ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל

ביטאון קהילתי לתושבי גבעת שמואל, חידושי תורה ומידע על פעילויות, קהילות, שיעורי תורה, פעילויות חסד ועוד

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום חמישי, מרץ 29, 2007-12:49 PM
שו"ת בעניין קיטניות "ושאר ירקות"
לרב רפאל שטרן, פורסם באתר של ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל
http://rosh-hagiva.blogspot.com/

לרב רפאל שטרן שלום וברכה! אנא עזור לי בהתלבטות הבאה: פנה אלי יהודי לא דתי וגם לא מסורתי ששאל אותי האם מותר לאכול בפסח מוצרים העשויים מקמח תירס. הוא נמנה עם בן עדות אשכנז, שאינם אוכלים קיטניות בפסח. אולם מאידך אינני יודע האם יקפיד על כך וכך יימצא מזיד ולא שוגג. מה היית משיב לו?

שלום וברכה,
זאת התורה לא תהיה מוחלפת...
ולכן מנהג בני אשכנז (וכן חלק מבני ספרד) שריר וקיים ואנו אומרים את ההלכה, ומי שאינו רוצה לקיים, הקב"ה ישיב אותו בתשובה שלימה, במהרה בימינו.

כמובן ניתן להטעים את הדבר והוא שאיסור קטניות (וכאן אינני נכנס לשאלה מהי ההגדרה של "קיטניות") אינו על פי ההגדרה הבוטנית אלא שייך לגרגרים הנאכלים וכן במינים שעושים בהם קמח, שבמינים אלו קיים חשש של ערבוב עם חיטה, וגם החשש לשקים משותפים

ורק כדי שלא נחשוב שאלו בעיות של "פעם" והיום הכל שונה, מספר דוגמאות:

א. במוצרים תעשייתים רבים יש כיתוב "עשוי להכיל שאריות אגוזים..." כלומר כיון שבאותו פס יצור מייצרים סוגים שונים של מאכלים ישנם שאריות, כלומר הסטרליות אינה מוחלטת.
ב. לפני כשנתיים נאלצו להשיב למפעל המלח בעתלית שקיות מלח כשרות לפסח, כיון שתעשיות המלח בארץ קנו מכונה לטחינת מלח, "יד שניה" והתברר שקודם טחנו בה חיטה והיו שאריות.
ג. לפני שנתיים, הרבנות הודיעה שאין לאכול כמון בפסח (גם לנוהגים לאכלו) כי מגדלים אותו בשדות שמגדלים בהם חיטה ויש שאריות חיטה בשדה ובשעת הלקיטה יש עירבוב שלא הצליחו להתגבר עליו.
ד. אחת הסיבות להכשר לפסח לסוגים שונים של מאכלים הוא הצורך בהשגחה שבאוניות הצובר שבהם מובל המוצר בתפזורת לא יהיו שאריות של מינים אחרים. דוגמא ישנו משקה ששותים אותו בדרום אמריקה, שנקרא "מאטה" (פתח תחת המ"ם וסגול תחת הטי"ת), שבארגנטינה הרבנות הודיעה שאין עמו שום בעיה (הוא דומה לתה) אבל הודיעו שהם לא אחראים למאטה שיוצא מחוץ לגבולות המדינה מפאת בעיית ההובלה.
וראה גם מודעה למטה. בעניין נבטים הממחישה את הדברים

נראה לי ששאלות אלו עולות לא רק על ידי "לא דתיים" אלא גם ע"י דתיים וידיעת עובדות יכולה להועיל. ואף ללא זאת ישנם כללי הלכה, ומנהג ישראל יש לו תוקף כדין דרבנן או כנדר.




חג כשר ושמח !

אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ב-9:54 AM
מבט חסידי על יציאת מצרים
דברי תורה שנאמרו בבית הכנסת לכו נרננה בשבת קודש פרשת שמות
מאת ר' משה אלון עבור בטאון ראש הגבעה – גבעת שמואל

כתוב בבעל שם טוב על התורה: "עניין גלות מצרים וגאולת מצרים כמו שהיה בדרך כללות אומה הישראלית, כך יש בפרטות אדם אחד".

זאת אומרת, שכל אחד מאיתנו נמצא במצרים ולכל אחד מאיתנו יש את פרעה – היצר הרע ואת משה רבנו – הנשמה האלוקית. וכל הדינמיקה שהיתה במצרים עם כל הפרטים קיימת גם אצלנו.
ובאמת אפשר למצוא כאן הרבה פרטים אבל אני רוצה להתמקד בתחבולות היצר הרע, שאומר:
"הבה נתחכמה לו פן ירבה... ועלה מן הארץ"

היצר הרע, או הנפש הבהמית, כפי שקוראים לו בתורת החסידות, ממרר את חיינו ובלבנים - בחומרנות והבלי העולם, תאוות אכילה וממון, רדיפת כבוד, כעס, קנאה, עצבות וכו'. ואני מרגיש בשלב מסויים שלא טוב לי ככה, שיש כאן חסרון, ואז משה רבינו אומר לי: צא ממצרים! ומה אומר היצר? "כי נרפים הם, על כן צועקים לאמר נלכה נזבחה לאלוקינו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר".

זאת אומרת, מטריד אותנו עוד יותר עם החומר מכניס לנו את הרעיון שהחסרון שלנו נובע ממחסור בחומר, ואם נרבה יותר בממון אכילה כבוד וכו' אז יפתרו צרותינו.

פסוק נוסף מפרשת "וארא": "ויקרא פרעה אל משה ואהרון ויאמר לכו זבחו לאלוקיכם בארץ". זאת אומרת, תעבדו את ה' במצרים, זאת אומרת, גם את ה' וגם את פרעה.
אומר בעל התניא, שכל המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה, הולכים לסטרא אחרא. זאת אומרת, שאין דבר נייטרלי בעולם: כל מה שאתה עושה הולך או לקדושה או לטומאה, כיוון שאין מקריות בעולם, וכל דבר שקורה קשור לתיקון העולם. ממילא, אתה יכול: או להשתתף בתיקון העולם או לקלקלו. הנקודה היא האם מה שמנחה את הפעולה שאני עושה זה רצון ה' ועבודת ה' (ולפעמים רצון ה' יכול להיות שתלמד דף יומי ולפעמים שתשב עם אשתך או עם הילד, או שתלך לישון, וכו'), או שמה שגורם לפעולה הוא צורך אנוכי או תאווה וכו'.

כשפעולה נובעת מרצון ה', אז החיות והאנרגיה של הפעולה באים מהקדושה, ומותירים רושם של קדושה בנפש. והפוך: כשהפעולה באה חס וחלילה מהצד האחר, אז נשאר רושם של קליפה בנפש.
הרעיון הוא: "אחת שאלתי מאת ה' לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". כדי לחזות בנועם ה' צריך שיהיה אחת שאלתי. דהיינו שהמשאלה תהיה אחת – רצונו של הקב"ה – שרצוני ורצונו יהיו אחד. משה עונה לפרעה "דרך שלושת ימים נלך" זאת אומרת, ניתוק של קבע. שלוש זה חזקה וכן כתוב: החוט המשולש לא במהרה ינתק.

פסוק הבא מפרשת בא: "לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים". פרעה רוצה לחצות בין הגברים לבין נשים זקנים וטף. מה הוא רוצה להרוויח מזה? - שאם רק הגברים יצאו הם יצטרכו לחזור חזרה למצרים. איך נתרגם את העניין של נשים, גברים, זקנים וילדים למושגי הנפש שלנו? בעל התניא מחלק את הנפש לכוחות הנפש שהם שכל ומידות, רגשות; וללבושי הנפש, שהם מחשבה, דיבור ומעשה. אפשר לתרגם את הפסוק ולומר שנשים מבטאות את הרגש והדיבור.
רגש – אישה דמעתה מצויה. דיבור – עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם ותשעה נטלו הנשים. גברים מבטאים את כוח המעשה - כבשו את הארץ נאמר לגברים ולא לנשים. וזקנים, זקן – זה שקנה חכמה, רוח החכמה. היצר רוצה לחצות את כוחות הנפש שלנו. יש טיפוס שיודע את כל חכמות היהדות ומתעמק, אבל לא נראה לו שדקדוק מצוות זה העניין. והפוך, יש יהודי של שולחן ערוך שאומר תעזבו אותי מפילוסופיות ומהתפעלות בתפילה – מוכן לתת לה' רק את הידיים ואת הרגליים אבל לא את הלב והשכל. אומר משה רבינו: "בנערינו ובזקיננו נלך, בבנינו ובבנותינו". זאת אומרת, כדי שתהיה גאולה שלמה יהודי צריך לשלב בין דקדוק בשולחן ערוך, עבודת הרגש בתפילה ובמצווה מתוך שמחה, ובהתעמקות של השכל בכל מה שהוא יכול ואז שום חלק מכוחות הנפש לא נשאר בשבי פרעה.

יהי רצון שנזכה שיקויים בנו הפסוק "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות.." שנצא ממצרים עם שלל רב בגאולה שלמה פרטית וכללית.

אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ב-9:53 AM
הקמת בית הכנסת "בית ישראל" - קהילת נצר אריאל
תמונות בהמשך ל"זרקור" גיליון פסח של ביטאון ראש הגבעה

מהתמונות - הסרת הלוט, מר ישראל ניומן על שמו נתרם בית הכנסת, שמחה של מצווה וריקוד מתוך דיבוק חברים

אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום רביעי, מרץ 21, 2007-9:58 AM






ברכת האילנות



נשלח לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל על ידי הרב מרדכי אפרתי






הברכה: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם

יפריש צדקה לעילוי נשמת הנפטרים

תקציר תפילה מיוחדת (ע"פ חכמי הקבלה ) לאומרה לאחר ברכת האילנות (אם יש אפשרות, יש לומר את הנוסח המלא כמופיע בסידורים)

יהי רצון מלפניך ד' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נקים מצות תרומות ומעשרות וכל המצות התלויות בארץ וקיים לנו את הדבר אשר הבטחתנו ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם ...ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים...... הנה ימים באים נאום ד' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה ...
א-לוקינו וא-לוקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הידרש לנו , שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך בנה ביתך כבתחילה כונן בית מקדשך על מכונו הראנו בבנינו שמחנו בתיקונו והשב שכינתך לתוכו והשב כהנים לעבודתם ולויים לדוכנם לשירם ולזימרם והשב ישראל לנויהם ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלינו בכל שנה ושנה ותמלוך אתה ד' א-לוקינו מהרה על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר מקדשך

שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ד' נלך עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל להודות לשם ד' כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ד' א-לוקינו אבקשה טוב לך

יהי רצון מלפניך ד' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו שתאיר היו בחסדך הגדול על הנשמות של הקדושות של כל הנפטרים העומדות בשלש שורות שבעדן ומעתירים עתרת החיים והשלום עלינו בני ידידך אנא בכח גדולת רחמיך תהינה אזניך קשובות אליהם ולתפילתם שעה ברחמים לבטל מעלינו ומעל כל בית ישראל כל חרון אף וכל מיני משחית וכל מיני פורענות ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים חיים של שלום חיים של שלוה חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד חיים שתהא בנו אהבת תורה לשמה חיים שתמלא כל משאלות ליבנו לטובה
ויהי נא חסדך על נשמות קדושות אלה ותזכור אותן לטובה ומצאנה מנוחה ותצרור נשמתם לפני ולפנים אל מקום הקודש ותשביע בצחצחות נפשותם ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ושים חלקנו עימהם ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא
ואותם הנשמות שמתו קודם זמנם ולא נמסרו לדומה ואותם הטמונים בארץ שלא עצרו כח עדיין לבוא אל מנוחתם אתה הא-ל המאיר לארץ ןלדרים עליה ברחמים האר פניך ותכסה עונם ופשעם ותאמר למלאך הממונה עליהם להקל מעליהם משפטם ודינם ועול סיבלם . אנא תן להם מנוחה נכונה איש על מחנהו במנוחת שלום השקט ובטח עד עולם ובצל שדי יתלוננו תחת כנפי הכרובים ויעלו ממדרגה למדרגה וממעלה למעלה
ולנשמות אשר אין להן זכות לעלות עשה עימם חסד, מתנת חינם כמו שנאמר ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם.
יהיו לרצון אימרי פי והגיון ליבי לפניך ד' צורי וגואלי
תנא דבי אליהו הנביא זכור לטוב כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנא' הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות . אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלימדי חכמים מרבים שלום בעולם שנא' וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנא' ד' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר
קדיש דרבנן

אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום ראשון, מרץ 11, 2007-2:45 PM







תמונות משבת ארגון ראשונה לארגון עזרא בגבעת שמואל


להרחבה על ארגון עזרא בגבעת שמואל, ראו גיליון 12 - פרשת ויחי - של ביטאון ראש הגבעה

נשמח להוסיף תמונות, אם תשלחו אלינו


אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום חמישי, מרץ 08, 2007-6:50 PM
בין ההפטרה לפרשה: פ' תשא – פרה
טהרת היחיד וטהרת העם
מיוחד לביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל מאת עמוס פריש (המאמר המלא)
פרשת פרה, השלישית בארבע הפרשיות, עוסקת בטהרת הטמאים מטומאת המת באמצעות הזאת "מי נדה" מאפר הפרה האדומה. היא נקראת כעת כדי להזכיר לעם את ההיטהרות לקראת אכילת קרבן הפסח. ההפטרה, הלקוחה מספר יחזקאל, דנה גם היא בהיטהרות מטומאה, ובה מוזכרת זריקת "מים טהורים" לטיהור העם.
אולם מכאן מתגלה ההבדל הגדול בין ההפטרה לפרשה. ההפטרה מדברת בטומאה במובן המושאל, וכוונתה לחטא (עבודה זרה ושפיכות דמים), ואילו במפטיר מדובר בטומאה ממש. בהפטרה עוד נוסף עניין אחר – חילול השם בהיות עם ישראל בגלות. ומובטח בהפטרה, שה' עצמו יפתור את שתי הבעיות: את בעיית הטומאה הוא יפתור באמצעות טיהור העם, ואת חילול שמו הוא יפתור באמצעות קידושו, וזאת בהשבת העם לארצו ובהפרחתה.
עוד שני הבדלים משמעותיים, המתחברים אל קודמיהם: א) המפטיר עוסק בטומאתו של היהודי הבודד, וההפטרה – ב"טומאת" העם. כאן אין לך אלא האדם הבודד וטומאתו הפרטית, וכאן – עם שלם החוטא בארצו, מוגלה ממנה כעונש, ואחר מושב אליה. ב) בהפטרה האדם פסיבי, וההיטהרות כולה מעשה ה' היא, הנכפה מלמעלה על העם, ואילו בפרשה האדם אקטיבי, וקיימת אף האפשרות שהאדם לא יבוא להיטהר ("ואיש אשר יטמא ולא יתחטא" וגו'). הבחנה זו יכולה להזכיר את פירוש התוי"ט לדברי ר' עקיבא בסיום מסכת יומא, "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים", שלפיו מוצגים שני יוזמים שונים של ההיטהרות – האדם עצמו; הקב"ה (ותוי"ט אף מביא את הפסוק "וזרקתי עליכם").
הבחננו הבחנה דיכוטומית חדה בין המפטיר – טומאת הגוף של היחיד, לבין ההפטרה – טומאה רוחנית של העם. והנה, באים חז"ל ומקרבים את הרחוקים. לפי המדרש, כל עניינה של פרה אדומה הוא כפרה על חטא העגל: "תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל" (תנחומא חקת, ח). נמצא שגם נושא המפטיר קשור היטב בטהרה רוחנית של העם כולו, שהיא נושא ההפטרה. ועוד עולה מכאן קישור מובהק בין פרשת השבוע, כי תשא, שבמרכזה חטא העגל, לבין המפטיר.
ומה לגבי ההבדל בשאלת האקטיביות של המיטהר? כאן נציע שתי תשובות שונות. לפי האחת, היטהרותו של האדם הבודד, שעליה מדובר במפטיר, היא באחריותו האישית של האדם. אבל היטהרותו הרוחנית של עם ישראל כולו, אם לא תבוא ביוזמת העם, תהיה מכוּונת מלמעלה, כהשגחה מיוחדת של הקב"ה על עמו, וזה עניינה של ההפטרה.
אך נציע גם דרך שונה, שלפיה גם ההבדל הזה ימוזער.
בסיום הלכות מקוואות, החותמות את ספר טהרה, מקביל רמב"ם בין טומאת הגוף לטומאת הנפש ומדגיש את כוונת הלב בהיטהרות משתיהן, וגם שם מוזכר הפסוק "וזרקתי". ייתכן שבהקשר זה מתפרש הפסוק כמבטא עזרה משמיים בעקבות פתיחת פתח התשובה מצד העם (ואפשר ש"וטהרתם" יידרש לפי זה לא כתוצאה אלא כפעולה של העם, והשוו אפשרויות הפירוש של "לפני ה' תטהרו" בויקרא ט"ז, ל). ואם כן, הרי שנתקרבו הרחוקים, כך שגם ההיטהרות שבהפטרה תהיה כרוכה בעשייה של בני העם. למרות ההקשר הפסיבי של ההיטהרות השורר בהפטרה, רמז לפעילות מצד העם נוכל למצוא בדרישה "בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל" (וראו אצל הרב מ' הירש). ונחזור לרמב"ם: גם התיאור הפסיבי "לב טהור ברא לי" וגו', שהוא פסוק הפתיחה של ספר טהרה, יכול להתפרש, מכוח חתימת הספר, כסייעתא דשמיא לתשובה שהאדם פתח בה, והבא ליטהר מסייעין אותו. בהכנות הפרט לטהרתו מטומאתו הפיזית אין לשכוח את הגאולה הרוחנית, הן של היחיד הן של העם, ויחד איתה גם גאולת שם ה' בעולם. אבינו מלכנו, עשה למען שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו!

אין תגובות

נשלח ע"י ראש הגבעה ביום שבת, מרץ 03, 2007-9:46 PM




תמונות מסיבת ילדים בפורים בית הכנסת לכו נרננה

צולם על ידי ביטאון ראש הגבעה - גבעת שמואל


אין תגובות