי.


יום טוב ויישר כח

אבי קורנגוט

קבלת עול מצוות בגיור בימינו 18/03/2007

בעקבות הדיון הנמשך בעיתון "הצופה" בנושא הגיור בישראל, פנה הרב ישראל רוזן, דיין גיור, לרב שאר ישוב כהן, בכדי שיבהיר את עמדתו בנושא חיוב הגר לקבל עול מצוות. שו"ת



כידוע לכת''ר הנני איכפתניק בענייני הגיור, מעבר להיותי דיין גיור יום בשבוע, ומייסד מינהל הגיור ברבנות הראשית לשעבר. לאחרונה שב וניעור פולמוס סביב הנושא מעל דפי ''הצופה''. עיקרי הטענות כלפי דייני הגיור הן בשלושה מישורים נפרדים: (א) יחס שלא תמיד מקרין הארת פנים. (ב) שאלות הנחזות כ''מכשילות''. (ג) מהות קבלת המצוות בימינו, הלכה למעשה. אני נדרש במכתבי זה לשאלה השלישית בלבד (הטענות האחרות טעונות בדיקה עובדתית, ובפורום פנימי העליתי הצעות בנדון). אני פונה לכת''ר כמי שישב על כס הדיינות שנים רבות, ובעיקר עקב מה שפורסם בשמו, מתוך דברים שנשא בכנס בנושא הגיור, שכאילו אפשר לוותר על קבלת כל המצוות בבית הדין. אכן, כל דייני הגיור מסכימים שאין להפעיל כיום מעקב ''אחרי'' (וכל מה שנכתב בתקשורת זו פשוט ''עלילת דם''), וזאת על פי דברי ה''אחיעזר, (ח''ג סי' כ''ו), ''במי שמקבל עליו כל המצוות, רק שבדעתו לעבור לתיאבון אין זה חסרון בדין קבלת המצות''. מוקד הפולמוס הוא אחר: האם המתגייר חייב להצהיר בפני בית הדין שהוא מקבל עליו את ''כל מצוות התורה ומצוות דרבנן'', או שיכול להצהיר שמקבל להתנהג רק כמי שמכנים ''מסורתי''? לדעתי, יחיד בדבר זה שאולי מתיר גם לכתחילה לקבל מבלי להצהיר על קבלת המצוות, הוא הרב בצמ''ח עוזיאל זצ''ל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' ס''ה): ''שאין דורשין ממנו לקיים המצות... שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגירות אפילו לכתחילה''. ונפשי בשאלתי: האם כת''ר מציע בצוק העתים לנהוג כרב עוזיאל, ולקבל גר גם מבלי שיצהיר בפני בית הדין ש''מקבל כל מצוות התורה ודרבנן'', או שמא אין מנוס מהצהרה כזו. ואם צריך לקבל כל המצוות יש לחנך לכך באולפני הגיור. רק אם הגר לא שמר בדיעבד ''לתיאבון'', הרי זה כמי שחזר לסורו שגירותו גירות. מכיוון שהדבר נוגע מאוד למעשה, ומכיוון שמתוך הפירסומים בתקשורת עולה כי כת''ר מצטרף לרב עוזיאל, אחת שאלתי: האמנם?


הרב שאר-ישוב כהן אין לעקוב אחרי המתגיירים
הנני להשיב על שאלותיך, הן במישור המעשי והן במישור העקרוני-הלכתי מעולם לא אמרתי כי ב''סדר קבלת הגרים'' בבתי הדין, שיש לוותר על אמירת הגר או הגיורת ''הריני מקבל על עצמי לשמור ולעשות ולקיים את כל מצוות התורה כפי שניתנו לעם ישראל, על ידי משה רבנו במעמד הר סיני, כולל מצוות דרבנן''. כך נהגתי בעצמי בהיותי דיין ואב''ד שנים רבות. לכן, הכותרת בתקשורת בשמי טועה ומטעה. השמועה אומרת שבתי הדין לגיור מרבים במבחנים לפני הגיור. דבר זה, לדעתי, מיותר ומכשיל, וגם יוצר סכנה של שבירת הבלעדיות של גיור רק בבתי דין הפועלים כהלכה, ויביא חלילה פתיחת שער לרפורמים למיניהם, ואחריתה מי יישורינו. דברתי נגד מנהג כמה בתי דין להרבות בדרישות וחקירות, ולדחות הבאים לפניהם מפעם לפעם אם התשובות אינן מניחות את מי שרוצה שהגיורת תנהג כאישה חרדית או ''חרדל''ית'', בצורת הלבוש ובשמירת שבת וכשרות בדרגת ''מהדרין'' וכדומה. הדגשתי שגם אם חוששים שלא ימלאו אחרי הצהרתם בפועל, עלינו לגיירם כדעת ה''אחיעזר'' שציטטת, ובמיוחד לגבי נישואי תערובת שזה מצב של דיעבד. על אחת כמה וכמה כשעלו לארץ ישראל והם וילדיהם כאן מוחזקים בטעות כיהודים. והוסיף ה''אחיעזר'': ''חזקה דאגב אונסייהו גמרו וקבלו''. הכלל הוא שעלינו לנהוג כפי שכתב לעניין זה הגרב''צ עוזיאל זצ''ל (משפטי עוזיאל יו''ד, סימן יד) בקשר לנישואי תערובת: ''גויה זו נשואה כבר לישראל, ובהיכנסה מעתה בברית היהדות תתקרב יותר ויותר אל משפחת בעלה ותורתו. ועוד זאת שבניה הנולדים לה יהיו יהודים גמורים, הרי זה דומה למעשה דהלל שבטוח היה כי סופם שיהיו גרים גמורים, ורשאים ומצווה עליהם לקרבם ולהכניסם בברית תורת ישראל, ולהוציא נגע התערובת שהוא נגע ממאיר בכרם בית ישראל''. גם הרב עוזיאל דרש קבלת מצוות והנה עד כמה שעיינתי, מרן הרב עוזיאל זצ''ל לא כתב שאין צורך שיאמרו ''שמקבלים עליהם המצוות'', אלא כתב רק שצריך להקל ומצווה לגיירם, ובוודאי ''לא להרבות עליהם ולא לדקדק אחריהם'', כלשון הרמב''ם הידוע. ראה עוד בפסקי עוזיאל (סימן סה), תחת הכותרת ''גירות לנשי ובני ישראלים שאינם שומרי דת, הרוצים לגייר נשותיהם הנוכריות עם בניהם''. השואל שם כתב: ''והנה האנשים האלה אינם פוקרים לגמרי, ואינם רוצים להיבדל מחברתנו הקדושה ולהיחשב מחוץ לדת ח''ו, ובשם ישראל יכונו. ולפי הנראה חפצים הם להכניס בניהם תחת כנפי השכינה מלב ונפש''. זה המצב כיום בעולי ברית המועצות לשעבר הנשואים לנוכרי או נוכריה, ובני הנוכרים מיהודי שמבקשים גיור כהלכה. והנה הרב עוזיאל כתב שם: ''גר שמל וטבל, או גיורת שטבלה לשם גירות - הרי הם ישראלים גמורים מיד, בין אם מקיימים המצוות או לא, שהרי כל עיקר הגירות הוא להיכנס בבית ישראל וקבלת יחוד ה' וקבלת מצוות תורתנו''. ברור מדבריו שגם הוא הצריך שיאמרו בפיהם שמקבלים תורת ישראל ומצוותיה, וכל דבריו הם לעניין הקפדה על הביצוע אחר כך שאינו מבטל את הגירות, אם לא שפירש הגר חוץ מדבר אחד. ברור שגם לדעתו לכתחילה ודאי שצריך שיאמר בפיו את הקבלה (וראה גם בדבריו שם, עמוד שס''ב). לכן נראה לי כפי שכתבנו שגם לדעת מרן הרב עוזיאל צריך שיקבלו תורה ומצוות בפיהם, גם אם ידוע לנו וברור שלא יקיימו בפועל. הצורך לקרב את המעוניינים בגיור בעניין הצורך לקרבם הרב עוזיאל אינו יחיד. כך שמעתי מפי מרן הרב הראשי, הגר''א כהנא שפירא שליט''א, שהלכה זו ''מסורה למצפונם של הדיינים, ואם כוונתם לשם שמים, וקיבלו הגרים, קבלתם קבלה''. המצב כיום שיש לפנינו ''תקנת השבים'' גדולה, השבים לארץ ישראל והשבים לעם ישראל, ובודאי שמצווה עלינו לקרבם ולסייעם בעבותות אהבה עד כמה שידנו מגעת! והנה מורי ורבי הרב הראשי מרן הגרא''י אונטרמן זצ''ל, כתב דברים (בספרו ''שבט מיהודה'', שער חמישי, א') שכמעט אפשר לומר שנאמרו ברוח הקודש על זמננו: ''יתעוררו עכשיו שאלות גדולות בהלכות גירות הנוגעות למעשה באופן דחוף! בין העולים החדשים שבאים ממדינות שונות ישנם זוגות של נישואי תערובת, וישנם גם ילדים שנולדו מנשים הנוכריות וצריכים לקבלם לדת משה וישראל על ידי גירות כדין תורה. הדחיפות שבדבר היא מפני החשש שכל אלה עלולים להתערב בין הציבור במשך זמן קצר, ולא ידוע מוצאם כלל... בשעת דחק כזו שאי אפשר בשום אופן למנוע שיתערבו עולים גרים בין בני ישראל, יש לגיירם כדין של תורה, כדי להסיר מכשולים ממשפחות ישראל שיתערבו בהן. וכשיראו שלא חזרו לסורם במשך חודש ימים וכדומה, אין להסס יותר''. נעיר כאן שבדרך כלל הביטוי ''חזרו לסורם'', הכוונה לדת אחרת שהיו בה מקודם, ולא שאינם שומרים מצוות בפועל לתאבון, ומתוך תאווה והרגל. בררתי את הדברים בספרי ''חקרי הלכה'' (עמודים ק''י-קכ''ב) ''בעניין גר שחזר לסורו ואינו שומר מצוות'', ובהרצאה בכנס לתורה שבעל-פה תשמ''ח. ושם כתבתי כי קבלת המצוות יכולה להתרחש בדיעבד גם אחרי המילה והטבילה, וראיה לדבר מגר קטן. ברור שחלילה אם הגר אומר במפורש שיש מצוות שלא יקיים, חסרה קבלה ואין לגיירו! אבל אם לא אומר במפורש, ואדרבה, אומר שרוצה להיות יהודי באופן כללי ולקבל עליו עול התורה - גירותו גירות. בדורנו שזכינו לחזות באתחלתא דגאולה וקיבוץ נידחי ישראל, יש לנו לסמוך על ה''אחיעזר'', ''משפטי עוזיאל'' ו''שבט מיהודה'' ואמנם לא לוותר על אמירת ''קבלת המצוות'', אבל לא להתגרות בהם חלילה ולענותם; לא לבדוק אחריהם ולא לשאול שאלות מכשילות. נזכיר עוד את מה ששמעתי באוזני מפי גיסי המנוח, הרב הראשי לישראל הגר''ש גורן זצ''ל: ''שבארץ ישראל יש לא רק להקל בעניין הגירות, אלא מצווה לקרבם ולהשתדל להכניסם תחת כנפי השכינה עד כמה שידנו מגעת. אך לא כך הדבר בחו''ל, שיש לדחותם פעם ופעמיים, ולשדלם שיימנעו מן הגיור עד כמה שידנו מגעת''. וכך נהג הלכה למעשה, ובתעודות הגיור שהוציא כתב שהן תקפות רק בארץ ישראל. נחזור ונסכם: יש לסדר שתמיד יאמר המתגייר או המתגיירת את נוסח ''קבלת המצוות'', אך אין לאיים עליהם ואין לדחותם, אלא אדרבה: להאיר להם פנים, ולקרבם תחת כנפי השכינה.

הרב שאר ישוב כהן הוא חבר מועצת הרבנות הראשית וראב''ד חיפה. הרב ישראל רוזן הוא דיין גיור. הדברים נכתבו בחודש שבט, והובאו כאן בקיצורים הנדרשים

= = = = = = = =

לכבוד יהיה לי להצטרף למכתב התמיכה במו"ר הרב דרוקמן. הרב דרוקמן הינו סמל ומופת לאהבת ישראל. זכות גדולה להימנות על מוקיריו ומעריכיו.
אופיר סעדון.


= = = = = = = =

אני מצטרף לקריאת החיזוק והתמיכה בגאון הצדיק הרב חיים דרוקמן.
אלחנן אנגלסמן.


= = = = = = = =

שי שלום ,
ישר כוח ,
אודה לצרוף שמי לרשימה בתמיכה בפועלו הגדול לאורך כל השנים של הרב דרוקמן.
בברכה,
אריאל פרקש.

= = = = = = = =

שי שלום
כל הכבוד על היוזמה.
לכבוד ולזכות לי להצטרף למכתב לכבוד הרב דרוקמן
בברכת שבת שלום וחג שמח
בני ברם

= = = = = = = = =

שלום
ברצוני להצטרף למכתב התמיכה ברב דרוקמן.
שמי איליה דיקמן ואני עברתי את הגיור הממלכתי לפני כשנה.
הנני מאמין שרב דרוקמן עושה עבודת קודש ולמרות ההתנגדויות של זרמים החרדים הוא המשיך בדרכו.
ברצוני לחזק אותו ולאחל לו אריכות ימים.
חג שמח ותודה על ההזדמנות!
איליה

= = = = = = = = = = = = =